מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

לעלא לעלא מכל וכו' (נוסח אר"י בתפילות ימים נוראים>

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
מדבר
הודעות: 303
הצטרף: ג' מאי 01, 2012 10:38 am

לעלא לעלא מכל וכו' (נוסח אר"י בתפילות ימים נוראים>

הודעהעל ידי מדבר » ה' ספטמבר 20, 2012 2:00 am

מכיון שבאישי נהגו בי מנהג זה הבנתי שהגזמתי ואני מבקש את סליחת החכמים
נערך לאחרונה על ידי מדבר ב ג' אוקטובר 02, 2012 11:22 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

שבטיישראל
הודעות: 1811
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: לעלא לעלא מכל וכו'

הודעהעל ידי שבטיישראל » ה' ספטמבר 20, 2012 2:29 am

המקורות הראשונים כלל אינם מעשי"ת כי אם מחצי קדיש שלפני ברכו בג' רגלים - עי' מהרי"ל (וכ"ה בכל הכת"י הישנים - ולדוגמא ראה במחזור וורמיישא משנת ל"ב)

מדבר
הודעות: 303
הצטרף: ג' מאי 01, 2012 10:38 am

Re: לעלא לעלא מכל וכו'

הודעהעל ידי מדבר » ה' ספטמבר 20, 2012 2:33 am

ח"ב
נערך לאחרונה על ידי מדבר ב ג' אוקטובר 02, 2012 11:09 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: לעלא לעלא מכל וכו'

הודעהעל ידי חכם באשי » ה' ספטמבר 20, 2012 11:46 am

שבטיישראל כתב:המקורות הראשונים כלל אינם מעשי"ת כי אם מחצי קדיש שלפני ברכו בג' רגלים - עי' מהרי"ל (וכ"ה בכל הכת"י הישנים - ולדוגמא ראה במחזור וורמיישא משנת ל"ב)

במנהג ארץ ישראל הקדמון נהגו כן בכל ימות השנה!
אלא שהאשכנזיים אימצו להם חלקים מסדר התפילה הארצישראלי הקדמון רק בשלושת רגלים, כ'זכר' לשורש מוצאם. וכן נהגו בעוד פרטים, כמו בברכת העבודה.
וכבר כתבו בעניין, ראה לדוגמא, י"מ תא שמע, מנהג אשכנז הקדמון, במבוא.

מדבר
הודעות: 303
הצטרף: ג' מאי 01, 2012 10:38 am

Re: לעלא לעלא מכל וכו'

הודעהעל ידי מדבר » ה' ספטמבר 20, 2012 12:16 pm

כנ"ל
נערך לאחרונה על ידי מדבר ב ג' אוקטובר 02, 2012 11:10 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11549
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: לעלא לעלא מכל וכו'

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' ספטמבר 20, 2012 2:22 pm

חכם באשי כתב:
שבטיישראל כתב:המקורות הראשונים כלל אינם מעשי"ת כי אם מחצי קדיש שלפני ברכו בג' רגלים - עי' מהרי"ל (וכ"ה בכל הכת"י הישנים - ולדוגמא ראה במחזור וורמיישא משנת ל"ב)

במנהג ארץ ישראל הקדמון נהגו כן בכל ימות השנה!
אלא שהאשכנזיים אימצו להם חלקים מסדר התפילה הארצישראלי הקדמון רק בשלושת רגלים, כ'זכר' לשורש מוצאם. וכן נהגו בעוד פרטים, כמו בברכת העבודה.
וכבר כתבו בעניין, ראה לדוגמא, י"מ תא שמע, מנהג אשכנז הקדמון, במבוא.

עושה השלום בחתימת שים שלום.

בברכה המשולשת
הודעות: 10442
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: לעלא לעלא מכל וכו'

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' ספטמבר 20, 2012 10:52 pm

לשון סידור אזור אליהו- והמנהג המקובל היום לכפול מקורו בהג' מהרי"ל (ר"ה) ואחריו בלבוש סי' תקפ"ב והובא במג"א ובמט"א (והוא כנוסח התימנים ע"פ הרמב"ם כל ימות השנה), אבל בס"י ליתא (ומצאנוהו רק בפירוש לסידור ר' הירץ משנת ש"כ). ואפילו בסידור רש"ס (תלמיד הלבוש) לא הובא מנהג זה, וכן גם בסידור ר"ע ור"א ווילנא.

