הכרזת הזכרת יעלה ויבוא והגבהת הקול בהזכרות חדשות

[סענדער]

מהיכן המנהג לדפוק על ה'בימה' לצורך תזכורת 'יעלה ויבא'?
ומדוע המנהג התמעט בשנים האחרונות?
גם המנהג להגביה הקול ב'יעלה ויבא' באמצע שמונה עשרה שכמעט נשכח, מנין מקורו?
(טעמו; או להראות שזכרתי, או כדי שאזכור בעצמי שזכרתי, או כדי להזכיר לשכני,)

[חכם באשי]

רב"ש המבורגר, באחד מפרקי ספרו 'שרשי מנהג אשכנז' ייחד פרק ששמו (אם זכרוני אינו בכזיב): 'שאלה'. ובו ייחד דברים לענין.

[סמ''ק]

גם זה משהו:

[בר ששת]

כדי כך הגיעו הדברים, שדנו הפוסקים שיתכן ובתפילת מוסף של שמיני עצרת, תיחשב אמירה מוגבהת של אחד המתפללים כ'הכרזה' שמחייבת את הציבור לאמירה.

[איש_ספר]

ראיתי פעם בספר צרור החיים לתלמיד הרשב"א שמספר על מנהג מורו הרשב"א להגביה קולו ביעלה ויבוא או בהזכרה אחרת ושם היה נראה שטעמו משום שכך יתן על ליבו. כעת איני מוצא שם. הכרזת יעלה ויבוא קודם שמו"ע נזכרה כבר בפוסקים אגב ההוראה שאין בכך משום הפסק, וכך ראיתי למרא דעובדא שמכריז בעצמו קודם שמו"ע. משרבו הצדיקים ביטלו הכרזה והמירוה בהקשה.

[מאחורי הקלעים]

זכורני לפני תקופת זמן היה חילופי מכתכים בהמודיע במדורים צדדים לכאן ולכאן

[מנחם]

http://ladaat.net/forum/index.php?topic=33683.60

[איש_ספר]

בשבלי הלקט סי' ק"ע: '...שנהגו בליל הכנסת ראש חודש בתפילת ערבית, קודם לחש, שהחזן מכריז 'ראש חודש' והציבור עונין לששון ושמחה..'.

[img770]

כמדומה שהדפיקה באה כתחליף להכרזה, כיוון שיש חשש "הפסק".

ולדבריך סענדער, במקומי לא נתמעט המנהג כלל, אלא הולך ומתפשט ומוסיף גרורות, ובכל ראש חודש נאלץ אני לאטום את אוזני אטם היטב מפני הדפיקות.

[ממרומי היער]

כידוע יש המכריזים, ויש שלא, אך יש גם המקפידים להכריז, ויש גם כאלה שמקפידים שלא להכריז.

ואבאר כוונתי:

כהקדמה ברור הדבר שלא ראוי סתם להשמיע קולות באמצע התפילה, בלי סיבה מספקת.

שני קולות מפעפעים בליבי בשאלה הזו: האם עדיף להכריז יעלה ויבוא בתפילת לחש במעריב של ראש חודש או בשחרית, צד א' אומר שיש להכריז דווקא במעריב של ראש חודש, מכיון שהדין הוא שאם הוא שכח אינו חוזר, ולכן חשוב ביותר להזכיר לשוכח. או דלמא, בשחרית יותר חשוב מכיון שאם הוא ישכח אזי הוא יצטרך לחזור ולהתפלל, ובכדי שלא יצטרך לטרוח ולהתפלל שוב, ראוי ביותר להזכיר לו שלא ישכח.

יש בשורש השאלה לדון האם הסיבה שמזכירים היא בין אדם לחברו או בין אדם למקום.

[אש משמים]

זכור לי שראיתי לא לנהוג כן דאין זה כבוד התפילה.

[מיכאל1]

כך היא הוראת הגר"ח שנשאל על זה באחד מספרי השו"ת שנפוצו בשמו. שאין להכריז בקול רם באמצע התפילה שהרי הוא כעומד לפני מלך

[יוצא פוניבז']

עדות הרשב"א על מנהג הרמב"ן
(אך לא כהכרזה לציבור אלא לעצמו)

צרור החיים עמ' טו.JPG (29.72 KiB) נצפה 9028 פעמים

[שלמה בן חיים]

כידוע יש המכריזים, ויש שלא, אך יש גם המקפידים להכריז, ויש גם כאלה שמקפידים שלא להכריז.

