פורום אוצר החכמה

לבי במערב כתב:שמא י"ל כבר?
אם כן, מה מחירו וכיצד ניתן להשיגו?

ש_ק כתב:ואוסיף שאדרבה, מזה מוכח דוקא ש'הדוך קמי' הוא כן מדונש, כי דרך זו ייחודית לדונש ושאר המשוררים לא העזו לעשות כך. אלא ששני הבתים 'א-להי תן' ו'הדוך קמי', אף שדונש כתבם, הם אינם חלק מדרור יקרא אלא משירים אחרים, ולכן אין בהם את חתימת המשורר כמו שאר בתי דרור יקרא.

מה שנכון נכון כתב:במהדורה שבאוצר נאמר שנדפס בה שוב מה שהו"ל פכטר. כנראה שהדפיסו רק את קטעי המוסר, ולא את קטעי היומן האישיים. (לצערי 'מצפונות צפת' אינו תח"י).

כתה"י הכולל חלק מהיומן וכן את ידיד נפש בכתב יד רא"א נמצא כאן:
http://primo.nli.org.il/primo_library/l ... H000092726

ידיד נפש 14.PNG

האויצרניק כתב:יישר כח על האשכול הנפלא אלייו התוודעתי זה עתה

העיר את תשומת לבכם, מסורת אצל אמו"ר שליט"א מבית אביו (אשר משכנו היה בגליציה) ששינה בג' מקומות מהנוסח המקובל, ולא מצאתי מקורתיו

א. בנוסח "שלום עליכם" אומר 'שלום עליכם מלאכי השלום" במקום "מלאכי השרת"

ב. בזמירות "כי אשמרה שבת" במקום "המִתְאַבְּלִים בּוֹ הֵם אָחוֹר נְסוֹגִים" שינה ל"המשמחים בו שמחה משיגים"

ג. באותם זמירות במקום "מֵחֵל מְלָאכָה בוֹ סוֹפוֹ לְהַכְרִית" שינה ל"מחל מלאכה בו סופו לשירות"

אגב יש הרבה שינויים מינוריים בין המקור המובא בויקי' לבין המודפס בסידורים

עץ הזית כתב:אני הבנתי את "המתאבלים בו אחור נסוגים" שבשבת שבתוך האבלות נסוגים (במידה מסויימת) מהאבלות, ולא שכתוב כאן שהמתאבלים בשבת נענשים בנסיגה אחור (כפי שכנראה הבינו אלו ששינו).

יהושפט כתב: ואוסיף כי בשפתי רננות מהדורת מכון איש מצליח כתבו כי בית זה הועתק מכת"י של מוהרש"ך בעל לחם הביכורים המו"ל של שפתי רננות, וא"כ יש להציע שאולי הוא מחברו.

מה שנכון נכון כתב:ההצעה מוטעית. ר"ש הכהן כותב: "סימן שם הוי"ה ב"ה, ובספר כת"י מצאתי שהסימן יהודה". (ובלא"ה רחוקה מן הדעת).
בשפתי רננות איש מצליח לא כתבו שהבית הועתק מכת"י מהרש"ך, אלא שנוסף ע"י מהרש"ך מכת"י.

יהושפט כתב:אך כאן הבן שואל - וכמדומה שלא עמדו על זה לעיל - שמהלך הפיוט לפי המסקנה דלעיל יוצא משונה מאד, הרי פתיחת השיר היא בשבח השבת, והבית הראשון 'היום נכבד' הוא בשבח נתינתה במעמד הר סיני, לפי הנוסח הרגיל גם שתי הבאים 'ובאו' ו'דיבר' עוסקים באותה נקודה, ואז הבית האחרון הוא בקשה לעתיד לבוא, עם סיומת מעין הפתיחה המתייחסת למבול. לפי הגירסא המחליפה את שתי הבתים אזי הבית הראשון כאמור עוסק בעבר במעמד ה"ס, ומכאן ואילך עוברים לעתיד לבוא להצלחת עמ"י והכנעת האויבים עד שמגיעים לבית האחרון כנ"ל. אבל לפי המסקנה העולה מהאמור לעיל, הבית הראשון עוסק במעמד ה"ס, הבית השני 'ומתוך' עובר להרמת קרן ישראל והשפלת הצרים, ואז הבית הבא 'דיבר' חוזר שוב למעמד ה"ס, ושוב הבית האחרון לעת"ל. סדר משונה מאד, והבית 'ומתוך' חסר קשר במיקומו.

אוהב ציון כתב:כל השיר יום שבתון מרישא לגמירא מדבר על מעמד הר סיני.
וגם השלמת הכתב יד הישן.
מתוך ערפל - הוא הענן וערפל של מעמד הר סיני.
ועל עב הרים עם שפל - הוא הענן של אנכי בא אליך בעב הענן ועוד כמה מקומות שמוזכר 'ענן' שאמרו בריש אדר"נ משה עלה בענן ונתקדש בענן וכו'. עם שפל - שיצא ממצרים.
ומגדל צרי ארצה נופל - נראה שאלו מגדלי מצרים. (אבל זה אולי קצת דוחק).
עכ"פ כל השיר כולו על מתן תורה.
ולא נראה כלל שיש קשר לגוים שבזמן המחבר וכדומה.

