פורום אוצר החכמה

על פי התלמוד יש לומר בברכת המזון של שבת "נחמנו" במקום רחם (בירור הסוגיא נמצא בנספח לסידור אזור אליהו. ועי' עוד מרדכי ברכות רמז קעה ורא"ש שם פ"ז סי' כג). שאלתי היא עד מתי אמרו "נחמנו" ומתי פסקו לאמרו.

בספר קושיות (כנראה מהמאה הט"ו) עוד מופיע הנוסח - viewtopic.php?p=8752#p8752

גם מהר"ל מפראג מביא את הנוסח בנתיבות עולם עמוד העבודה פרק יח בהתנסחות חריפה: "ובשבת פותח בנחמה ומסיים בנחמה... ולא יאמר רחם, כי לשון רחם שייך על אחד שהוא בצרה ויאמר רחם עלי בצרה זאת, ואין ראוי שיאמר בשבת שהוא יום מנוחה שהוא בצרה... ואותם שאומרים רחם בשבת וסומכים על אותם הדעות שאומרים כי אין חלוק בין רחם ובין נחם, אין זה ראוי, כי חלוק גדול יש בין רחם ובין נחם למבין".

כיצד אתה קובע כך נגד רבותינו רש"י ותוס' ועוד חכמי אשכנז שאמרו כי אפשר לומר גם בשבת "רחם"? אכן דעת הרי"ף ועוד שי"ל נחמנו, אך א"א לומר שכן מוכרע מן הגמרא.

בזמירות לשבת שנד' בפראג רע"ה כתוב כבר רחם נא, וכ"ה בהגדות שנד' בפראג רפ"ז ובמנטובה ש"כ. וראה במ"ב (סי' קפח סק"י) בשם הגר"א. ושמעתי מיודע דבר שא' מתלמידי הגר"א הדפיס הגש"פ עם ד"ת מהגר"א ושם נדפס נחמנו. עוד א"ל שהחזו"א נהג ג"כ לומר נחמנו, וצ"ע באמיתות השמועה.

ייש"כ לר' יעקב על הידיעות.
מה מצאי הנוסח בסידורים אשכנזים בכ"י?
אם אינני טועה, שתי המהדורות הללו של פראג, רע"ה ורפ"ז, נחשבות נוסח "מהר"ל" (ועל פיהם נדפס סידור מהר"ל בהוצאת מכון ירושלים), וגם מכאן ניתן להפריך את הבדותא הזו.

[quote]ושמעתי מיודע דבר שא' מתלמידי הגר"א הדפיס הגש"פ עם ד"ת מהגר"א ושם נדפס נחמנו.[/quote

שיטת הגר"א לומר נחמנו כדעת הרי"ף. כן מבואר במעשה רב.

המתקיף
כאות ידידות (דוק בזה) אני מצ"ב צילום מכ"י אשכנזי חשוב מתחילת המאה הי"ד (לכותב היתה זיקה עזה לחסידי אשכנז ולמהר"ם מרוטנבורג). תוכל לראות כאן נחמנו, וגם עדות חשובה על דעת ראשוני אשכנז.
הרב אוצר החכמה
במ"ב שם (סקי"א) ציין למע"ר

בסידור האשכנזי הקדום ביותר שנמצא בידינו (כ"י טורונטו, נכתב ברבע האחרון של המאה הי"ב) הובא נוסח נחמנו לשבת.
בסידור משנת ה"א כ"ד לערך (כ"י פריס 644) נמצא נחמנו.
בהגש"פ שבתוך כ"י ורשא 258 (נכתב בשנת ה"א ס"ג לערך) נמצא רחם נא ואחריו נחמנו (בלא ציון מיוחד שזה מיועד לשבת, אך באופן כללי כה"י הקדומים ממעטים בהוראות בדברים הרגילים).

לייבעדיג יענקל כתב:המתקיף
כאות ידידות (דוק בזה) אני מצ"ב צילום מכ"י אשכנזי חשוב מתחילת המאה הי"ד (לכותב היתה זיקה עזה לחסידי אשכנז ולמהר"ם מרוטנבורג). תוכל לראות כאן נחמנו, וגם עדות חשובה על דעת ראשוני אשכנז.

כתה"י הנ"ל מוקטן.

שוב ייש"כ גדול.
נוסח נחמנו שהובא כאן בצילום משונה ומוזר מהנוסח המפורסם (נוסח הרי"ף). גם חתימתו הוא כשל חול. האם הנוסח משקף את הנוסח המקובל באשכנז?

לא אוכל להשיבך, כיון שעדיין לא עסקתי בנידון זה במסגרת עבודתי על נוסח אשכנז הקדום (עתה טרחתי מעט וחיטטתי בגנזי בשל שאלתך). אם תפנה אלי באישי ותצרף כתובת דוא"ל, אוכל לשלוח לך בעז"ה בל"נ עוד כמה צילומים (אני מאוד מתקשה בצירוף קבצים למערכת הפורום).

ויעויין עוד בהערות בסידור אזור אליהו על אתר