'ותערב' , לבני אר"י הנו"כ בכל יום

[עתניאל בן קנז]

המנהג בחוץ לארץ, שבמוסף של יום טוב, אומרים בברכת העבודה (רצה), 'ותערב'. ומסיימים 'שאותך לבדך ביראה נעבוד'.
בפשטות יש לזה קשר עם ברכת הכהנים, אשר בחו"ל נוהגת רק במוסף של יום טוב
וכפי שפסק במשנה ברורה (קכח ס"ק קעג), שאם אין כהנים העולם לדוכן, אין משנים מנוסח הברכה הקבוע.


ולפי זה יש לדון בארץ ישראל, שהכהנים נושאים כפיהם בכל יום, ואינו שינוי מיוחד במוסף של יום טוב. לכאורה היו צריכים לומר הברכה כרגיל.
וכן מפורשים הדברים בפאת השלחן (הלכות ארץ ישראל, פ"ב סעי' יז).

כמיטב ידיעתי, בהרבה קהילות אשכנזיות בארץ ישראל נהוג לומר 'ותערב' בכל יום טוב. (בכל אופן בקהילות בהם אני מתפלל). האם יש מי שיוכל לתרום מידיעתו על טעם הדבר! (מדובר גם בשנוי נוסח סיום הברכה), או לכל הפחות מי מגדולי ישראל שהתייחס לזה, ועל פי הוראתו נוהגים כן. / וכן אם יש קהילות (אשכנזיות) שאכן נוהגות בארץ ישראל שלא לא לומר 'ותערב'.

[בית אליהו]

בביהכ''נ דידן נהגו לומר ותערב במוסף דיו''ט, אך לא שינו החתימה.

[בברכה המשולשת]

ותערב הוא נוסח א"י של ברכת העבודה, כידוע, ומה ששינו לאומרו באשכנז במוסף דיו"ט הוא כמנהג לשנות הרבה מהברכות כנוסח א"י בימים מיוחדים (כגון מלך צור ישראל וגואלו כשאומרים פיוטי מערבית ועושה השלום בימים נוראים) ומה שמאן בזה אדוננו הגר"א הוא שלפי שאנן בתר בני בבל גרירן אין לשנות המטבע. ויעויין עוד בסידור אזור אליהו במוסף דיו"ט

[ר_חיים_הקטן]

כמיטב ידיעתי, בהרבה קהילות אשכנזיות בארץ ישראל נהוג לומר 'ותערב' בכל יום טוב. (בכל אופן בקהילות בהם אני מתפלל). האם יש מי שיוכל לתרום מידיעתו על טעם הדבר! (מדובר גם בשנוי נוסח סיום הברכה), או לכל הפחות מי מגדולי ישראל שהתייחס לזה, ועל פי הוראתו נוהגים כן. / וכן אם יש קהילות (אשכנזיות) שאכן נוהגות בארץ ישראל שלא לא לומר 'ותערב'.

כפי הבנתי בא"י נוהגים לסרס נוסח התפלה "ותערב" כשאומרים אותוה בימים טובים ולא מסיימים ב"ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות" כמו בחו"ל אלא מקדימים אותו קטע ומסיימים ב"ותחזינה עיניני בשובך לציון ברחמים" וחותמים הברכה כנוסח הרגיל. אמרי במערבא שזהו ע"פ הגר"א.

[יתר10]

אכן, אלו שחותמים בחתימה של כל ימות השנה, מסיימים ב'ותחזינה' וראיתי שהר"ש דבליצקי כותב שזה מטעם שיהיה מעין החתימה סמוך לחתימה, אבל למנהג הקהילות נוסח עתניאל בן קנז.. מסיימים ושם נעבדך וכו' וחותמים שאותך לבדך כמנהג חו"ל.
מ"ש הרב בברכה, ש'ותערב' הוא נוסח א"י של ברכת העבודה, כמדומה שרק החתימה 'שאותך לבדך' היא נוסח א"י, והקטע ותערב - אנא רחום הוא תוספת שלא נאמרה אלא לעתים, ויבואו היודעים ויוסיפו

[בברכה המשולשת]

יעויין בהרחבה בספרו של י' לוגר תפילת העמידה לחול ע"פ הגניזה הקהירית

[מה שנכון נכון]

יסודות התפלה 159.GIF (17.97 KiB) נצפה 6749 פעמים

[עתניאל בן קנז]

תודה רבה לכל המשיבים
אחזור ואבהיר את שאלתי.

ידוע לי על אלו שחלקו על הסיום של 'ביראה נעבוד', שהוא נוסח הירושלמי, וקראו לעולם לחתום 'המחזיר שכינתו לציון'. וקהילות ההולכים בעקבותיהם, נוהגים כן בארץ ובחו"ל.

