בשני פיוטים אלו של הקליר אנו אומרים רק את המגן ואת המחיה (זאת אומרת, מי שאומר אותם ולא נוהג כמנהג תלמידי הגר"א להשמיט אותם בכלל). במחזור של גולדשמידט מובאים יתר ארבעת הבתים של כל פיוט כנגד קדושה, עבודה הודאה ועושה השלום המשלימים את הפסוקים ואת האקרוסטיכון (חתימה באף ברי וא"ב בבדעתו אביעה).
לגבי קדושת היום מציין גולדשמידט במבוא שהיא אבדה ומצטט את פליישר ש"אין להעלות על הדעת שהקליר לא פייט אותה".
אך זה אין זה דבר מוזר שקדושת תחרוג מכל המבנה של הפיוט - הן מהאקרוסטיכון והן מהפסוק עליו מיוסדת השבעתא? האם ישנן עוד שבעתות בהם קדושת היום חורגת לגמרי מן המבנה ומפויטת בנפרד לגמרי?