מדבר
הודעות: 303
הצטרף: ג' מאי 01, 2012 10:38 am

Re: לעלא לעלא מכל וכו'

הודעהעל ידי מדבר » ו' ספטמבר 21, 2012 2:28 am

כנ"ל
נערך לאחרונה על ידי מדבר ב ג' אוקטובר 02, 2012 11:11 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: לעלא לעלא מכל וכו'

הודעהעל ידי חכם באשי » ו' ספטמבר 21, 2012 2:34 am

חביבי,
אף אחד כאן בפורום לא בדיוק משועמם, ולפיכך קשה להתחיל ולהסביר את הכל מההתחלה לאחד שאין לו את הרקע הבסיסי.
עכ"פ אנסה להסביר בערך:
הקהילה האשכנזית מבוססת על יוצאי איטליה, והמנהג האיטלקי הקדום היה כמנהג ארץ ישראל, וכך גם המנהג האשכנזי הקדום.
בשלב מסויים חדר התלמוד בבלי והכרעותיו אל איטליה ואשכנז ונתקבל שם אט אט, וגם נוסחי התפילה עברו אל זה הבבלי, אך בני אשכנז (הרבה הרבה לפני מהרי"ל, כמובן) החליטו להשאיר 'זכר' למנהג התפילה הארצישראלי בתפילת המועדים דווקא. מדוע דווקא שם? איני יודע.
להרחבה ולהעמקה וכו' וכו', גש לעיין בספרו של תא שמע הנזכר, ושם ספרות נוספת.

מדבר
הודעות: 303
הצטרף: ג' מאי 01, 2012 10:38 am

Re: לעלא לעלא מכל וכו'

הודעהעל ידי מדבר » ו' ספטמבר 21, 2012 2:39 am

כנ"ל
נערך לאחרונה על ידי מדבר ב ג' אוקטובר 02, 2012 11:12 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

בברכה המשולשת
הודעות: 10442
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: לעלא לעלא מכל וכו'

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' ספטמבר 23, 2012 8:51 am

חכם באשי כתב:הקהילה האשכנזית מבוססת על יוצאי איטליה, והמנהג האיטלקי הקדום היה כמנהג ארץ ישראל, וכך גם המנהג האשכנזי הקדום.
בשלב מסויים חדר התלמוד בבלי והכרעותיו אל איטליה ואשכנז ונתקבל שם אט אט, וגם נוסחי התפילה עברו אל זה הבבלי, אך בני אשכנז (הרבה הרבה לפני מהרי"ל, כמובן) החליטו להשאיר 'זכר' למנהג התפילה הארצישראלי בתפילת המועדים דווקא. מדוע דווקא שם? איני יודע.
להרחבה ולהעמקה וכו' וכו', גש לעיין בספרו של תא שמע הנזכר, ושם ספרות נוספת.


אחרי בקשת המחילקה מכ"ק הדר"ג שליט"א, מעט הערות:
א. חלק ממייסדי הקהילה האשכנזית הגיעו מצרפת, והביאו עמם מנהגים יותר בבליים (גרוסמן העיר על כך).
ב. המנהג האיטלקי הקדום לא היה כמנהג א"י אלא תמזיג של מנהג א"י עם מנהג בבל (יעויין גרוסמן, אימתי פסקה...)
ג. פרטי תהליך חדירת התלמוד הבבלי לאיטליה שנויים במחלוקת בין החוקרים.
ד. יש חוקרים המשערים שהותרת הנוסח א"י בחלקו ביו"ט קשורה לפיוטים.

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: לעלא לעלא מכל וכו'

הודעהעל ידי חכם באשי » א' ספטמבר 23, 2012 12:19 pm

תודה על הוספותיך.
לא באתי להסביר באופן פרטני ואת כל הדעות השונות שנאמרו בעניין, נמשכתי בעיקר אחרי דעת תא שמע.
תודה רבה על המידע בסעיף ד. תוכל אולי לפרט מי כתב בעניין?

חלמיש
הודעות: 105
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 12:32 am

Re: לעלא לעלא מכל וכו'

הודעהעל ידי חלמיש » א' ספטמבר 23, 2012 8:23 pm

על המנהג ומקורותיו הרחיב הדיבור הרב גולדהבר בספר מנהגי הקהילות בחלק של ר"ה.

