אמירת בריך שמיה בשמחת תורה

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
חיס
הודעות: 1083
הצטרף: ב' יולי 18, 2011 2:03 pm

אמירת בריך שמיה בשמחת תורה

הודעהעל ידי חיס » ג' אוקטובר 01, 2013 8:11 pm

נשאלתי למה לא אומרים (לא מופיע במחזור) לומר בריך שמיה אחרי אתה הראת בשמחת תורה, מה הטעם ?

עתניאל בן קנז
הודעות: 1318
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: אמירת בריך שמיה בשמחת תורה

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ג' אוקטובר 01, 2013 10:29 pm

חיס כתב:נשאלתי למה לא אומרים (לא מופיע במחזור) לומר בריך שמיה אחרי אתה הראת בשמחת תורה, מה הטעם ?

אכן צריך להגיד!
המנהג שאומרים אותו, בשעת שמחזירים את ספרי התורה לארון ומשאירין בחוץ את הספרים שקוראים בהם. (כך דומני שמובא בלוח דבר יום ביומו).
אמנם לכאורה היו צריכים לומר זאת בשעת הוצאת הספר תורה להקפות...

חיס
הודעות: 1083
הצטרף: ב' יולי 18, 2011 2:03 pm

Re: אמירת בריך שמיה בשמחת תורה

הודעהעל ידי חיס » ג' אוקטובר 01, 2013 11:33 pm

בספר "דרכי וחיים שלום" (אות תת"ח) כתוב לומר בריך שמיה אחרי הקפות
קבצים מצורפים
דרכי חיים ושלום.png
דרכי חיים ושלום.png (18.82 KiB) נצפה 1272 פעמים

הכהן
הודעות: 1594
הצטרף: א' נובמבר 25, 2012 1:46 pm

Re: אמירת בריך שמיה בשמחת תורה

הודעהעל ידי הכהן » ג' אוקטובר 01, 2013 11:47 pm

כמדומני שגם בלוח ארץ ישראל כותב (בסוגריים) לומר.

וטוב לו
הודעות: 15
הצטרף: ו' אוגוסט 09, 2013 12:02 am

Re: אמירת בריך שמיה בשמחת תורה

הודעהעל ידי וטוב לו » ד' אוקטובר 02, 2013 12:25 am

המנהג שאני חזיתי זה שמחזירים את כל הס"ת לארון ואז פותחים, י"ג מדות ובריך שמיה.

הכהן
הודעות: 1594
הצטרף: א' נובמבר 25, 2012 1:46 pm

Re: אמירת בריך שמיה בשמחת תורה

הודעהעל ידי הכהן » ד' אוקטובר 02, 2013 2:00 am

בהליכות שלמה כתב שלא אומרים י"ג מידות משום שזה יום שמחה.
ולהחזיר הס"ת ולהוציא לכאו' אין טעם.

בן יצחק
הודעות: 86
הצטרף: ג' פברואר 19, 2013 1:03 am

Re: אמירת בריך שמיה בשמחת תורה

הודעהעל ידי בן יצחק » ד' אוקטובר 02, 2013 7:17 pm

תשובת אבן ישראל [מהגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל] חלק ט' סימן נ"ט:
מה ששאל כת"ר אמאי בשמחת תורה אין אומרים בריך שמיה דאמרינן בכל חג לפני קריאת התורה ?
נראה פשוט דכל אמירת בריך שמיה נתקן רק בשעת פתיחת הארון, ומכיון שבשמחת תורה פותחין הארון כבר באמצע אמירת אתה הראת, ולכן לא אמרינן בריך שמיה
.

