פורום אוצר החכמה

כדכד כתב:למשל ירחם על החולה שלא יסבול מטיפול כואב ויטפל באופן פחות מועיל או שלא יטפל כלל משום שאינו יכול לראות צרת החולה

יעקל כתב:כי א-ל מלך נאמן ורחמן אתה

מעניין שחתימת ברכת הרפואה וחתימת ברכת צור כל העומים - היא אותה נוסחא. מושכל ראשון, ה"א שברפאנו שמבקשים רחמים ע"ע או על הזולת - תקדם הרחמנות ואח"כ תבוא הנאמנות, ובצור כל העולמים, שמדובר בקיום הבטחת הישועה ע"י עבדיו הנביאים, פה נקדים את הנאמנות לרחמנות...

ואנוכי לא ידעתי

איש_ספר כתב:(אם יש אשכול על עיונים בתפילה, יש להעביר לשם)

מי שענה לפנחס בקומו מתוך העדה הוא יעננו.

לכאורה עיקר מעשה פנחס חסר, והיה מתבקש יותר, מי שענה לפנס בקנא קנאת ה' או כל כיו"ב.

ואמר חכ"א שליט"א

עיקר סגולתו של פנחס שהיה חלק מעדה שהיתה סבילה/נבוכה/אדישה מול אותו מעשה. והוא, אע"פ שהוא חלק מהעדה, הרי הוא קם ועושה מעשה. וזו עיקר גדולתו. ודפח"ח.

מגופת חבית כתב:לכאורה תפילתו של פנחס הי' שיעשו לו הניסים שנעשו באותו שעה כדאיתא בגמ' סנהדרין ועכ''פ שלא ליהרג, ומי שפירש לעשות כן מתוך העדה הי' צריך לתפילה זו

יעקל כתב:

מגופת חבית כתב:לכאורה תפילתו של פנחס הי' שיעשו לו הניסים שנעשו באותו שעה כדאיתא בגמ' סנהדרין ועכ''פ שלא ליהרג, ומי שפירש לעשות כן מתוך העדה הי' צריך לתפילה זו

אותי, מה שמעניין בעניין בקשת מי שענה וכו' הוא יעננו, הוא יותר לשון הבקשה, דהיינו לענ"ד הו"ל לחז"ל בש"ס בבלי דתענית למיגרס מי שהושיע את פלוני במקום פלו' הוא יושיענו.

כאשר אנו מבקשים עננו, מתכוונים יש לנו בקשה - "עננו" !" נא היעתר לבקשתנו !". אבל בפועל, מי שביקש זאת מהא-ל ית' שיענהו וענהו, בין כל אלה שהובאו בנוסחת חז"ל, הוא רק אליהו בהה"כ שביקש ענני ה' ענני, ונענה.

אחרים לא ביקשו מהא-ל ית' להדיא שיענם אלא הם נושעו ממילא (עכ"פ לפי מה שמבואר בפסוקים). ואני הק' או שהייתי גורס בכולהו מי שהושיע וכו' או שהייתי מביא רק את פיסקת אליהו אם הייתי רוצה להשתמש במושג של ענייה.

עושה חדשות כתב:בברכה שאחרי ההפטרה בשבת,
"על התורה ועל העבודה ועל הנביאים, ועל יום השבת הזה שנתת וכו' לקדושה ולמנוחה..."
להדגיש שהתורה והעבודה והנביאים לא ניתנו למנוחה.

יעקל כתב:וזכר לנו וכו' את הברית ואת החסד ואת השבועה ...

בפשטות :

הברית - ברית בה"ב
השבועה - "בי נשבעתי" אצל עק"י

אבל מה החסד פה ? מה הכוונה ? אולי לידת יצחק כשהיה בן ק' שנה ? ניצחונו על המלכים ?

עושה חדשות כתב:
כמדומה שהמדקדקים מדלגים תיבת 'ורחמן' בברכה שאחרי ההפטרה.

הבאר ההיא כתב:על שייכות הרחמן לברכת ההפטרה עלה בדעתי דרש נאה

עושה חדשות כתב:

הבאר ההיא כתב:על שייכות הרחמן לברכת ההפטרה עלה בדעתי דרש נאה

כך ידוע בשם הגרי"ז מבריסק, (או בשם חתנו הגרי"מ), וראה בדרך שיחה להגרח"ק עמוד עתר ובמשמר הלוי ברכות סי' כו.

יעקל כתב:אם היא שייכת יותר לעניין התענית, למה לא מפטירים כרגיל בדרשו ה' וגו', ולמה לא קורים ויחל ?

הבאר ההיא כתב:דנו האחרונים אם מי שאינו מתענה יכול לעלות לתורה במנחה של יוהכ"פ , וגם היה מי שתלה את זה בחילוקי המנהגים בין האשכנזים לספרדים באמירת על התורה ועל העבודה.

יעקל כתב:

הבאר ההיא כתב:דנו האחרונים אם מי שאינו מתענה יכול לעלות לתורה במנחה של יוהכ"פ , וגם היה מי שתלה את זה בחילוקי המנהגים בין האשכנזים לספרדים באמירת על התורה ועל העבודה.

דהיינו לפי אלה שכן נוהגים לומר על התורה ועל העבודה , א"א שיפטיר מי שאינו מתענה ?

יעקל כתב:במחילת כת"ר, איך מי שלא מתענה יכול לומר בפרהסיא מלך על כל וכו' מקדש וכו' ויום הכיפורים ?!

יעקל כתב:במחילת כת"ר, איך מי שלא מתענה יכול לומר בפרהסיא מלך על כל וכו' מקדש וכו' ויום הכיפורים ?!

יעקל כתב:יהודי שלימדו אותו קרוא וכתוב בלשה"ק אבל לא לשמור תומ"צ כדת וכדין, בזה שמעתי שיש בעייה לומר בא"ה מקדש השבת...
מה דעתך ע"ז ?

אביש כתב:בברכת מודים, הטוב כי לא כלו רחמך והמרחם כי לא תמו חסדיך
למה לא
הטוב כי לא כלו חסדך והמרחם כי לא תמו רחמיך?

בברכה המשולשת כתב:אמנם יש להעיר שכהנים צריכים להספיק גם את היהי רצון לפני סיום ברכת הש"ץ ולכן צריכים להזדרז מעט יותר במודים דרבנן

כן מסתבר כתב:לא אמרו אלא שלפני שמתחילים לברך יבקשו סייעתא מן שמיא לברכתם, אבל לא אמרו שבקשה זו תהיה בשעה שהחזן מברך ברכת מודים, או באמצע שהם אומרים מודים דרבנן.

עזריאל ברגר כתב:אלא מתי?
ודבר תמוה הוא בעיני שאתה כותב בכזה סגנון נגד דבר שמפורש ברבים מספרי הפוסקים אשר את מימיהם אנו שותים...