עץ הזית כתב:

יהושפט כתב:בנוגע לפיוט "יום שבתון" עולה מכל האמור לעיל שע"פ כתה"י עולה כי ככל הנראה הבית 'ומתוך ערפל' מקורי, והוחלף בבית 'ובאו כולם', ואילו הבית 'דיבר בקדשו' הוא המקורי, והבית החילופי 'דרוך בנעל' הוא תוספת מאוחרת שנוספה בשפתי רננות תקצז כנראה בגלל חסרון הבית הד' בנוסחם בפיוט, כשאי מקוריותו ניכרת גם מסיום הבית בתיבת "רוח" במקום "כוח" כבשאר הבתים. ע"כ תורף משנ"ת לעיל. ואוסיף כי בשפתי רננות מהדורת מכון איש מצליח כתבו כי בית זה הועתק מכת"י של מוהרש"ך בעל לחם הביכורים המו"ל של שפתי רננות, וא"כ יש להציע שאולי הוא מחברו. עוד אוסיף כי החרוז אמרו כאחד - ה' אחד, לא מתאים לגאון השיר ריה"ל [אינני בקי גדול בשירתו, אבל דומני שבכוחו הגדול הוא חורז כל פעם מילה אחרת].

אך כאן הבן שואל - וכמדומה שלא עמדו על זה לעיל - שמהלך הפיוט לפי המסקנה דלעיל יוצא משונה מאד, הרי פתיחת השיר היא בשבח השבת, והבית הראשון 'היום נכבד' הוא בשבח נתינתה במעמד הר סיני, לפי הנוסח הרגיל גם שתי הבאים 'ובאו' ו'דיבר' עוסקים באותה נקודה, ואז הבית האחרון הוא בקשה לעתיד לבוא, עם סיומת מעין הפתיחה המתייחסת למבול. לפי הגירסא המחליפה את שתי הבתים אזי הבית הראשון כאמור עוסק בעבר במעמד ה"ס, ומכאן ואילך עוברים לעתיד לבוא להצלחת עמ"י והכנעת האויבים עד שמגיעים לבית האחרון כנ"ל. אבל לפי המסקנה העולה מהאמור לעיל, הבית הראשון עוסק במעמד ה"ס, הבית השני 'ומתוך' עובר להרמת קרן ישראל והשפלת הצרים, ואז הבית הבא 'דיבר' חוזר שוב למעמד ה"ס, ושוב הבית האחרון לעת"ל. סדר משונה מאד, והבית 'ומתוך' חסר קשר במיקומו.

אוהב ציון כתב:בס"ד
סליחה על האיחור...
יש כאן משהו נוסף בסיסי, שמשום מה לא עלה כאן, בדיון הנכבד.
כל השיר יום שבתון מרישא לגמירא מדבר על מעמד הר סיני.
וגם השלמת הכתב יד הישן.
מתוך ערפל - הוא הענן וערפל של מעמד הר סיני.
ועל עב הרים עם שפל - הוא הענן של אנכי בא אליך בעב הענן ועוד כמה מקומות שמוזכר 'ענן' שאמרו בריש אדר"נ משה עלה בענן ונתקדש בענן וכו'. עם שפל - שיצא ממצרים.
ומגדל צרי ארצה נופל - נראה שאלו מגדלי מצרים. (אבל זה אולי קצת דוחק).
עכ"פ כל השיר כולו על מתן תורה.
ולא נראה כלל שיש קשר לגוים שבזמן המחבר וכדומה.
לכן תמוה מאוד ההוספה: 'דרוך בנעל אויבים וצרים / גם המעד קרסולי זרים / אז יענו לך עמי בשירים / א-ל המהלך על כנפי רוח'.
לא קשור כלל לשיר.
אודה לך אם תחכימני בזאת, בודאי בקי אתה ממני!

יהושפט כתב:א. "ומגדל צרי אראה נופל" הוא בבירור בבקשה לעתיד.

עץ הזית כתב:

יהושפט כתב:א. "ומגדל צרי אראה נופל" הוא בבירור בבקשה לעתיד.

זה סיוע לכך שהגירסא המקורית אינה "אֶרְאֶה" אלא "אַרְצָה".

יהושפט כתב:

עץ הזית כתב:

יהושפט כתב:א. "ומגדל צרי אראה נופל" הוא בבירור בבקשה לעתיד.

זה סיוע לכך שהגירסא המקורית אינה "אֶרְאֶה" אלא "אַרְצָה".

מה מקור הגירסא זו, בכת"י שהובאו כאן בתמונות לא רואים איך כתוב,

עץ הזית כתב:

יהושפט כתב:

עץ הזית כתב:

יהושפט כתב:א. "ומגדל צרי אראה נופל" הוא בבירור בבקשה לעתיד.

זה סיוע לכך שהגירסא המקורית אינה "אֶרְאֶה" אלא "אַרְצָה".

מה מקור הגירסא זו, בכת"י שהובאו כאן בתמונות לא רואים איך כתוב,

בתמונה כאן רואים שכתוב ארצה.

ידבר פי כתב:בפיוט יום שבת קודש בבית נשים נרות תדליקנה החרוז הוא כך
יגן בעדן זכותן
יום בא עת לידתן
ואם לא עברו ונזהרו אזי קרובה לידתן
והתמיהה פשוטה שב' חרוזים הם באותו מילה (לידתן לידתן) ושמעתי פעם שהנוסח הישן היה ואם עברו ולא נזהרו אזי קרובה מיתתן שזה ממש ד' המשנה בשבת לא ע"ב על שלש עבירות וכו' (שמשמעות הנוסח שלפנינו שבשכר זה קרובה לידתן הוא דבר חדש וצ"ע מקורו) ורק שינו את זה לא להזכיר את זה רק להזכיר דבר טוב (כעין השינויים שהוזכרו כאן)

ש_ק כתב:'י-ה רבון' הנפוץ ובצידו הנוסח כפי שהדפיסו המחבר בחייו:

קה רבון.jpg