ואבאר כוונתי:

כהקדמה ברור הדבר שלא ראוי סתם להשמיע קולות באמצע התפילה, בלי סיבה מספקת.

שני קולות מפעפעים בליבי בשאלה הזו: האם עדיף להכריז יעלה ויבוא בתפילת לחש במעריב של ראש חודש או בשחרית, צד א' אומר שיש להכריז דווקא במעריב של ראש חודש, מכיון שהדין הוא שאם הוא שכח אינו חוזר, ולכן חשוב ביותר להזכיר לשוכח. או דלמא, בשחרית יותר חשוב מכיון שאם הוא ישכח אזי הוא יצטרך לחזור ולהתפלל, ובכדי שלא יצטרך לטרוח ולהתפלל שוב, ראוי ביותר להזכיר לו שלא ישכח.

יש בשורש השאלה לדון האם הסיבה שמזכירים היא בין אדם לחברו או בין אדם למקום.

אינני מבין מה הצדדים, וכי הבעיה זו הטורח לחזור ולהתפלל? הבעיה היא שתפלתו תהא לבטלה וזה ודאי חמור יותר מלהזכירו דבר שאין בו חיוב.
בעיקר הדבר ראה אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן טז שדן באופן נפלא בגוף הדבר אם ההכרזה בשביל עצמו או בשביל חבירו, דהיינו אם ההכרזה בכדי שתפלתו תהא במנין, כי הרי השוכח הזכרה תפלתו אינה תפלה. וראה שם בארוכה דברים נפלאים.
ועיקר הדבר ידוע בשם החזון איש שאמר שלא ראוי להכריז באמצע התפלה וכן מבואר בדברי הביאור הלכה סימן קיד סעיף ב ד"ה אסור להזכיר

[מה שנכון נכון]

כן מבואר בדברי הביאור הלכה סימן קיד סעיף ב ד"ה אסור להזכיר

ז"ל הבה"ל:

ודע עוד דמדלא זכרו את העצה שנזכר במ"א שהש"ץ יזכיר בתוך התפלה בקול משיב הרוח ומוה"ג משמע דס"ל דאין נכון לעשות כן ומ"מ משמע מדברי הח"א דבדיעבד מהני עצה זו ואף דלא ידעתי את מקורו דהלא המ"א העתיק את דברי הב"ח דלהרמ"א לא מהני זה מ"מ נ"ל דיש לסמוך עליו דבלא"ה דעת הדה"ח דבדיעבד אף אם הזכיר גשם בליל ש"ע לא יחזור ולהיפך לדעת הראבי"ה והפר"ח שהחזיק בשיטתו אם לא הזכיר עתה גשם לא יצא ידי תפלה:

"אין נכון לעשות כן", הכוונה כהמשך דבריו, שאין נכון לסמוך ע"ז שיחשב כהזכרת הש"ץ וממילא יותר לצבור להזכיר. ואי"ז שייך כלל לעניננו (גם לא כראיה להקל).

[חיימשה]

מסתבר כי מהנהגת הרמב"ן שהובאה לעיל נתפשט המנהג בישראל , ומיגו דזכי לנפשיה זכי נמי לציבור כולו.

[אנושי]

גם הגרשז''א זצ"ל כותב בהליכו"ש שאין זה מן הראוי

[שערי חכמה]

המקור למנהג זה הוא מדברי מהרש"ל (על הטור סי' רלו) שכתב להדיא שהשמש יזכיר בתפילתו בקול רם, וכ"כ בכף החיים (סי' רלו ס"ק טז) בשמו, וכ"כ עוד בכף החיים (סי' תכב סק"ב) בשם הגר"ח פלאג'י שמנהג טוב הוא להזכיר בקול רם יעלה ויבוא, וכ"כ הבה"ט (סי' תכב סק"א), וכמדומה שכן מבואר בעוד אחרונים, מאמ"ר ועוד, ועי' בשו"ת באר משה (ח"ד סי' י).

לכן במקום שנהגו כן אין לערער עליהם כלל.

[מיכאל1]

זכורני שהייתה הנהגת אחד מגדו"י שהיה חושש שמא צריך הכרזה של משיב הרוח ומוריד הגשם או מוריד הטל בתוך התפילה, ולכן היה מזדרז להתפלל שמו"ע במהירות כדי שיוכל להכריז בקול כשיעמוד בברכה שנייה את האזכרה הראוייה ובזה יוכלו הציבור להזכיר ללא חשש את השינוי הרצוי.
למישהו זכור מקור לדברים אלו?

