פורום אוצר החכמה

בסליחות אנו אומרים


מִיכָה עַבְדְּךָ אָמַר לְפָנֶיךָ.
מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵֹא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא:
יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם.
וְכָל חַטֹּאת עַמְּךָ בֵּית יִשְֹרָאֵל תַּשְׁלִיךְ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב לְעוֹלָם:
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם:



"הפסוק" השלישי, אינו פסוק כידוע. ואינו מופיע בספר מיכה (ז' יח). למרות שרבים מפלפלים בו.
ממתי החלו לאומרו?

חיפשתי באוצר ומצאתי מאמר של רש"ח קוק בענין, אבל לא מברר את מקור ההוספה.
בצפונות מצאתי שנדפסו דברים מרבי יוחנן לוריא (בעל משיבת נפש, משנות הרי"ש) ושם כתב שאין נכון להפסיק בדברי מיכה.
ויש עוד טעם שלא להפסיק לפי מה שרמזו שם י"ג מידות, ומשפט זה מפריד אלוף.
ראיתי גם במנהגי חב"ד שאין אומרים אותו.
אבל עדין לא מצאתי מקורו.

מי חיבר איני יודע,
אך ה'פסוק' הזה מופיע בשרשת הפסוקים החותמת את פיוט ד של הקרובה ליוה"כ ליניי. ראה פיוטי יניי, מהדורת זולאי, עמ' שכז.
ע' פליישר קורא לו 'פסוק ליטורגי', ומציין כמה היקרויות קדומות שלו. ראה תפילה ומנהגי תפילה וכו', עמ' 135, 143 ועוד.

אין אתי יודע עד מה, אבל אני מעתיק כמה נוסחאות בזה מקטעי הגניזה (מאתר האקדמיה) שיתכן שיכולים ללמד על התפתחות והשתלשלות ה'פסוק'

הראשון הוא מפסוקים שמופיעים בסוף הפיוט 'שושן עמק איומה' של הקליר
ככ' ע' י' נ' "מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא". ונ' "ישוב ירחמנו יכבוש עונתינו ותשל[י]ך במצלות ים כל חטאותם". וכל חטאתינו וכל חטאות עמך ישראל במקום אשר לא יזכרו ולא יפקדו ולא יעלו על לב מעתה ועד עולם. "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם

השני והשלישי הם נוסחאות שבאות כחלק מסיום הוידוי ביום הכיפורים (כמו אצלינו)

ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו ותשליך במצולות ים כל חטאתם"., יהי רצון מלפניך ייי אלהינו ואלהי אבותינו., שתשליך כל חטאתינו וכל חטאת עמך בית ישראל במקום אשר לא יזכרו ולא יפקדו ולא יעלו על לב לעולם., אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם".

תשוב תרחמנו ותכבש עונותינו ותשליך במצולות ים כל חטאתינו., וכל חטאות עמך בית ישראל תשליך במקום אשר לא יזכרו ולא יפקדו ולא יעלו על לב לעולם., תתן אמת ליעקב וחסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם"

---------

יש"כ לחכם באשי וליתר 10.
בין הפסוקים הנאמרים בין הסליחות ישנם פסקאות רבות שאינם בכתובים, ה'חידוש' כאן זה ההפסק באמצע דברי מיכה, הבאים תחת הכותרת מיכה עבדך אמר לפניך.

אכן, יתכן שהרקע להוספה זו בתוך דבריו של מיכה היא הקושי שיש בפסוק עצמו שהתחיל ב'ירחמינו' ו'עונתינו' וסיים ב'חטאתם'. והמפרשים האב"ע והרד"ק נדרשו לזה והרד"ק כתב שכן דרך המקראות, אבל כשאנו באים לשים את הדברים בפי המתפלל הקושי מתעצם שכן אין זה משגרת הלשון של המתפלל לכפרת עונותיו הוא, לדבר בלשון נסתר למרות שהוא משתמש בדברי הנביא, עדות לכך ניתן למצוא בקטע שהביא פליישר שם בעמ' 142 ששינה בלשון המקרא גופא כך: מיכה עבדך אמר לפניך וכו' ישוב ירחמינו יכבוש עונתינו ותשליך במצולות ים כל חטאותינו כתוצאה מקושי זה ניתוסף הקטע הזה של וכל חטאתינו וכל חטאת עמך וכו' שאינו אלא הרחבת דבריו של מיכה והפיכתם ללשון תפילה,
(אם כנים דברי בזה הרי שבנוסח המאוחר שנשמט 'וכל חטאתינו' עיקר חסר מן הספר)

אכן אין הוא מסדר סליחות (ואישית אינני אומרו שנים רבות, אחרי שהתוודעתי לביאור הגר"א על י"ג מידות דמיכה, ואיננו מתאים לכותרת 'מיכה עבדך')
בחיפוש קל מצאתי סליחות כמנהג ליטא ריסין וזאמוט, בדפוס האלמנה והאחים ראם תרל"ט, שזה לא מופיע שם אלא כל הפסוקים של מיכה ברצף.



אבל בסליחות לכל השנה,ויניציאה ש"ח הודפסה ההוספה הזו:


וכן בעוד מהדורות של שמורים לבוקר כמו תז

באזור אליהו ליתא, ע"פ ס"י

איש_ספר כתב:ראיתי גם במנהגי חב"ד שאין אומרים אותו.