חיס
הודעות: 1083
הצטרף: ב' יולי 18, 2011 2:03 pm

Re: אמירת בריך שמיה בשמחת תורה

הודעהעל ידי חיס » ד' אוקטובר 02, 2013 7:57 pm

לא הבנתי את דברי פישר זצ"ל.
תמיד נאמרת תפילת "בריך שמיה" אחר פסוקים אחדים שנאמרים אחר פתיחת הארון, אלא שבשמחת תורה כרוכה "בעסק גדול" של אמירת פסוקים רבים ונוספים,
חלקם לפני "ויהי בנסוע" (אחר "אתה הראת" בכל שבת וחג) וחלקם לאחריו. מה כל זה מפריע לאמירת בריך שמיה לפני או אחרי "אב הרחמים" היטיבה ברצונך וגו' ???

החזן
הודעות: 313
הצטרף: ו' אוקטובר 12, 2012 2:17 pm

Re: אמירת בריך שמיה בשמחת תורה

הודעהעל ידי החזן » ד' אוקטובר 02, 2013 8:05 pm

חיס כתב:לא הבנתי את דברי פישר זצ"ל.
תמיד נאמרת תפילת "בריך שמיה" אחר פסוקים אחדים שנאמרים אחר פתיחת הארון, אלא שבשמחת תורה כרוכה "בעסק גדול" של אמירת פסוקים רבים ונוספים,
חלקם לפני "ויהי בנסוע" (אחר "אתה הראת" בכל שבת וחג) וחלקם לאחריו. מה כל זה מפריע לאמירת בריך שמיה לפני או אחרי "אב הרחמים" היטיבה ברצונך וגו' ???

טעות בידך. 'בריך שמיה' נאמרת בשעת פתיחת הארון, קודם הוצאת ספר התורה. ואילו בשמחת תורה כאשר מוציאים את הספר באמצע הפסוקים, כאשר אין מפסיקים באמירת 'בריך שמיה' באמצע הפסוקים (כמו בכל פעם שאומרים את התחינה בין פסוקי 'ויהי בנסוע' ל'שמע' או 'גדלו'), שוב אין מקום לומר 'בריך שמיה' לאחר שכבר הוציאו את הס"ת.

עתניאל בן קנז
הודעות: 1318
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: אמירת בריך שמיה בשמחת תורה

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ד' אוקטובר 02, 2013 8:27 pm

החזן כתב:
חיס כתב:לא הבנתי את דברי פישר זצ"ל.
תמיד נאמרת תפילת "בריך שמיה" אחר פסוקים אחדים שנאמרים אחר פתיחת הארון, אלא שבשמחת תורה כרוכה "בעסק גדול" של אמירת פסוקים רבים ונוספים,
חלקם לפני "ויהי בנסוע" (אחר "אתה הראת" בכל שבת וחג) וחלקם לאחריו. מה כל זה מפריע לאמירת בריך שמיה לפני או אחרי "אב הרחמים" היטיבה ברצונך וגו' ???

טעות בידך. 'בריך שמיה' נאמרת בשעת פתיחת הארון, קודם הוצאת ספר התורה. ואילו בשמחת תורה כאשר מוציאים את הספר באמצע הפסוקים, כאשר אין מפסיקים באמירת 'בריך שמיה' באמצע הפסוקים (כמו בכל פעם שאומרים את התחינה בין פסוקי 'ויהי בנסוע' ל'שמע' או 'גדלו'), שוב אין מקום לומר 'בריך שמיה' לאחר שכבר הוציאו את הס"ת.

מנין לך זאת בבטחה? (לא מתאים ל'חזן' לטעות בדבר).
במקור הדברים (זוהר ויקהל רו.) מובא לאמרו בשעת 'הוצאת ספר תורה'. וכן מובא בכל המקורות שלאחריו, עד לפוסקי ההלכה. (ראה במ"ב קלד, יג.- שאם לא אמרו בשעת הוצאה, יכול לאמרו אף שכבר מונח על הבימה, כל זמן שלא פתחו לקראתו [שכל זה נחשב 'שעת הוצאה', - הוספה שלי].
ואדרבה המנהג לאמרו לפני ההוצאה הוא המחודש. (ונובע ממה שרצו לאמרו בכוונה ולא במרוצה, וזמן ההוצאה לא הספיק, התחילו להמתין ולאמרו משעת פתיחת הארון לפני ההוצאה).