שאלתי היתה על אותם קהילות שנוהגים כן לחתום 'ביראה נעבוד', מה טעם נוהגין כן גם בארץ ישראל! [שכן בחו"ל חתמו כן מחמת הייחודיות של ברכת כהנים, שלא נהגה בימות החול. אבל בארץ ישראל, שנושאים כפיהם כל יום, אין שום ייחודיות במוסף של יום טוב יותר משל שבת וכיוצ"ב, ומדוע לשנות נוסח הברכה - וכפי שהפאת השולחן טען טענה זו].
האם יש מי שדן בזה, ונתן טעם לדבר, או על כל פנים איזה פוסק שהתייחס לנושא ופסק שאף בארץ ישראל צריך לחתום כן למרות שיש נ"כ בכל יום...

[יתר10]

וזה מה שהשיב על שאלתך

ומה ששינו לאומרו באשכנז במוסף דיו"ט הוא כמנהג לשנות הרבה מהברכות כנוסח א"י בימים מיוחדים (כגון מלך צור ישראל וגואלו כשאומרים פיוטי מערבית ועושה השלום בימים נוראים)

ובעצם צ"ב מה דנקטו הפוסקים הפאה"ש והמ"ב לפשוט שזה קשור לברכת כהנים, דבנוסח של ותערב אין זכר לכך. (זולת אם נאמר דברכת העבודה שברכו הכהנים כמבו' במסכת תמיד היתה דוקא בנוסח של ותערב)

[קולמוס הסופר]

בס"ד

ואני אברכם 137.JPG (20.58 KiB) נצפה 6735 פעמים

[עתניאל בן קנז]

וזה מה שהשיב על שאלתך

ומה ששינו לאומרו באשכנז במוסף דיו"ט הוא כמנהג לשנות הרבה מהברכות כנוסח א"י בימים מיוחדים (כגון מלך צור ישראל וגואלו כשאומרים פיוטי מערבית ועושה השלום בימים נוראים)

ובעצם צ"ב מה דנקטו הפוסקים הפאה"ש והמ"ב לפשוט שזה קשור לברכת כהנים, דבנוסח של ותערב אין זכר לכך. (זולת אם נאמר דברכת העבודה שברכו הכהנים כמבו' במסכת תמיד היתה דוקא בנוסח של ותערב)

הפאה"ש והמ"ב אינם הראשונים שכתבו כן. מקור המ"ב הוא בשו"ת מהר"ם לובלין. ובמנהגי אשכנז יש הרבה משמעות לקשר בין הדברים. וכן משמע מעוד פוסקים
צודק 'ברכה משולשת', שהשינוי הוא לכבוד הזמן המיוחד, למרות שבנוסח אין שום קשר לזמן. אולם מדברי האחרונים הנ"ל מוכח שהבינו שה'זמן המיוחד' הוא 'זמן ברכת כהנים' [ולא עצם היום טוב], ועל כך היתה שאלתי, לפי זה מה הדין באר"י...

[חכם באשי]

viewtopic.php?f=30&t=11205&hilit=%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%94+%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D

[אלף אלפים]

ותערב הוא נוסח א"י של ברכת העבודה, כידוע, ומה ששינו לאומרו באשכנז במוסף דיו"ט הוא כמנהג לשנות הרבה מהברכות כנוסח א"י בימים מיוחדים (כגון מלך צור ישראל וגואלו כשאומרים פיוטי מערבית ועושה השלום בימים נוראים) ומה שמאן בזה אדוננו הגר"א הוא שלפי שאנן בתר בני בבל גרירן אין לשנות המטבע. ויעויין עוד בסידור אזור אליהו במוסף דיו"ט

אאל"ט ההבנה שבני אשכנז נגררים בתפילות המועדים אחר מנהג ארץ ישראל נתחדשה בדורות האחרונים לאור המחקר ההיסטורי, ולא היתה החלטה כזו אלא ממילא כשלקחו האשכנזים פיוט לימים נוראים לא שינו את חתימתו כפי הנהוג באר"י שלא כבימות החול ששינו עפ"י רבותיהם.
מ"מ האם הגר"א ידע מכל זה ?

[ידידיה]

אנכי לכשלעצמי בעניותי הוטרדתי לא מעט מהקשר שבין "ותערב" לברכת כהנים, אצלנו בביה"כ נהגו שבשמחת תורה שהכהנים שתויי יין ואינם עולים במוסף, לא אומרים ותערב, וכמובן מתמיה מאד, אם כן למה לא נאמר "ותערב" בכל מוסף של שבת, שהרי מה ש"ותערב" שייך ליו"ט הוא מדביקותו בברכת כהנים, ואיך אנו בא"י לא הדבקנוהו לכל מוסף.