חלמיש
הודעות: 105
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 12:32 am

Re: לעלא לעלא מכל וכו'

הודעהעל ידי חלמיש » א' ספטמבר 23, 2012 9:08 pm

אכן כדברי המשולש. לא רק שזו השערה אלא הדבר ברור שהחדרת נוסחאות ארצישראליות היא בעקבות העתקת הפיוטים שמקורם בארץ ישראל, ולכן היה מנהג קדום באשכנז שמערבית סיימו צור ישראל וגואלו (ענין זה היה רק במזרח אשכנז כגון פולין וכו' ולא במערב) ועוד בזמן המג"א סיימו כך וכותב בחריפות נגד הב"ח כמדומה באיזה מקום שרצה לשנות המנהג כי על פי ש"ס שלנו גאל ישראל היא על העבר, שאין לשנות המנהג) וכן כשאמרו פיוט היו מסיימים הסיום הארצישראלי שאותך לבדך ביראה נעבוד במקום המחזיר שכינתו לציון, וכן פתחו (ולא רק בימים נוראים שכל העולם ממשיך כך גם בימינו שלא מבינים מאיפה זה בא) בכל חג כשאמרו יוצר אור עולם באוצר חיי אורות מאופל אמר ויהי שהוא פתיחת הברכה הקבועה של יוצר בארץ ישראל, ועוד שינויים שהם כאילו באו ונעתקו יחד עם הפיוט הארצישרלאלי בגדר העתק הדבק. כמובן שעד לתקופה אחרונה לא שיערו שאלו ברכות ארצישראליות במקורם. ויש לשער שלעילא ולעילא בקדיש של יוצר קשור גם לעובדה זו.

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: לעלא לעלא מכל וכו'

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' ספטמבר 24, 2012 1:45 am

חלמיש כתב:אכן כדברי המשולש. לא רק שזו השערה אלא הדבר ברור שהחדרת נוסחאות ארצישראליות היא בעקבות העתקת הפיוטים שמקורם בארץ ישראל, ולכן היה מנהג קדום באשכנז שמערבית סיימו צור ישראל וגואלו (ענין זה היה רק במזרח אשכנז כגון פולין וכו' ולא במערב) ועוד בזמן המג"א סיימו כך וכותב בחריפות נגד הב"ח כמדומה באיזה מקום שרצה לשנות המנהג כי על פי ש"ס שלנו גאל ישראל היא על העבר, שאין לשנות המנהג) וכן כשאמרו פיוט היו מסיימים הסיום הארצישראלי שאותך לבדך ביראה נעבוד במקום המחזיר שכינתו לציון, וכן פתחו (ולא רק בימים נוראים שכל העולם ממשיך כך גם בימינו שלא מבינים מאיפה זה בא) בכל חג כשאמרו יוצר אור עולם באוצר חיי אורות מאופל אמר ויהי שהוא פתיחת הברכה הקבועה של יוצר בארץ ישראל, ועוד שינויים שהם כאילו באו ונעתקו יחד עם הפיוט הארצישרלאלי בגדר העתק הדבק. כמובן שעד לתקופה אחרונה לא שיערו שאלו ברכות ארצישראליות במקורם. ויש לשער שלעילא ולעילא בקדיש של יוצר קשור גם לעובדה זו.

לא הבנתי כיצד 'לעילא ולעילא' קשור לעובדה זו. היה איזה פיוט לקדיש? פיוט ארצישראלי קדום? לי לא ידוע.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11549
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: לעלא לעלא מכל וכו'

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' ספטמבר 24, 2012 3:20 pm

חכם באשי כתב: אך בני אשכנז (הרבה הרבה לפני מהרי"ל, כמובן) החליטו להשאיר 'זכר' למנהג התפילה הארצישראלי בתפילת המועדים דווקא. מדוע דווקא שם? איני יודע.
.
בענין הקשר בין נוסח אר"י לנוסחאות עשי"ת, ראה אצל גרטנר בגלגולי מנהג עמ' 115 מעמודי האוצר בהערה.

חלמיש
הודעות: 105
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 12:32 am

Re: לעלא לעלא מכל וכו'

הודעהעל ידי חלמיש » ב' ספטמבר 24, 2012 6:39 pm

חכם באשי כתב:לא הבנתי כיצד 'לעילא ולעילא' קשור לעובדה זו. היה איזה פיוט לקדיש? פיוט ארצישראלי קדום? לי לא ידוע.


צדקת, והשערתי צ"ע בגלל דבריך, שגם היה לפני עיני שכלי בעת כתיבת ההשערה, ולו הייתי יודע על איזה פיוט הייתי מוציא את זה מהשערה וכותב שזוהי עובדה. אך בגלל שזה דבר פלא מה פתע הופיעו המלים לעילא לעילא דוקא קדיש של יוצר בג' רגלים באשכנז, ובגלל שתופעה זו של שירבוב נוסחאות ארץ ישראליות באשכנז היתה רק בשחרית דוקא, לכן חברתי ביניהם שאולי הפיוטים הישנים של יוצר הופיעו באיטליה עם הקדיש לפניהם או משהו כזה. אך בינתיים הקושי שציינת בעינו עומד.

