"השב שכינתך ומלכותך לציון וסדר עבודתך לירושלם"

[אדג]

כתב הרד"ק (סוף ספר שמואל, עה"פ "ויעתר ה' לארץ ותעצר המגפה מעל ישראל"):
"ובדרש: כל האלפים האלה שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא ע"י שלא תבעו בית המקדש.
והרי דברים קל וחומר: ומה אם אלו שלא היה בימיהם ולא חרב בימיהם נפלו על שלא תבעו אותו, אנו שהיה בימינו וחרב בימינו על אחת כמה וכמה, לפיכך התקינו זקנים ונביאים ליטע בפיהם של ישראל להיות מתפללים שלשה פעמים בכל יום: השב שכינתך ומלכותך לציון וסדר עבודתך לירושלם אכי"ר סלה".

ואני הקטן שואל:
עד היכן הוא לשון (או תוכן) המדרש? כלומר, האם גם הקל-וחומר הוא מדברי חז"ל או שמא מדברי עצמו?
ועוד, האם נוסח זה של ברכת העבודה נמצא באיזה נוסח מנוסחי התפילה הידועים?
---------------------
שוב ראיתי שהביא זה הרוקח (סי' שכב), וז"ל: "בשוחר טוב במזמור י"ח ע"א בימי דוד שלא תבעו בנין בית המקדש וכו' אנו שחרב בימינו ואין אנו מתאבלין עליו ולא מבקשים עליו רחמים על אחת כמה וכמה תקנו חסידים הראשונים שיהיו ישראל מתפללים ג' תפלות בכל יום אנא השב שכינתך לציון עירך וסדר העבודה לירושלם".

ובמדרש תהילים (בובר) פי"ז מצאתי "מיד (ויצא) [ויבא] גד אל דוד [ביום ההוא] ויאמר לו עלה הקם לה' מזבח (שם שם /שמואל ב' כ"ד/ יח). תני ר' שמעון בן יוחי משל לאחד שהיה מכה את בנו, ולא היה יודע הבן על מה הוא מוכה, לאחר שהכהו אמר לו לך ועשה דבר פלוני שצויתיך היום כמה ימים ולא השגחת בי, כך כל אותן אלפים שנפלו במלחמה בימי דוד, לא נפלו אלא על שלא תבעו בנין בית המקדש, והלא דברים קל וחומר, ומה אם אלו שלא היה בית המקדש ביניהם, ולא נחרב בימיהם, נעשה להם כך, ונענשו על שלא תבעו אותו, אנו שחרב בימינו, ואין אנו מתאבלים עליו, ולא נבקש עליו רחמים על אחת כמה וכמה, לפיכך התקינו חסידים הראשונים שיהיו מתפללים שלש תפלות בכל יום, והתקינו בו אנא רחום ברחמיך הרבים השב שכינתך לציון וסדר העבודה לירושלים, ותקנו בונה ירושלים ברכה בפני עצמה בתפלה, ובברכת המזון".

הרי לנו ג' נוסחאות:
הרד"ק מביא בשם "דרש": "השב שכינתך ומלכותך לציון וסדר עבודתך לירושלם".
הרוקח בשם "שוחר טוב" מזמור יח (!): "אנא השב שכינתך לציון עירך וסדר העבודה לירושלם".
ובמדרש תהילים פי"ז: "אנא רחום ברחמיך הרבים השב שכינתך לציון וסדר העבודה לירושלים".

[בית שביעי]

אם היו מתפללין בימי דוד שיהא להם ביהמ"ק ולא תבעו מדוד המלך לבנותו האם לא היו נופלין במלחמה?

הלא היו צוחקין מדוד המלך על 'חזונו' לבנות ביהמ"ק ועל זה אמר דוד המלך שמחתי באומרים לי בית ה' נלך, ששמח על שצחקו ממנו כהזוי שיש לו חלומות כאלה...

מה נענה אנן.

[בברכה המשולשת]

הנוסח עצמו הוא מתוך ותערב, כמובן.

[אדג]

ואני המתפלל בנוסח האר"י לא הכרתי כמובן את הלשון. ייש"כ.
וזהו כמובן כמנהג א"י הקדמון, שהיו אומרים ותערב בכל יום, ולא רק בג' רגלים.

אבל הנוסח ב'ותערב' (ותקנו אותי אם אני טועה) "אנא רחום ברחמיך הרבים השב שכינתך לציון וסדר העבודה לירושלים", ואני שאלתי על הנוסח ברד"ק (ורק הבאתי את לשון המדרש תהילים כסיוע ומקור).

[יתר10]

לגבי הנוסח של הרד"ק והשב שכינתך ומלכותך יש כדמות מקור (מאוחר) במחזור קארפינטראץ לג' רגלים

[אדג]

אבל שם הוא חלק מתוך נוסח ברכת "הא-ל הקדוש", ואילו 'ותערב' הוא מנוסח ברכת עבודה.
-------------------
מש"כ לעיל

וזהו כמובן כמנהג א"י הקדמון, שהיו אומרים ותערב בכל יום, ולא רק בג' רגלים.

הוא ע"פ מאמרו הנאה של הרב עזריאל זילבר בקובץ "מעין מחולה" ג'., ע' 29 ואילך.
מצורף.

[יתר10]

אכן לכך כתבתי כדמות מקור, שיתכן שהפייטן התנסח כך בעקבות נוסח דומה שהיה שגור על פיו ב'ותערב'
לגבי מנהג א"י הקדמון המדובר הוא על החתימה 'שאותך לבדך ביראה נעבוד' לא על 'ותערב' [והרי בזמן הבית לא שייך להתפלל שתערב התפילה במקום הקרבן]
זולת מחזו"ו שהוזכר במאמר הנ"ל לא נמצא נוסח 'ותערב' בתפילה שבכל יום בשום סידור קדמון ואף לא בקטעי הגניזה הקהירית, אם כי מהמדרש שהבאת אכן מוכח שהיה נוסח קדמון שונה מנוסח 'רצה' שלנו
גם הנוסח שבמחזו"ו נראה כנוסח כלאים שהרי בתחילה הוא מתחיל ב'רצה' ולאחמ"כ הוא מתחיל ו'ותערב' אם היה נוסח קדום הרי ש'ותערב' בא במקום 'רצה' וכדמוכח מהכפילות והשב העבודה לדביר ביתיך ב'רצה' והשב שכינתך וכו' וסדר/י העבודה לירושלים ב'ותערב'

[בברכה המשולשת]

זכורני שיש מאמר מחקרי של א' ארליך על כך בקובץ מקומראן עד קהיר.