אומרים אותו ביוה"כ.

ולכאורה איננו פסוק אלא תפילה לקיום הפסוק שלפניו.

סדור מנהג אשכנז המערבי
משנת ה'מ
ZURICH Jes 17

שימו לב לשינויים גם בפסוק השני!

אני חשבתי שזה מנהג שגלש לסליחות מתשליך. אבל לא בחנתי את זה.
בתשליך במנהג האשכנזי הישן היו אומרים הפסוק דרך תפילה, כמו שנוהגים לשנות פסוקים בהרכבה נוסחאות אשכנזיות בהתאמה.
התשליך שלפנינו נדד לסידורי הספרדים כנראה בעקבות כתבי האר"י הוא השתנה וקיבל תוספות ותפילות וחזר למחזור האשכנזי בצורתו הספרדית אבל במקור היו אומרים כנזכר ברמ"א.
והולכין אל הנהר לומר פסוק: ותשליך במצולות ים כל חטאתינו וגומר (מיכה ז, יט) (מנהגים).
בדרכי משה [אות ב] בשם מהרי"ל [שם] לילך בראש השנה אל הנהר ואומרים תשוב תרחמינו ותכבוש עונותינו [מיכה ז, יט].

ולא היו אומרים מי אל כמוך
נוסח תשליך משנות הת"ק :

שבע כתב:סדור מנהג אשכנז המערבי
משנת ה'מ
ZURICH Jes 17

שימו לב לשינויים גם בפסוק השני!

שימו לב גם לכמה תוספות של ואו החיבור שאינן בלשונות הפסוקים המקוריים.

עזריאל ברגר כתב:

שבע כתב:סדור מנהג אשכנז המערבי
משנת ה'מ
ZURICH Jes 17

שימו לב לשינויים גם בפסוק השני!

שימו לב גם לכמה תוספות של ואו החיבור שאינן בלשונות הפסוקים המקוריים.

לפחות חלק מהשינויים נובעים ככל הנראה ממסורות שונות לקריאה. ראה לדוגמא במצורף כאן צילום מתוך תנ"ך קניקוט המדעי

עזריאל ברגר כתב:

שבע כתב:סדור מנהג אשכנז המערבי
משנת ה'מ
ZURICH Jes 17

שימו לב לשינויים גם בפסוק השני!

שימו לב גם לכמה תוספות של ואו החיבור שאינן בלשונות הפסוקים המקוריים.

למצוי בכתבי-יד קשה לייחס חשיבות לתוספות הללו - כי רבו למעלה ראש!

אישצפת כתב:

עזריאל ברגר כתב:

שבע כתב:סדור מנהג אשכנז המערבי
משנת ה'מ
ZURICH Jes 17

שימו לב לשינויים גם בפסוק השני!

שימו לב גם לכמה תוספות של ואו החיבור שאינן בלשונות הפסוקים המקוריים.

לפחות חלק מהשינויים נובעים ככל הנראה ממסורות שונות לקריאה. ראה לדוגמא במצורף כאן צילום מתוך תנ"ך קניקוט המדעי

כוונתך שאלו מסורות קריאה שונות בספר מיכה?
שים לב שגם וכל חטאות וכו' מופיע שם זה ודאי לא מתוך הנביא.
וריבוי הסימונים מוכיח שהוא מציין כאן כנראה כתבי יד של סידורים ומחזורים, וברור שכוונת הסידורים לא לשנות את הפסוק אלא לאומרו דרך תפילה, כמו שיש בלי סוף בסליחות וב'והוא רחום' ועוד שאומרים פסוקים באופן משונה מכפי שהם במקור.

שמואל שלומוביץ כתב:

אישצפת כתב:

עזריאל ברגר כתב:

שבע כתב:סדור מנהג אשכנז המערבי
משנת ה'מ
ZURICH Jes 17

שימו לב לשינויים גם בפסוק השני!

שימו לב גם לכמה תוספות של ואו החיבור שאינן בלשונות הפסוקים המקוריים.

לפחות חלק מהשינויים נובעים ככל הנראה ממסורות שונות לקריאה. ראה לדוגמא במצורף כאן צילום מתוך תנ"ך קניקוט המדעי

כוונתך שאלו מסורות קריאה שונות בספר מיכה?
שים לב שגם וכל חטאות וכו' מופיע שם זה ודאי לא מתוך הנביא.
וריבוי הסימונים מוכיח שהוא מציין כאן כנראה כתבי יד של סידורים ומחזורים, וברור שכוונת הסידורים לא לשנות את הפסוק אלא לאומרו דרך תפילה, כמו שיש בלי סוף בסליחות וב'והוא רחום' ועוד שאומרים פסוקים באופן משונה מכפי שהם במקור.

הסימונים שבקניקוט הינם מכתבי יד של התנ"ך ומחזורים שהיו למראה עיניו. ספייציפית לפסוק הנ"ל כנראה שזה ממחזור ולא מתנ"ך, למרות שאיני מבין לטינית אבל כך נראה מהצילום הזה.
דרך אגב אי אפשר לומר שעבודתו של קניקוט מושלמת שכן מאז ועד היום התגלו עוד כתבי יד רבים. וכמו כן בכמה ראשונים מובאים הפסוקים בכתיב שונה ממה שלפנינו וקניקוט לא ציין מקבילה לגירסתם כי לא מצא ואפשר שכיום יימצא.