איש_ספר כתב:כידוע בני אשכנז (למעט בית מדרש הגר"א והפרושים שבא"י) אומרים פיוטים למוסף שבת שקלים ושבת החודש, פיוטים הבאים כהרחבות לכל שבעת ברכת העמידה, המכונים שבעתא.
כבר תמהו ע"כ למה לא נהגו לומר שבעתא גם לזכור ופרה.
לפני כמאה שנה ויותר הדפיס רש"א וורטהיימר (גנזי ירושלים ח"ג) שני שבעתות לפרה ולזכור מתוך "מחזור אשכנזי בכ"י קלף" ומשם נדפס בסי' אוצר התפילות. (רש"א ייחסם לקליר אבל לימים הוברר שהם לר"מ ש"ץ)
בהוצאה החדשה של מגנזי ירושלים כתב המו"ל שביקש מהר"ש אשכנזי למצוא באיזה מחזורים קדמונים נוספים מופיעים שבעתות אלו והרש"א ציין לו משהו, אולי מחזור אחד אולי שניים, ולא יותר. אין לדעת אם התוצאות משקפות את המצב במחזורים הישנים שבידנו או שהרש"א לא התחייב לעבור על כולם...
ובכן האם מישהו יודע לציין למנהג המתועד במחזורים ישנים או במקו"א של אמירת שבעתות בזכור ופרה?
------
בשנת תשנ"א הדפיסה הגב' שולמית אליצור שבעתות של הקליר לארבע פרשיות, כולל לפרה וזכור, (בתודה ושיר - מצוי באוצר) אבל שבעתות כידוע נאמרו גם בשחרית וגם בערבית, ואין לדעת מתוכם לאיזה תפילה נתקנו או באיזה תפילה נאמרו בפועל. כך שלשאלתנו על מנהג אמירת השבעתות במוסף, אין מענה משם.
בא נעשה קצת סדר בענין:
יש 2 קבוצות של שבעתות לפרשיות זכור ופרה הנמצאים בכת"י של מחזורים אשכנזיים.
1.
שבעתות לפ' זכור ופרה להקליר - נדפסו לראשונה ע"י שולמית אליצור בשנת תשנ"א (עם שבעתות נוספות) ובאחרונה עם פי' לפני כ3 שנים ע"י מכון ממלכת כהנים (פיוטים לד' פרשיות עם פירושים מבית מדרשו של רש"י).
במחזורי אשכנז נמצאו רק ב' השבעתות האלו:
ויבוא ארז - לפרשת זכור
פרה אמרה קשה - לפרשת פרה
הפיוטים נמצאו כשבעתות לתפילת מוסף בפ' זכור ושקלים בכת"י דרזדן 46 המיוחס לתלמידם של המהר"ם מרוטנבורג ורבינו אלעזר הדרשן (הרבה יש מה להאריך בענין הנוסחאות והפיוטים בכת"י זה, ואכמ"ל).
ויבא ארז -
http://digital.slub-dresden.de/werkansicht/?id=5363&tx_dlf%5Bpointer%5D=24&tx_dlf%5Bid%5D=10947&tx_dlf%5Bpage%5D=151פרה אמרה קשה -
http://digital.slub-dresden.de/werkansicht/?id=5363&tx_dlf%5Bpointer%5D=24&tx_dlf%5Bid%5D=10947&tx_dlf%5Bpage%5D=187כן נתפרשו פיוטי שבעתות אלו בכת"י המבורג 152 (צילום מהכת"י שהו"ל ע"י נפתלי צבי רות נמצא באוצר).
וכפי הנראה שבעתות אלו נאמרו גם בקהילות אחדות באשכנז בתקופה קדומה ביותר, אך נראה להדיא שאמירתם מעולם לא היה מנהג פשוט באשכנז, שהרי ברוב כת"י (וגם הקדומים ביותר) ליתא לפיוטים אלו).
2.
שבעתות לפ' זכור ופרה ל"ר' נהוראי" (כינוי לרמב"י ש"ץ) - נדפסו לראשונה ע"י רש"א ווערטהיימער הנ"ל כשהם מיוחסים בטעות להקליר (עצם הטעות של ווערטהיימער שייחס פיוטים אלו להקליר צ"ע - שהרי פיוטים אלו שונים לגמרי במבנה שלהם מהשבעתות להקליר המצויים בידינו לפ' שקלים והחודש, ואכמ"ל).
ויבן אומן - לפרשת זכור
אלקים אמת - לפרשת פרה
פיוטי שבעתות אלו נאמרו באשכנז אך ורק בקהילות שנהגו ע"פ "מנהג קולונייא" (מנהג זה עדיין לא נחקרה כראוי וכיאה - לא ידוע לי כי אם על 2 מאמרים העוסקים בענין, מאמרו של הרב ישראל פלס במוריה בענין הנוסח "ונאמן אתה להחיות נרדמים", ומאמרו של פליישר על "מחזור אמשטרדם").
אאל"ט נשארו לפליטה רק 4 כת"י המתעדים את "מנהג קולונייא":
1-2. הם 2 כת"י הנמצאים בספרייה הבריטית (בקולופון של א' מכת"י אלו כתוב שהמחזור נכתב בירושלים וכפי הנראה מכת"י זו העתיק ווערטהיימער את הפיוטים שהדפיס בגנזי י-ם (איני זוכר בדיוק את הפרטים - ראיתי את הכת"י המדובר באחרונה לפני כ6 שנים), אך משני כת"י אלו לא נשארו כי אם חלק א' של המחזור הכוללים רק הפיוטים מד' פרשיות ועד אחר חג השבועות והם כוללים את השבעתות הנ"ל לפ' זכור ושקלים, וחסר חלק השני של 2 הכת"י הכוללים הפיוטים של ימים נוראים.
3. "מחזור הגדול דאמשטרדם" הכולל את פיוטי כל השנה (עם הגש"פ) - ראה מאמרו של פליישר על מחזור זה
https://books.google.co.uk/books?id=o_cUAAAAIAAJ&lpg=PA26&ots=02K5xZL2-W&dq=the%20amsterdam%20machzor&pg=PA26#v=onepage&q=the%20amsterdam%20machzor&f=false4. מחזר מינכן 4 - ב' כרכים הכוללים את סדר הפיוטים לכל ימות השנה:
ויבן אומן -
http://daten.digitale-sammlungen.de/~db/0003/bsb00036324/images/index.html?id=00036324&groesser=&fip=qrseayaeayawqrsxdsydeayaxdsydenxdsyd&no=10&seite=60אלקים אמת -
http://daten.digitale-sammlungen.de/~db/0003/bsb00036324/images/index.html?id=00036324&groesser=&fip=qrseayaeayawqrsxdsydeayaxdsydenxdsyd&no=18&seite=88סוף דבר - הרי לפניך קישורים ל2 כת"י אשכנזיים בהם נמצאים פיוטי שבעתות שונות כסדר קרובות לתפילת המוספין בפרשיות זכור ופרה.