[הפשטן]

האם מישהו מכיר בית כנסת אשכנזי, שבו נהוג לומר בקול את שתי המילים "יעלה ויבוא" באמצע התפילה?

[בן אדם]

חשבתי שאולי ישנו צד נוסף לשלול הכרזת יעלה ויבוא באמצע התפילה, שהרי בש"ע (רלו) נפסק שיש להכריז בין גאולה לתפילה בתפילת ערבית להזכיר אמירת יעלה ויבוא משום שהוא צורך תפילה. ואם בין כך מזכירים בהכרזת יעלה ויבוא באמצע התפילה, שוב אין צורך להכריז לפניה, ונמצא שהכרזתו לא היה צורך תפילה ויש בה משום הפסק בין גאולה לתפילה.

[כדכד]

האם מישהו מכיר בית כנסת אשכנזי, שבו נהוג לומר בקול את שתי המילים "יעלה ויבוא" באמצע התפילה?

כן

[הפשטן]

האם מישהו מכיר בית כנסת אשכנזי, שבו נהוג לומר בקול את שתי המילים "יעלה ויבוא" באמצע התפילה?

כן

איזה?

[בן אדם]

האם מישהו מכיר בית כנסת אשכנזי, שבו נהוג לומר בקול את שתי המילים "יעלה ויבוא" באמצע התפילה?

מה זה קשור לביהכ"נ? אין צריך את האישור של השמש/גבאי בביהכ"נ להכריז בקול.
אבל מעודי התפלאתי, הרי בש"ע ובנו"כ מבואר שאין חשש להכריז 'יעלה ויבוא' בין גאולה לתפילה [בתפילת ערבית] כיון שהוא צורך התפילה. והבחנתי שבהרבה בתי כנסת אין מכריזים אלא דופקים בשלחן כרמז לכך, מה הפשט בזה?

[הפשטן]

האם מישהו מכיר בית כנסת אשכנזי, שבו נהוג לומר בקול את שתי המילים "יעלה ויבוא" באמצע התפילה?

מה זה קשור לביהכ"נ? אין צריך את האישור של השמש/גבאי בביהכ"נ להכריז בקול.

אה"נ לא צריך את האישור, אבל מעודי לא נתקלתי בבית כנסת אשכנזי שבו נהוג להכריז באמצע התפילה, ולכן שאלתי.

הבחנתי שבהרבה בתי כנסת אין מכריזים אלא דופקים בשלחן כרמז לכך, מה הפשט בזה?

אגב, לפי זכרוני, זה נהוג (אם נהוג) רק בבתי כנסת אשכנזים.

[כדכד]

האם מישהו מכיר בית כנסת אשכנזי, שבו נהוג לומר בקול את שתי המילים "יעלה ויבוא" באמצע התפילה?

כן

איזה?

מאי נפק"מ? בכל בתי הכנסת (האשכנזים) שהתפללתי בהם בילדותי היה המנהג שמכריזים בקול.

[הפשטן]

כן

איזה?

מאי נפק"מ? בכל בתי הכנסת (האשכנזים) שהתפללתי בהם בילדותי היה המנהג שמכריזים בקול.

אה"נ לא נפקא מינה מידי, אבל מסקרן אותי לדעת באיזה בית כנסת אשכנזי (וכמובן דבריך על ילדותך לא הועילו במאום להפיג את סקרנותי, שהרי עדין אינני יודע באיזה בית כנסת אשכנזי מדובר, שעל זאת נסבה שאלתי).

[כדכד]

לענ"ד אין תפקיד הפורום להשביע את סקרנותו של מר

[הפשטן]

לענ"ד אין תפקיד הפורום להשביע את סקרנותו של מר

א. מה ששאלתי אינו חורג מכללי הפורום שכבר נקבעו.
ב. כל שאלה שנשאלת כאן, נועדה להשביע את סקרנותו של מאן דהו, אחרת היא לא הייתה נשאלת. אין טעם לשאול שאלה אם אף אחד לא מסתקרן לדעת את התשובה.
ג. אם כת"ר חושב שיש לו תשובה לשאלתי (והשאלה הייתה באיזה בתי כנסת אשכנזיים נהוג להכריז באמצע התפילה), אשמח לקבל תשובה, ואם לכת"ר אין תשובה לשאלתי, אז אתעצב מאד לשמוע דברי צנזורה כנגד שאלתי (עצב שיתווסף לעצב הכללי שלי בשלושת השבועות ובמיוחד בתשעת הימים).