ומכל האמור הדרינן, כפי שהבאתי לעיל, שהמנהג הנכון הוא אכן לומר בריך שמיה אף בשמחת תורה, והוא בשלב שהספרים מובלים לקראת הקריאה. וכן נוהגין בהרבה קהילות.
נערך לאחרונה על ידי עתניאל בן קנז ב ד' אוקטובר 02, 2013 8:34 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

חיס
הודעות: 1083
הצטרף: ב' יולי 18, 2011 2:03 pm

Re: אמירת בריך שמיה בשמחת תורה

הודעהעל ידי חיס » ד' אוקטובר 02, 2013 8:30 pm

החזן כתב:
חיס כתב:לא הבנתי את דברי פישר זצ"ל.
תמיד נאמרת תפילת "בריך שמיה" אחר פסוקים אחדים שנאמרים אחר פתיחת הארון, אלא שבשמחת תורה כרוכה "בעסק גדול" של אמירת פסוקים רבים ונוספים,
חלקם לפני "ויהי בנסוע" (אחר "אתה הראת" בכל שבת וחג) וחלקם לאחריו. מה כל זה מפריע לאמירת בריך שמיה לפני או אחרי "אב הרחמים" היטיבה ברצונך וגו' ???

החזן כתב:
טעות בידך. 'בריך שמיה' נאמרת בשעת פתיחת הארון, קודם הוצאת ספר התורה. ואילו בשמחת תורה כאשר מוציאים את הספר באמצע הפסוקים, כאשר אין מפסיקים באמירת 'בריך שמיה' באמצע הפסוקים (כמו בכל פעם שאומרים את התחינה בין פסוקי 'ויהי בנסוע' ל'שמע' או 'גדלו'), שוב אין מקום לומר 'בריך שמיה' לאחר שכבר הוציאו את הס"ת.



ההפך !!! מהמנהג הטוב והיפה להוציא את ספר התורה בשמח"ת מיד ב"ויהי בנסוע" (או לפני כן). נמצאת למד שיפה המנהג (הליטאים ואחרים) להוציא את סה"ת עם הפתיחה (והוא נמסר לש"ץ אחר כלות "בריך שמיה" מפי רוב הקהל)
בדיוק כמנו שמורה לשון הזוהר (חלק ב' דף רו,א ), א"ר שמעון, כד מפקין ספר תורה בצבורא למקרא ביה וכו'. וא"כ שוב שבה השאלה למה למה למה לא יאמרו אכן אז את "בריך שמיה" ?

בברכה המשולשת
הודעות: 8387
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: אמירת בריך שמיה בשמחת תורה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' אוקטובר 02, 2013 9:40 pm

כמדומני שיש קהילות ספרדיות שמקפידות לפתוח את הס"ת לבריך שמיה (לא בשמח"ת)

החזן
הודעות: 313
הצטרף: ו' אוקטובר 12, 2012 2:17 pm

Re: אמירת בריך שמיה בשמחת תורה

הודעהעל ידי החזן » ד' אוקטובר 02, 2013 10:05 pm

צודקים הדוברים שאפשר לשלב 'בריך שמיה'. אך, למעשה, יש להכיר בכך שהצרימה במנהג זה נובעת מכך שמדובר בשתי מסורות שונות שהתערבבו להן יחדיו. מנהג פסוקי ההקפות יסודו במסורת אשכנזית שלא הכירה את מנהג הזוהר (שהתגלה לקראת מוצאי ימי הביניים והתפשט מאוחר יותר), ולכן לא יימלט שלפעמים תהיינה התנגשויות בין שני המנהגים, ולכן לא כדאי לחפש קוהרנטיות.

עתניאל בן קנז
הודעות: 1318
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: אמירת בריך שמיה בשמחת תורה

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ד' אוקטובר 02, 2013 10:08 pm

החזן כתב: ולכן לא כדאי לחפש קוהרנטיות.

מה זה?

כתונת_פסים
הודעות: 237
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 8:56 am

Re: אמירת בריך שמיה בשמחת תורה

הודעהעל ידי כתונת_פסים » ד' אוקטובר 02, 2013 10:15 pm

מלשון הזוהר שהובא לעיל מזה א"ר שמעון, כד מפקין ספר תורה בצבורא למקרא ביה וכו'. משמע ששעת העת רצון הוא כאשר מוציאים את הס"ת לקרות בה, משא"כ בשמחת תורה מוציאים אותם עבור ההקפות ורק אחר ההקפות עולים לתורה.

ובנוגע למה שהובא כאן שאין לומר י"ג מדות משום שיום שמחה הוא. בזמנו הגענו למסקנא שאין זה הי"ג מדות שנכרתה עליהם ברית, שהרי נכרתה אלא כאשר עומדים בתעניתם ולא בשעת עת רצון. וצ"ב.

משולש
הודעות: 3438
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: אמירת בריך שמיה בשמחת תורה

הודעהעל ידי משולש » ה' אוקטובר 03, 2013 12:10 am

ההקפות אינן עומדות בפני עצמן אלא מדובר בהוצאת ספרי התורה בשביל לקרוא בהן, ובדרך לקריאה מקיפים אתם את הבימה. ולכן בתוך אתה הראית כבר מופיעים כל פסוקי ההוצאה הרגילים "ויהי בנסוע", "שמע ישראל", "גדלו", ועוד. וכך ניתן לראות בבירור בספרי המנהגים הקדומים.

כתונת_פסים
הודעות: 237
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 8:56 am

Re: אמירת בריך שמיה בשמחת תורה

הודעהעל ידי כתונת_פסים » ה' אוקטובר 03, 2013 2:31 am

זה עתה מצאתי שכבר דנו בזה אם צריך להכניס את הס"ת להיכל בסיום ההקפות ולהוציאם שוב. וטעמם כמש"כ, ששעת העת רצון הוא בהוצאת הס"ת לקרוא בו.
הפלא הוא מדוע לא התייחסו כלל לגבי אמירת בריך שמיה וי"ג מדות וכו' לשיטתם של אלו הסוברים שיש להחזיר את כל הס"ת ולהוציאם שוב עבור קריאת התורה. - והביאו שם ממרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שצריך להחזיר את כל הס"ת ולהוציאם שוב, מדוע א"כ אינם אומרים בריך שמיה וי"ג מדות.

מכאן מצאתי זה עתה.

האם להשאיר ספר תורה אחד בחוץ?

שאלה: שאלה זו מתעוררת בבתי הכנסיות בכל שנה ושנה. האם להחזיר בסיום ההקפות ספר תורה לקריאת התורה, או שמכניסים את כל ספרי התורה ושוב מוציאים את הספרים שצריכים לצורך קריאת התורה שלאחר ההקפות.

תשובה: הלבוש (סי' תרס"ט) כתב, שלאחר סיום ההקפות עם ספרי התורה, מחזירים את הספרים לארון, חוץ משלושת ספרי התורה בהם קוראים כעת בתורה. וכך גם כתב בלוח ארץ ישראל. ואמנם בשו"ת פרי השדה (ח"ג ק"ע) מסביר מדוע ישנם בתי כנסיות שנהגו להכניס את כל ספרי התורה לארון הקודש ולשוב ולהוציא את הספרים הנצרכים לקריאת התורה, מפני שמלשון הזוה"ק "כד מפקין ספר תורה בצבורא למקרא ביה" משמע שה"עת רצון" הוא דווקא כשפותחים את ארון הקודש ומוציאים את ספר התורה לקריאת התורה, ומכיוון שהוציאו את ספר התורה שוב מכניסים אותו ושוב מוציאים אותו. וראה בספר "שמחת תורה" סימן ט"ז שמאריך לברר נפלא שאכן ראוי להשאיר בחוץ את ספרי התורה הנצרכים לקריאת התורה ולא להכניסם ושוב להוציאם. ומרן הגר"ח קניבסקי שליט"א כתב לי השבוע: כמדומה שנהוג להחזיר.

