פורום אוצר החכמה

האם מובאת באיזשהו מקום דעת הגר"א שלא לומר פיוטים בחזרת הש"ץ בימים הנוראים?

להיפך, הגר"א נהג לומר פיוטים בתוך התפילה.
במעשה רב (ר"ה) נאמר "הפיוט מר״ה ויו״כ אומרים בתוך התפלה, רק בקדושה אין מפסיקים בפיוטים ואומרים הפיוט מכל הקדושה קודם לדור ודור כו'".

זאת ידעתי
אלא שהיום שוחחתי עם מאן דהו שמנסה לייסד מנין כנוסח הכת הידוע התולים מנהגיהם באדוננו הגר"א זיע"א, ואמר לי את דעתם התועה, שכך נהג רק משום שלא היה לאל ידו לבטל את מנהג מקומו...

מכיון שנהג הגר"א לא לומר הפיוטים בשבתות ויו"ט (חלקם כדלהלן) בתוך התפילה וחלקם כלל לא אמר, מה מנע ממנו לא לומר אותם בימים נוראים?

"אין אומרים אצלו קרוב׳׳ץ בשום שבת של כל ימות השנה רק בארבע פרשיות ובשה״נ אומרים הקרוב״ץ אחר תפלת שחרית קידם אין כמוך וא״א ובכן לך תעלה קדושה כו׳ רק הפיוט שאחריו ושל מוסף פ׳ שקלים ופ׳ החדש א״א כלל" (מעשה רב קכ"ז).
"ביו״ט אין אומרים מערבית כלל" (מע"ר קס"ב).
"קרוב״ץ של רגלים אומרים אחר הלל קודם אין כמוך. ואומרים בנגון וא״א ובכן לך תעלה קדושה. ומוסף יום ראשון של פסח ושל ש׳׳ע ושחרית ומוסף של ר״ה ויו״כ אומרים תוך התפלה" (מע"ר קס"ג).

אז מה מקור מנהגם?

אם אתה לא יודע מה מקור מנהגם איך אתה יודע שזו דעה תועה?

באופן כללי מנהגיהם תועים

כמדומני שהם סוברים בעניין הפיוטים כהרמב"ם, וסבורים שכך הוא דינא דגמרא

אם כן לא נכון לקרוא לזה 'נוסח הגר"א'

הגר"א היה אומר יוצרות. עיי' במעשה רב סימנים קצג, קצה: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=39
וכן בסימן רכה: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=41

איש-אחד כתב:מכיון שנהג הגר"א לא לומר הפיוטים בשבתות ויו"ט (חלקם כדלהלן) בתוך התפילה וחלקם כלל לא אמר, מה מנע ממנו לא לומר אותם בימים נוראים?

התשובה היא בסוף דבריך:

איש-אחד כתב:"קרוב״ץ של רגלים אומרים אחר הלל קודם אין כמוך. ואומרים בנגון וא״א ובכן לך תעלה קדושה. ומוסף יום ראשון של פסח ושל ש׳׳ע ושחרית ומוסף של ר״ה ויו״כ אומרים תוך התפלה" (מע"ר קס"ג).

יש לשער כי הגר"א חשש מהפסק באמצע הברכה שלא מענין הברכה, אך פיוטים אלה הם מענין הברכה (תפילות טל וגשם פשיטא, ולכאורה גם השבחים לקב"ה בפיוטי ימים נוראים).

ויש לציין שגם תלמידו הגר"ח וולאזינער הנהיג בישיבתו בוואלאזין בדיוק כהוראת רבו: בי"נ אומרים הכל, טל וגשם בתוך התפילה, ד' פרשיות ושה"ג אחרי החזרה, ובפורים בתוך חזרת הש"ץ. וברגלים לא אומרים כלום. כן הוא מפורש בשו"ת משיב דבר. (אולי סי' ו).

משולש כתב:ויש לציין שגם תלמידו הגר"ח וולאזינער הנהיג בישיבתו בוואלאזין בדיוק כהוראת רבו: בי"נ אומרים הכל, טל וגשם בתוך התפילה, ד' פרשיות ושה"ג אחרי החזרה, ובפורים בתוך חזרת הש"ץ. וברגלים לא אומרים כלום. כן הוא מפורש בשו"ת משיב דבר. (אולי סי' ו).

הוא בשו"ת משיב דבר סימן יג. למעשה הנצי"ב אומר טעם אחר בדעת הגר"א, הואיל ועליו לכלול גם את הקרובות של פורים.
גם אותם שמחמירים שלא לומר פיוטים כלל, בסופו של דבר הם אומרים פסוקי זכרנו לחיים ומי כמוך וכו', הנחשבים כהוספות לכל דבר.

דיברתי היום עם אחד ממארגני המניין ה"זילברמני" שהוא רואה עצמו תלמיד מובהק לשיטה.
הוא מודה בפה מלא שלפי הגר"א אומרים פיוטים בימים נוראים. העיקר שגרם להם להוציא את הפיוטים לדבריו, הוא בגלל שר' אליהו ראה שאנשים מחשיבים את הפיוטים יותר מהתפילות. ולכן הוא סילק אותם מתוך התפילה. (הוא גם אמר לי שביו"כ צריכים זמן לעשות תשובה, ולכן הם מסיימים ב11 כדי לתת זמן לעשות תשובה. אני אישית מאמין ש90 אחוז מהמתפללים שם עושים תשובה תוך כדי שינה בשעות ההפסקה האלו. (או תוך כדי עזרה לאשה ולילדים) מלבד העובדה שכל פיוטי יו"כ הם מעוררים לתשובה יותר מהכל).
עדיין הם לא מוציאים מכלל אפשרות את הכנסת הפיוטים בחזרה לתוך החזרה. (אגב, במוסף יו"כ הם כמובן אומרים את כל סדר העבודה כולל כל הפיוטים הנלווים והסליחות שאחריהם, (כמובן בלי י"ג מידות לצערנו) מכאן ברור שלא מדובר בחשש הפסק אלא בסתם תקנה פנימית של קהילת זילברמן)

בחיי אדם כלל ה' אות כ"ז

ובענין שמות המלאכים אע"פ שכתבו בשם האר"י שאסור להזכירם צ"ל דזה דוקא שלא לצורך אלא שרוצה להזכיר שמותם זה אסור אבל בדרך תפילה ושבח כדמצינו בפיוטים מותר להזכירם דלא עדיף משמות הקדושים וכן שמעתי מפי הגר"א שאמר הפיוטים כמו שנדפסו

ומכאן גם תשובה לכל בעלי התאוריות על השיטה הליטאית ה'רציונאלית' בקבלה viewtopic.php?f=28&t=4958&hilit=%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9D#p39657