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: לעלא לעלא מכל וכו'

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' ספטמבר 24, 2012 7:32 pm

חלמיש כתב:צדקת, והשערתי צ"ע בגלל דבריך, שגם היה לפני עיני שכלי בעת כתיבת ההשערה, ולו הייתי יודע על איזה פיוט הייתי מוציא את זה מהשערה וכותב שזוהי עובדה. אך בגלל שזה דבר פלא מה פתע הופיעו המלים לעילא לעילא דוקא קדיש של יוצר בג' רגלים באשכנז, ובגלל שתופעה זו של שירבוב נוסחאות ארץ ישראליות באשכנז היתה רק בשחרית דוקא, לכן חברתי ביניהם שאולי הפיוטים הישנים של יוצר הופיעו באיטליה עם הקדיש לפניהם או משהו כזה. אך בינתיים הקושי שציינת בעינו עומד.

טעות בידך! חתימת 'עושה השלום' וגם חתימת ברכת העבודה כנוסח הארצישראלי היתה גם במוסף, למיטב ידיעתי.
ובכלל, איני מבין מה עניין החילוק בין שחרית ומוסף, להשערתך, וכי, למוסף לא כתבו פיוטים?! (נכון, שמרבית הקדושתאות נכתבו לשחרית, כמנהג ארץ ישראל לומר 'קדושה' בשחרית בלבד, אך בימים הנוראים הם אמרו 'קדושה' גם במוסף וממילא חיברו גם לתפילה זו קדושתאות. ועוד, שבשבתות, שאז לא אמרו קדושה, הם חיברו למוסף שבעתות.)

בברכה המשולשת
הודעות: 10442
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: לעלא לעלא מכל וכו'

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' ספטמבר 24, 2012 7:42 pm

חכם באשי כתב:
חלמיש כתב:צדקת, והשערתי צ"ע בגלל דבריך, שגם היה לפני עיני שכלי בעת כתיבת ההשערה, ולו הייתי יודע על איזה פיוט הייתי מוציא את זה מהשערה וכותב שזוהי עובדה. אך בגלל שזה דבר פלא מה פתע הופיעו המלים לעילא לעילא דוקא קדיש של יוצר בג' רגלים באשכנז, ובגלל שתופעה זו של שירבוב נוסחאות ארץ ישראליות באשכנז היתה רק בשחרית דוקא, לכן חברתי ביניהם שאולי הפיוטים הישנים של יוצר הופיעו באיטליה עם הקדיש לפניהם או משהו כזה. אך בינתיים הקושי שציינת בעינו עומד.

טעות בידך! חתימת 'עושה השלום' וגם חתימת ברכת העבודה כנוסח הארצישראלי היתה גם במוסף, למיטב ידיעתי.
ובכלל, איני מבין מה עניין החילוק בין שחרית ומוסף, להשערתך, וכי, למוסף לא כתבו פיוטים?! (נכון, שמרבית הקדושתאות נכתבו לשחרית, כמנהג ארץ ישראל לומר 'קדושה' בשחרית בלבד, אך בימים הנוראים הם אמרו 'קדושה' גם במוסף וממילא חיברו גם לתפילה זו קדושתאות. ועוד, שבשבתות, שאז לא אמרו קדושה, הם חיברו למוסף שבעתות.)


הקושיא השניה מתרצת את הראשונה.

אליהוא
הודעות: 1057
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: לעלא לעלא מכל וכו'

הודעהעל ידי אליהוא » ב' ספטמבר 24, 2012 9:43 pm

קדוש אתה ונורא שמך, הוא נוסח א"י קדום לברכת קדושת השם.
ואולי בימים נוראים נשתיירו מנהגים קדומים כי אז התפללו מתוך מחזורים.

מדבר
הודעות: 303
הצטרף: ג' מאי 01, 2012 10:38 am

Re: לעלא לעלא מכל וכו'

הודעהעל ידי מדבר » ג' ספטמבר 25, 2012 12:36 am

כנ"ל
נערך לאחרונה על ידי מדבר ב ג' אוקטובר 02, 2012 11:13 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: לעלא לעלא מכל וכו'

הודעהעל ידי חכם באשי » ג' ספטמבר 25, 2012 12:45 am

אם אתה כ"כ לועג לדברי ה'פרופסורים' מדוע אתה מנסה כ"כ לברר את דעתם (בדרך כלל, בתיבה האישית...)?

ולגוף העניין,
אין כל תמה. יתכן שהרוקח לא ידע ששורשי המנהג נעוצים בנוסח התפילה הארצישראלי, ויתכן שנקט טעם נוסף, בדרך הדרוש. מה הבעייה בכך?

