פורום אוצר החכמה

חיפשתי מעט באוצר אודות תוספת תיבת 'הבנויה' שנהגו לומר בירושלים, ולא מצאתי מקור ברור לתוספת הנ"ל, האם ידוע אימתי התחיל?
לכאורה יש להבין מ"ש מכללות נוסח התפילה שמבקשים 'שתעלנו לארצנו' וכיו"ב?

ראיתי בספרו של הרב טשזנר מאופקים על פסח שהביא בשם הגרי"ז מבריסק שלא ניחא דעתיה ממנהג זה, והקשה מפסוק מפורש [כלשונו] ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו, אבל המעיין בתרגום שם יראה שהפיסוק כך - ירושלים, הבנויה כעיר שחוברה וכו', ואמנם דלפרש"י צריך לקרוא ירושלים הבנויה, כעיר שחוברה לה יחדיו, אבל גם מזה אין סתירה דירושלים בזמן דוד המלך ודאי שהיתה בקדושתה, אלא שחסר בה בנין, אבל ירושלים דהאידנא שנתונה ביד בני פריצי עמינו, אי אפשר לנו לראות שלמות בקומת ירושלים, ולכן עלינו להתפלל לשנה הבאה בירושלים, אכי"ר

כמדומה שהסתייגות זו מופיע בקצרה ב'הגדה מבית לוי' הנודעת.

שמעתי מאחד מגדולי ישראל בדורינו שהוא מקפיד שלא לומר את תיבת 'הבנויה' כששרים את "לשנה הבאה בירושלים",
בחיפוש שעשיתי בפורום ראיתי שדנו בזה בעבר והיה מי שכתב טענה (ללא מקור) שהציונים הם אלה שהוסיפו תיבה זו, ועל כן היו שנמנעו מלאומרה,
אשמח אם אחד החברים יוכל להביא מקור לנידון זה, כמו כן להסביר את הפולמוס הרעיוני העומד מאחורי אמירת תיבת "הבנויה" כי אני לא מבין איך זה קשור בדווקא ל'ציונים'.

זה ממש לא קשור לציונים, וכבר שמעתי בסדר בילדותי מת"ח (אביו מוילנא ואמו חסידת גור, ניצולי שואה), ששר בירושלים הבנויה, ובחדא מחתא ישועת ה' כהרף עין.
זה הגיע או מאביו או מאמו, אבל בטח לא מהציונים .. וכנראה עוד בגולה כנראה שרו כך היראים.
ובאמת אין לזה קשר להגדה, אלא שיר של רגש וכוסף לגאולה בסוף סדר ליל האמונה..

זכור לי שיש משהו בעניין זה מהגרי"ז מבריסק.

וראה עוד כאן - viewtopic.php?f=50&t=3962&start=40#p30291

אחד מידידי כתב את הקטע הזה בהגדה של מתיבתא, והכניס את ההערה הזו בשם הגרי''ז מפי השמועה בהערת שוליים. אבל העורך השמיט את זה.
כנראה לא רצה לעצבן את המזרחניקים. לא רצה לפגוע במכירות בשביל משפט אחד.

קו ירוק כתב:זה ממש לא קשור לציונים, וכבר שמעתי בסדר בילדותי מת"ח (אביו מוילנא ואמו חסידת גור, ניצולי שואה), ששר בירושלים הבנויה, ובחדא מחתא ישועת ה' כהרף עין.

ישועת ה' כהרף עין - לשנה הבאה בירושלים, אנא ה' הושיעה נא - לשנה הבאה בירושלים הבנויה.
התכונת לזה? אם כן, זהו אכן ניגון קדום שמושר אצל הרבה חסידים.

עי' במהרי"צ הלוי - דינר, הע' קד