[כדכד]

מחילה
לא שאלת באיזה בית כנסת
שאלת אם מישהו מכיר בית כנסת ועניתי לך
לגבי השבעת סקרנות - תפקיד הפורום הוא להבנתי לענות על שאלות בתורה חכמה והלכה ולא רק כדי להשביע סקרנות

[הפשטן]

מחילה
לא שאלת באיזה בית כנסת

שאלתי "איזה" (כלומר איזה בית כנסת), ואתה עצמך ציטטת את שאלתי בתגובתך השנייה כאן: viewtopic.php?f=17&t=35258#p386500

לגבי השבעת סקרנות - תפקיד הפורום הוא להבנתי לענות על שאלות בתורה חכמה והלכה ולא רק כדי להשביע סקרנות

זו סקרנות לגבי דברי חכמה והלכה. אני לא מוצא הבדל עקרוני בין מי ששואל מתוך סקרנות האם האשכנזים (או הספרדים) נוהגים לומר בתפילה כך וכך, לבין מי ששואל מתוך סקרנות איזה בית כנסת אשכנזי (או ספרדי) נוהג כך וכך.

[כדכד]

שאלת אם מישהו מכיר בית כנסת ועניתי לך שכן. זה מה שהתכוונתי שלא שאלת. על השאלה "איזה" לא רציתי לענות לך ולכן שאלתי "מאי נפק"מ" וענית לי ש"אה"נ לא נפק"מ מידי" מכאן שלענין תורה והלכה וחכמה אין מכאן שום נפק"מ
אני מסכים שברצונך להשביע את סקרנותך לא עברת על כללי הפורום אבל גם אני באי רצוני לענות לך לא עברתי עליהם.
לא התכוונתי לצנזר את שאלתך אלא את התשובה שלי עליה.
אני מבקש שתפסיק לצטט אותי ולהקשות ולשאול את זה כי אין זה מוביל לשום מקום וחבל להלאות את הציבור

[הפשטן]

כשכתבתי שאה"נ לא נפקא מינה מידי, התכוונתי שלא נפקא מינה מידי לדינא, אם נדע שבבית כנסת פלוני נוהגים כך (כמו שלא נפקא מינה מידי לדינא, לדעת בת מי הייתה מטרד האימא של מהיטבאל), אבל עדין מותר לברר את זה, וזה גם חלק מתפקיד הפורום לברר דברים מסוג כזה ושכמותו, גם כשאין בהם נפקא מינה לדינא.

אם אתה לא רוצה לענות, אינך חייב. כל הרוצה לשאול ישאל, וכל הרוצה לענות יענה.

לגבי בקשתך שלא אצטט אותך: בסדר גמור, הפסקתי לצטט כבקשתך, אבל עדין הייתי נוהג לפי כללי הפורום אילו ציטטתי, כמו שגם אתה נהגת לפי כללי הפורום כשציטטת אותי בתגובותיך הראשונות.

[עושה חדשות]

הגרח''ק.png (20.48 KiB) נצפה 8861 פעמים

[מה שנכון נכון]

הגרח''ק.png

המ"ב והבה"ל לא שייכים לענין, וכמ"ש לעיל.
(אם כבר יש משם ראיה הפוכה, אך ג"ז א"א להוכיח כי יש חילוק בין הצורך בהזכרות).

[שערי חכמה]

הגרח''ק.png

אחרי שהחזו"א אמר שאין ראוי לעשות כן, אין שום חידוש שגם הגר"ח הולך בדרכו. אלא שאין לזה שום ראיה כמו שכבר כתבו לפני, ויש ראיות רבות להיפך כמו שכתבתי לעיל.

[פולסברג]

ראיתי פעם בספר צרור החיים לתלמיד הרשב"א שמספר על מנהג מורו הרשב"א להגביה קולו ביעלה ויבוא או בהזכרה אחרת ושם היה נראה שטעמו משום שכך יתן על ליבו. כעת איני מוצא שם. הכרזת יעלה ויבוא קודם שמו"ע נזכרה כבר בפוסקים אגב ההוראה שאין בכך משום הפסק, וכך ראיתי למרא דעובדא שמכריז בעצמו קודם שמו"ע. משרבו הצדיקים ביטלו הכרזה והמירוה בהקשה.

viewtopic.php?p=385750#p385750