מדבר
הודעות: 303
הצטרף: ג' מאי 01, 2012 10:38 am

Re: לעלא לעלא מכל וכו'

הודעהעל ידי מדבר » ג' ספטמבר 25, 2012 1:12 am

כנ"ל
נערך לאחרונה על ידי מדבר ב ג' אוקטובר 02, 2012 11:14 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

מדבר
הודעות: 303
הצטרף: ג' מאי 01, 2012 10:38 am

Re: לעלא לעלא מכל וכו'

הודעהעל ידי מדבר » ג' ספטמבר 25, 2012 1:36 am

כנ"ל
נערך לאחרונה על ידי מדבר ב ג' אוקטובר 02, 2012 11:15 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

חלמיש
הודעות: 105
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 12:32 am

Re: לעלא לעלא מכל וכו'

הודעהעל ידי חלמיש » ג' ספטמבר 25, 2012 2:54 am

חכם באשי כתב:
חלמיש כתב:צדקת, והשערתי צ"ע בגלל דבריך, שגם היה לפני עיני שכלי בעת כתיבת ההשערה, ולו הייתי יודע על איזה פיוט הייתי מוציא את זה מהשערה וכותב שזוהי עובדה. אך בגלל שזה דבר פלא מה פתע הופיעו המלים לעילא לעילא דוקא קדיש של יוצר בג' רגלים באשכנז, ובגלל שתופעה זו של שירבוב נוסחאות ארץ ישראליות באשכנז היתה רק בשחרית דוקא, לכן חברתי ביניהם שאולי הפיוטים הישנים של יוצר הופיעו באיטליה עם הקדיש לפניהם או משהו כזה. אך בינתיים הקושי שציינת בעינו עומד.

טעות בידך! חתימת 'עושה השלום' וגם חתימת ברכת העבודה כנוסח הארצישראלי היתה גם במוסף, למיטב ידיעתי.
ובכלל, איני מבין מה עניין החילוק בין שחרית ומוסף, להשערתך, וכי, למוסף לא כתבו פיוטים?! (נכון, שמרבית הקדושתאות נכתבו לשחרית, כמנהג ארץ ישראל לומר 'קדושה' בשחרית בלבד, אך בימים הנוראים הם אמרו 'קדושה' גם במוסף וממילא חיברו גם לתפילה זו קדושתאות. ועוד, שבשבתות, שאז לא אמרו קדושה, הם חיברו למוסף שבעתות.)


צדקת. טעות היא בידי.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11549
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: לעלא לעלא מכל וכו'

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' ספטמבר 28, 2012 2:16 pm

ראיתי היום בחנות הספרים, ספר חדש של משה חלמיש, חקרי תפילה (לא זוכר את השם בדיוק). יצא לאור בהוצאת אונ' בן גוריון בתשע"ב, ושם מאמר על 'לעילא מכל ברכתא', המאמר לא עוסק בלעילא ולעילא, אלא בפסא כולא. שם במאמר הוא מביא נוסח קדיש ארצי ישראלי (כמדומני) בלשה"ק שפרסם פליישר בספרו (עמ' 244) ובו אנו קוראים: למעלה למעלה מכל הברכות. בהערה הוא מציין למש"כ פליישר על למעלה למעלה.
מי שבידו ספרו של פליישר, נא יבדוק שם.

היא שיחתי
הודעות: 3367
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: לעלא לעלא מכל וכו'

הודעהעל ידי היא שיחתי » ש' ספטמבר 29, 2012 7:59 pm

איש_ספר כתב:. שם במאמר הוא מביא נוסח קדיש ארצי ישראלי (כמדומני) בלשה"ק שפרסם פליישר בספרו (עמ' 244) ובו אנו קוראים: למעלה למעלה מכל הברכות. בהערה הוא מציין למש"כ פליישר על למעלה למעלה.
מי שבידו ספרו של פליישר, נא יבדוק שם.

אם מדובר על תפילות הקבע בישראל אז עמוד זה ריק

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: לעלא לעלא מכל וכו'

הודעהעל ידי חכם באשי » ש' ספטמבר 29, 2012 11:41 pm

פליישר כתב מאמר (יותר נכון: כמה מאמרים) על תפילות הקבע בישראל,
ואיש ספר נתכוון לספרו של פליישר, תפילה ומנהגי תפילה ארצישראליים בתקופת הגניזה, ושם בעמ' 245:
למעלה.png
למעלה.png (68.77 KiB) נצפה 3266 פעמים


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים