בעניין מאה ברכות

[מה שנכון נכון]

אולי קצת ראיה מכך שלא מנו הפוסקים את הזכרת שבת בבהמ"ז כברכה, אף שמצד ענינה ראויה היא להיות ברכה בפ"ע, דהרי מי ששכח רצה אומר בשם ומלכות אשר נתן שבתות למנוחה, וכשאומרה במקומה נחשב שאומרה כברכה בשו"מ מפני שכלולה בברכת בונה ירושלים, כמ"ש הראשונים. וי"ל (ובפרט דהכא חותם בכולן).

[כדכד]

איני רואה כאן שום מקום לספק. וכי ברכת מעין שבע תיחשב לשבע ברכות? ברור שאין כאן אלא ברכה אחת

[עזריאל ברגר]

אותו אחד ששחט מאה עופות - היה יכול לכסות דם כל אחד מהם בנפרד ולברך מאה ברכות (אם כי זה ברכה שא"צ), והמכסה מנע אותו ממאה ברכות.
ויש לעיין במקור הדברים.

אבל זה לא שברכה זו תעלה לו כמאה ברכות לחשבון הברכות של אותו יום.

[עץ תמר]

באמת עיין ברב פעלים ותרו"ץ.

[לענין]

זה לשון רבינו העיטור (הלכות ציצית דף עז טור א)-

וברכת ציצת מן מאה ברכות היא וגרסינן בפ' הרואה תניא היה רמ"א חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך:
הגדה נאום הגבר הוקם על על בני' מאה וק' ברכות מנאום אבותינו הגאונים לפי דעתן וכללו בהם ברכה דפסוקי דזמרה. והמלך בכבודו וג' ברכות דרי"נ שלא עשני א"י. שלא עשני אשה. שלא עשני עבד. ויש שכללן קבלות מלכות כשקורא ק"ש על מטתו. ומסתבר' שאינן אלא אותן שמצאנו כדברי רז"ל והן ג' תפלות שבהן נ"ז ברכות...

יש כאן נידון שלם, העיטור מביא שיש שכללו בתוך המאה את ברכות פסוקי דזמרא, יש שכללו ברכה זו או אחרת, אך הכרעת העיטור היא למנות רק את אותן שמצאנו בדברי רז"ל, והוא הולך ומונה. מה הכוונה? שאי אפשר לצרף ברוך שאמר וישתבח למאה ברכות? זה לא נקרא ברכות?
בהמשך מסביר העיטור שברכות פסוקי דזמרא הם רשות, וברכות התורה אינם אלא למי שהשכים קודם התפילה ללמוד - אבל בלא"ה הלא נפטר באהבה רבה. מה כוונתו ז"ל? שבגלל זה אי אפשר לצרף ברכות אלו למאה ברכות?

[יורנו בדרך]

באתי רק להרחיב ולהגדיל את הקושיא הנ"ל.
בדברי הראשונים מצינו עשר דעות או אפי' יותר, באופן חישוב מנין מאה ברכות בכל יום.
כאו"א מרבותינו הראשונים מנה מאה ברכות באופן אחר, וישנם קושיות רבות על כאו"א מהם, מדוע לא מנה ברכה מסויימת וכו'.
מצורף בזה קובץ שכתבתי פעם בענין מאה ברכות, והשתדלתי להקיף את כל פרטי הדינים בזה,
ודברתי בו ג"כ בפרטי דעות הראשונים בזה.
אשמח לקבל כל הערה והארה בענין זה.
ייש"כ.

[לענין]

מצורף בזה קובץ שכתבתי פעם בענין מאה ברכות, והשתדלתי להקיף את כל פרטי הדינים בזה,
ודברתי בו ג"כ בפרטי דעות הראשונים בזה.
אשמח לקבל כל הערה והארה בענין זה.
ייש"כ.

חיבור מדהים!
לנוחות הקריאה היה עדיף שזה יהיה באופן של כותרות, ומתחתיהם ההרחבה [ולא בדרך של הערות שולים שזה קצת מסובך לקרוא ולדפדף, וגם מצד התוכן - אין לזה 'גדר' של הערות, אלא של גוף הדברים].

[יושב ירושלים]

הביאור הפשוט בדברי רבי מאיר 'חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום' הוא שתיקנו חכמים סדרי ברכות [ק"ש תפילה ונהנין] לכל יום שהם מאה, אלא שכמבואר שם בסוגיא כשאינו מברכם [כגון בשבת] יש להשלים המנין בברכות אחרות, והראשונים דנו מה ה'מאה ברכות' שתיקנו, אבל לדינא אין בזה שום נ"מ.

[אראל]

נשאל היום בבי מדרשא:
להנוהגים לאחר ביציאת השבת עד אחר צאת הכוכבים, ומברכים ברכת המזון בסעודה שלישית כבר אחר זמן מוצ"ש, אם יש לצרף ברכות של ברכהמ"ז לחשבון של מאה ברכות ליום שבת קודש?, שאף שעדיין אסורים במלאכה מחמת תוספת שבת, אבל סוכ"ס הרי כבר עתה לילה ושייך ליום הבא, או שלא

ות"ח א' הביא ראי' ממה שנחשב גם ברכת התורה בחשבון מאה ברכות, אע"פ שיכולים לברך קודם אור היום

הי' ויכוח ע"ז וכ"א הביא סברות לכאן ולכאן, מה דעת החבירים פה?
נאמר בזה דברים מפורשים?

[לבי במערב]

אין הראי' מוכיחה כלום, ודו"ק.

[יהודה בן יעקב]

נשאל היום בבי מדרשא:
להנוהגים לאחר ביציאת השבת עד אחר צאת הכוכבים, ומברכים ברכת המזון בסעודה שלישית כבר אחר זמן מוצ"ש, אם יש לצרף ברכות של ברכהמ"ז לחשבון של מאה ברכות ליום שבת קודש?, שאף שעדיין אסורים במלאכה מחמת תוספת שבת, אבל סוכ"ס הרי כבר עתה לילה ושייך ליום הבא, או שלא

ות"ח א' הביא ראי' ממה שנחשב גם ברכת התורה בחשבון מאה ברכות, אע"פ שיכולים לברך קודם אור היום

הי' ויכוח ע"ז וכ"א הביא סברות לכאן ולכאן, מה דעת החבירים פה?
נאמר בזה דברים מפורשים?

לענין הראיה, עי' בקובץ המצורף לעיל סעיף יג. הכרעת האחרונים, שיש לחשב מנין מאה ברכות בכל יום מהלילה שלפניו. וא"כ אינה ראיה כלל.
ולענין שאלתך, ראה שם סעיף טו.

[לבי במערב]

מגוף השאלה מוכח דאין הראי' כלום...

[עזריאל ברגר]

אוחדו כמה אשכולות

[עזריאל ברגר]

נשאלתי מאת יהודי שמפני סיבות מסוימות הוא כמעט ואינו יכול להתפלל במנין, ונפשו בשאלתו: איך לקיים מאה ברכות?
והנה הגיעתנו שמועה, שיש ענין בקריאת פסוקי מקרא - חומש או תהלים - שמשלימים בזה חלק מהענין של מאה ברכות.
האם יש מקור לדבר כזה?

[עזריאל ברגר]

בינתיים מצאתי בבא"ח שנה ראשונה סוף פרשת וישב:

מצאתי כתוב טוב שהאדם ירגיל עצמו לומר בכל יום שלוש פסוקים אלו כתובים בדברי הימים א' סימן כ"ט "ויברך דוד את ה' לעיני כל הקהל, ויאמר דוד ברוך אתה ה' וכו', לך ה' הגדולה והגבורה וכו' והעושר והכבוד מלפניך וכו'" וכאשר תיקנום חכמינו ז"ל בזמירות בכל יום, והאדם יאמר אותם בפני עצמם בכל יום עשר או שבע פעמים, ובכל פעם יאמר אחריהם פסוק "ברוך אתה ה' למדני חוקיך" ומלבד תועלת סודית שיש באמירתם עוד תועיל לו להשלים לו מספר מאה ברכות בשעת הדחק עד כאן מצאתי, ונראה לי שהוא מנהג יפה ונכון ועיין "פתחי תשובה" יורה דעה סימן שכ"ח סעיף קטן א' מה שכתב בשם הרב "פרי תבואה" מה שקיבל מרבותיו יעוין שם עוד מצאתי כתוב ב"כתר מלכות" כתיבת יד מנהג יפה לומר האדם בכל יום פסוק "ברוך ה' לעולם אמן ואמן" (תהלים פט, נג) חמשה וארבעים פעמים, ובאומרו אמן ואמן יכוין בשם השלוב של הוי"ה אדנ"י, וזה הפסוק יועיל לו במקום תשעים אמנים שחייב אדם לומר בכל יום בעת שהוא אנוס ואינו יכול לענות כגון שהוא יושב בבית לבדו ואין הולך לבית הכנסת מחמת אונס עד כאן. ונראה לי דמנהג יפה הוא זה, וכן אני נהגתי לומר פסוק זה כמספר הנזכר בכל יום אחר פרשה של ברכת כהנים שאנחנו אומרים אחר ברכת השחר בכל יום, ועשיתי כן כדי שלא תשכח אמירתם ממני מאחר שעשיתי לה זמן קבוע, ואחר פסוק זה אני אומר טו"ב פעמים פסוק "אור זרוע לצדיק" (תהלים צד, יא) כמו שכתב הרב הגאון רבנו חיים פלאג'י ז"ל דנכון לאומרו טו"ב פעמים בכל יום

[לענין]

אוחדו כמה אשכולות

כה לחי!
האיחוד חשוב ביותר, וההודעה על כך גם היא נחוצה!

[עושה חדשות]

שאלה בפשט
למה הב"י (ועוד) כשעושה החשבון של מאה ברכות בכל יום, מתעלם מהברכות שאינם קבועות, אע"פ שבהכרח יש בכל יום כמה ברכות 'אשר יצר', ומסתמא גם ברכה"נ וכד'.

[כדכד]

כי הוא עושה חשבון של ברכות קבועות כך שודאי יברכו אותן