את דעת עצמי יישבתי כדלהלן, ואין לי מושג אם יש בהם שמץ אמת.

*
המושג "יערב לפניך" כלפי שמיה מחודש הוא, הרי ביצורי אנוש אין ערב לנו אלא כשאנו מתאוים לדבר, וערב לנו סיפוק אותה התאווה.
ובאמת הרמב"ם בהלכות תשובה (ז,ז) הוכיח מהפסוק 'וערבה לה' מנחת' וכו', שכביכול מתאווה למצוות, והרמב"ם מציין דרגה זו של "מתאוים" כגבוהה ביותר, זו לשונו:
היום הוא מודבק בשכינה שנאמר ואתם הדבקים בה` אלהיכם, צועק ונענה מיד שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה, ועושה מצות ומקבלין אותן בנחת ושמחה שנאמר כי כבר רצה האלהים את מעשיך, ולא עוד אלא שמתאוים להם שנאמר וערבה לה` מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמוניות.
ואכן, בברכת העבודה של יום יום אנו מבקשים שירצה ה' א תפילתנו ויקבל עבודתינו באהבה וברצון, אך לא מעזים לבקש "ותערב לפניך", וכן לשון זו אינה במוספי שבת ר"ח ויו"ט.

*
ברכת כהנים:
ידועה דעת הרמ"א וכן נהגו אבותינו באשכנז בעניין זמן ברכת כהנים:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים סימן קכח

סעיף מד
כהן, אף על פי שהוא פנוי, נושא את כפיו. הגה: ויש אומרים דאינו נושא כפיו, דהשרוי בלא אשה שרוי בלא שמחה, והמברך יש לו להיות בשמחה (מרדכי פרק הקורא עומד); ונהגו שנושא כפיו, אף על פי שאינו נשוי, ומכל מקום הרוצה שלא לישא כפיו אין מוחין בידו, רק שלא יהא בבית הכנסת בשעה שקורין כהנים או אומרים להם ליטול ידיהם. נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאים כפים אלא בי"ט, משום שאז שרויים בשמחת יום טוב, וטוב לב הוא יברך; מה שאין כן בשאר ימים, אפי' בשבתות השנה, שטרודים בהרהורים על מחייתם ועל ביטול מלאכתם; ואפי' בי"ט, אין נושאין כפים אלא בתפלת מוסף, שיוצאים אז מבהכ"נ וישמחו בשמחת יום טוב (דברי עצמו).

*
למדנו, שזמן שמחה אצלנו אינו אלא במוסף של יו"ט, ואולי מחמת כך קבעו חכמים שמותר לנו לבקש "ותערב לפניך", שהרי בשאר זמנים אין עבודתינו שלמה, ואנו תחת הטענה "לא עבדת את ה' א' בשמחה".

*
ומנין לנו מתי אנו בשמחה ומתי לאו? סימן יהא לך, כשיש ברכת כהנים סימן זמן שמחה הוא ותאמר "ותערב לפניך", אך כשאין ברכת כהנים (כגון בשמחת תורה כדלעיל) אין לך את הסימן, וממילא אין ותערב.

[שומר קישואין]

יש מנהג לומר 'ותערב' בהושענא רבה?

[ברמן]

יש מנהג לומר 'ותערב' בהושענא רבה?

בלוח ההלכות והמנהגים (של הר"א זלזניק) כתב שאין אומרים "ותערב" בהושענא רבה, ובהערה 707 ציין מקורו: "לוח ווילנא ולוח לא"י, כסדר של שבת".
ושמעתי ממורי ורבי שליט"א ביאור הדברים שכל מה שאנו אומרים "ותערב" הוא עפ"י מנהג חו"ל שהיו נושאין כפיים רק ביו"ט, ולכן תיקנו תפילה מיוחדת בברכת העבודה, ומכיון שכבר נהגו בחו"ל לאמרו, הנהיגו לאמרו אף בארץ ישראל שנושאין כפיים בכל יום. אבל בהושענא רבה שאין נשיאת כפיים בחו"ל, א"כ אין מקור לאמירת "ותערב".

אולם מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, היה עובר לפני התיבה בהושענא רבה (יאצ"ט של זקנו הצדיק רבי משה מאראן) והיה נוהג לומר במוסף של הו"ר "ותערב". ומנהגו זה לא הוזכר בלוח ההלכות והמנהגים (כמו הרבה מהמנהגים העתיקים שנהגו בבית המדרש "תפארת בחורים" של מרן הגריש"א, שלא בא זכרם ב"לוח ההלכות והמנהגים" הנ"ל).