ארזי ביתר
הודעות: 1737
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: אמירת בריך שמיה בשמחת תורה

הודעהעל ידי ארזי ביתר » ה' אוקטובר 03, 2013 3:14 am

עתניאל בן קנז כתב:
החזן כתב: ולכן לא כדאי לחפש קוהרנטיות.

מה זה?

https://www.google.co.il/search?q=%D7%A ... 2&ie=UTF-8

ברמן
הודעות: 460
הצטרף: ב' יולי 24, 2017 3:14 pm

Re: אמירת בריך שמיה בשמחת תורה

הודעהעל ידי ברמן » א' נובמבר 12, 2017 5:11 pm

החזן כתב:צודקים הדוברים שאפשר לשלב 'בריך שמיה'. אך, למעשה, יש להכיר בכך שהצרימה במנהג זה נובעת מכך שמדובר בשתי מסורות שונות שהתערבבו להן יחדיו. מנהג פסוקי ההקפות יסודו במסורת אשכנזית שלא הכירה את מנהג הזוהר (שהתגלה לקראת מוצאי ימי הביניים והתפשט מאוחר יותר), ולכן לא יימלט שלפעמים תהיינה התנגשויות בין שני המנהגים

זה אכן ההסבר הנכון לאי אמירת בריך שמיה וי"ג מידות בשמחת תורה.
ובהכי יבואר דעת מרן הגרי"ש אלישיב במנהג שנהג בבית מדרשו "תפארת בחורים" בשמחת תורה, וכבר כתבתי על זה כאן: viewtopic.php?f=31&t=36780&p=407095&hilit=%D7%99+%D7%92+%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA+%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94#p407403
נשר כתב:ראיתי היום באיזה עלון (בתןך "קובץ גליונות לחג הסוכות") רשימה מנכד הגריש"א,
וכתב שם שהיו שנים שאמרו בבית מדרשו יג מידות והיו שנים שלא אמרו, וסיפר שפעם אחת אמר הגריש"א לא לומר כיוון שאין מספיק ישוב הדעת אחרי ההקפות.


הטעם לשנים שלא אמרו אצל מרן הגריש"א, כי בזמן פסוקי "אתה הראית" אין נהוג לומר, וההקפות וואמירת פסוקי "שמע ישראל" "גדלו" הם המשך אחד, וא"כ אין מתי לומר.
אולם היו שנים שכן אמרו אצל מרן הגריש"א - ובאותן השנים היתה הפסקה בין ההקפות לקריאת התורה, בה החזירו את ספרי התורה לארון וסגרו את הארון, ומרן הגריש"א נכנס לחדרון הסמוך ועשה קידוש. ומכיון שזו פתיחה חדשה של ארון הקודש יש לומר אז י"ג מידות כמו בכל הרגלים.

נשר כתב:שפעם אחת אמר הגריש"א לא לומר כיוון שאין מספיק ישוב הדעת אחרי ההקפות.
הסיפור הזה לא ידוע לאף אחד מבאי בית מדרשו של הגריש"א, וכנראה שהשומע שמע אמירה של אחד הנוכחים הלא-קבועים, ולא של מרן הגריש"א, אשר דעתו ידועה לבאי בית מדרשו, כי הדבר תלוי אם זו פתיחה חדשה של ארון הקודש או שזה המשך של ההקפות.

ועיין ב"לוח ההלכות והמנהגים" הערות 754-755, שהאריך בזה בטוטו"ד אבל לא הביא מנהג וביאור הגרי"ש אלישיב בזה (כמו הרבה מהמנהגים העתיקים שנהגו בבית המדרש "תפארת בחורים" של מרן הגריש"א, שלא בא זכרם ב"לוח ההלכות והמנהגים" הנ"ל).


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים