'זובדו צורים חמשה לברית בשרים'

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
נוטר הכרמים
הודעות: 4678
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

'זובדו צורים חמשה לברית בשרים'

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' נובמבר 12, 2016 11:15 pm

בזולת לברית מילה המתחלת 'אות ברית',
זובדו צורים חמשה, לברית בשרים, חצב אבות שנים המה היוצרים, טהורה שילשה, ובן נון שתים הרים, ויעש לו יהושע חרבות צורים. מטיב לנגן איש הביניים כפלחו, נזדמנו חמשתן ונעשו אחת לצלחו, סלק הברזל עצמו כזכר אורחו, ותטבע האבן במצחו.

ביאור הדברים הוא בהקדם מדרש קדום שהובא בילקוט מעם לועז (שמואל א' עמ' רכ) על מאי דכתיב בשמואל שם (יז, מ),
וַיִּקַּ֨ח מַקְל֜וֹ בְּיָד֗וֹ וַיִּבְחַר־ל֣וֹ חֲמִשָּׁ֣ה חַלֻּקֵֽי־אֲבָנִ֣ים׀ מִן־הַנַּ֡חַל וַיָּ֣שֶׂם אֹ֠תָם בִּכְלִ֨י הָרֹעִ֧ים אֲשֶׁר־ל֪וֹ וּבַיַּלְק֖וּט וְקַלְּע֣וֹ בְיָד֑וֹ וַיִּגַּ֖שׁ אֶל־הַפְּלִשְׁתִּֽי. ולהלן שם (פס' מט) כתיב, וַיִּשְׁלַח֩ דָּוִ֨ד אֶת־יָד֜וֹ אֶל־הַכֶּ֗לִי וַיִּקַּ֨ח מִשָּׁ֥ם אֶ֙בֶן֙ וַיְקַלַּ֔ע וַיַּ֥ךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֖י אֶל־מִצְח֑וֹ וַתִּטְבַּ֤ע הָאֶ֙בֶן֙ בְּמִצְח֔וֹ וַיִּפֹּ֥ל עַל־פָּנָ֖יו אָֽרְצָה.

איתא במדרש קדום שהיו אלו החמשה אבנים שבהם עשו ברית מילה, אצל אברהם אבינו ואצל יצחק אבינו, מילת צפורה את בנה, וב' אבנים שמל יהושע את ישראל, ועכשיו נעשו חמשתן אבן אחת, ע"כ דברי המדרש הקדום.

נוטר הכרמים
הודעות: 4678
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: 'זובדו צורים חמשה לברית בשרים'

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' נובמבר 12, 2016 11:19 pm

ובזה מבואר היטב לשון הפייט, כדלהלן.

'זובדו' – היינו שזכו לחלק טוב מלשון 'זבדני א' אתי זבד טוב' – בראשית ל, כ. ופירש"י, כתרגומו. ואונקלוס תרגם, יתיה לי חולק טב.

'צורים חמשה' דהיינו חמשה אבנים חדים, כמו דכתיב גבי צפורה (שמות ד, כה) ותקח צפורה צר, ואונקלוס, ונסיבת צפורה טנרא, ובפי' הכתב והקבלה שם ביאר דהיינו אבן חד כמו חרבות צורים, אף תשיב צור חרבו, חדוד חרבו, וכן כל כלי יוצר עליך (ישעיה נ"ד) יחודד וילוטש, [והעיר דבכל המקומות אבן הצור שרוקה וכאן חלומה, יעו"ש].

'לברית בשרים' - ברית המילה שקרויה בכל מקום בדברי חז"ל 'ברית בשר' (יעוי' יומא פה, ב; סנהדרין צט, א; שבועות יג, א ועוד).

'חצב אבות שנים המה היוצרים' – נראה הכוונה ע"פ מאי דכתיב בדברי הימים (א ד, כג), הֵ֚מָּה הַיּ֣וֹצְרִ֔ים וְיֹשְׁבֵ֥י נְטָעִ֖ים וּגְדֵרָ֑ה עִם־הַמֶּ֥לֶךְ בִּמְלַאכְתּ֖וֹ יָ֥שְׁבוּ שָֽׁם. ואיתא בבראשית רבה (פרשת בראשית פרשה ח אות ז), רבי יהושע דסכנין בשם רבי שמואל אמר בנפשותן של צדיקים נמלך הה"ד המה היוצרים ויושבי נטעים וגדרה עם המלך במלאכתו ישבו שמה, המה היוצרים, על שם וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה. [ומצאתי בפירושי סידור התפילה לרוקח ([צו] תפיסת התורה עמוד תקמו), כרצון יראיו הם האבות דכתיב המה היוצרים, ואברהם נקרא ירא אלקים שנמלך בנשמות האבות ובנשמות הצדיקים, זהו וכרצון כל בית ישראל].

'טהורה שילשה' – נראה הכוונה ע"פ מה דאיתא בפי' הקדמונים (פי' רבי חיים פלטיאל ופענח רזא ועוד) בפרשת שמות (שם), ותקח ציפורה צור. נקראת צפורה לשון טהרה שנ' כל ציפור טהורה וכו' ולא מצי' בו טומאה. וזהו ציפורה שהיא טהורה היא היתה השלישית שמלה בצור.

'ובן נון שתים הרים, ויעש לו יהושע חרבות צורים' – הכוונה ליהושע בן נון שעשה ומל בחרבות צורים, ומפרש הפייטן דלאו היינו חרבות כפשוטו דהיינו מברזל, כמו דאיתא בתרגום יונתן שם 'אזמלין חריפין' , אלא כמו דאיתא בבראשית רבה (פרשת נח פרשה לא אות ח) גלבין דטינרי, והיינו אבנים חדות.
אולם צ"ב מהו 'שתים הרים', ובפשוטו דלשון 'חרבות צורים' בל' רבים נראה דהיינו שעשה שתי חרבות צורים, אבל צ"ב מה ענינם של שתים בדווקא, שהרי בדברי המפרשים שם מבואר שעשה הרבה חרבות צורים למול את כל ישראל .
ואולי יש לומר לפי מה דאיתא ביבמות (עא, ב), אמר רבה בר יצחק אמר רב לא ניתנה פריעת מילה לאברהם אבינו, שנאמר בעת ההיא אמר ה' אל יהושע עשה לך חרבות צורים וגו'. ודלמא הנך דלא מהול, דכתיב כי מולים היו כל העם היוצאים וכל העם הילודים וגו', א"כ, מאי שוב, אלא לאו לפריעה. ומאי שנית, לאקושי סוף מילה לתחלת מילה, מה תחלת מילה מעכבת, אף סוף מילה מעכבין בו; דתנן, אלו הן ציצין המעכבין את המילה.
ולפי"ז ניתן לומר דעשה שני חרבות צורים – אבנים חדות, האחת למילה ולפריעה והאחת לציצין המעכבין את המילה.

מטיב לנגן איש הביניים כפלחו – 'מטיב לנגן' היינו דוד המלך, ע"ש הכתוב בשמואל (א טז, יז - יח), וַיֹּ֥אמֶר שָׁא֖וּל אֶל־עֲבָדָ֑יו רְאוּ־נָ֣א לִ֗י אִ֚ישׁ מֵיטִ֣יב לְנַגֵּ֔ן וַהֲבִיאוֹתֶ֖ם אֵלָֽי: (יח) וַיַּעַן֩ אֶחָ֨ד מֵהַנְּעָרִ֜ים וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֨ה רָאִ֜יתִי בֵּ֣ן לְיִשַׁי֘ בֵּ֣ית הַלַּחְמִי֒ יֹדֵ֣עַ נַ֠גֵּן וגו'. 'איש הביניים' היינו גלית, ע"ש הכתוב בשמואל (שם יז, כג), וְהִנֵּ֣ה אִ֣ישׁ הַבֵּנַ֡יִם עוֹלֶ֫ה גָּלְיָת֩ הַפְּלִשְׁתִּ֨י שְׁמ֤וֹ מִגַּת֙ מִמַּעַרְכ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים. 'כפלחו' ע"ש הכתוב בתהלים (קמא, ז) כְּמ֤וֹ פֹלֵ֣חַ וּבֹקֵ֣עַ בָּאָ֑רֶץ נִפְזְר֥וּ עֲ֝צָמֵ֗ינוּ לְפִ֣י שְׁאֽוֹל. והיינו לשון של פילוח וביקוע, שפילח וביקע את גופו של גלית הפלשתי.

נזדמנו חמשתן ונעשו אחת לצלחו – היינו כמבואר במדרש הנ"ל שכל חמשת האבנים נתאחדו לאבן אחת, ו'נזדמנו' יתפרש ביותר לפי מה דאיתא בילקוט שמואל (רמז קכז), ר' יהושע דסכנין בש"ר לוי האבנים היו מתלקטות מאליהן.

סלק הברזל עצמו כזכר אורחו, ותטבע האבן במצחו – זה יתבאר ע"פ מה שמצינו בפירוש הש"ך עה"ת (פר' שמות) עה"פ ותיקח ציפורה צור, וז"ל, ולמה לקחה צור [שהוא אבן] ולא סכין ואין לומר שלא היה מצוי אצלה כי מי שלוקח אשתו ובניו למלון אין ספק שלוקחים כל תשמישי הבית ואף סכין בניהם, אלא לפי שהברזל לא היה לו חלק בקדושה כלל שנאמר לא תניף עליהם ברזל לזה לא נזכר סכין בתורה, שאף בעקידה נאמר ויקח את המאכלת דבר שחותך ואוכל ואינו סכין, וכן ביהושע נאמר עשה לך חרבות צורים ופי' בילקוט גלבין דטינרי, אבל כשבא דוד להרוג את גלית בה' חלקי אבנים ונעשו אבן אחד והיה כובע נחושת על ראשו של גלית א"ל לברזל תרכך עצמך כדי שיכנס בך האבן ואעשה לך מלך בקדושה דהיינו שיעשו ממך איזמל של מילה וסכין של שחיטה וזה אחד מן הדברים שהשליט הרך בקשה, עכת"ד.
וכן מצינו ברמיזה בדברי הפרישה (יו"ד סימן רסד ס"ק ז), על דברי הטור שם, ומצוה מן המובחר למול בברזל', וז"ל, שמעתי טעם ע"פ המדרש שכך הובטח לברזל ביום שנבקע הכובע של ברזל שהיה בראשו של גלית לפני דוד. וכן הביא בהגהות ר"ב פרנקיל בעל ברוך טעם על לשון הרמב"ם (פ"ב ממילה ה"א) 'ומצוה מן המובחר למול בברזל בין בסכין בין במספרים, ונהגו כל ישראל בסכין', בשם המדרש המובא בספר צאינה וראינה. ויעוי' עוד בספר זוכר הברית (סימן כו אות ע).
וזהו 'סלק הברזל עצמו כזכר אורחו', שהברזל זכר את דרכו שהוא נעשה ל'מלך בקדושה', ולכך סלק עצמו שהאבן תטבע במצחו של גלית הרשע.

נוטר הכרמים
הודעות: 4678
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: 'זובדו צורים חמשה לברית בשרים'

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' נובמבר 12, 2016 11:21 pm

ולפי כל הדברים הללו, יתבאר היטב הדגשת לשון הכתובים (יז, כו), 'כי מי הפלשתי הערל הזה', וכן בפס' לו 'גם את הארי ואת הדב הכה עבדך והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם כי חרף מערכות אלקים חיים', כי אמנם היתה כאן מלחמה בכח ה'ערלות' של גלית אל מול כח המילה של דוד, ולזה נבחר דוד המלך, דאיתא בסוטה (י, ב) היינו דכתיב למנצח על יונת אלם רחוקים לדוד מכתם... מכתם - שהיתה מכתו תמה, שנולד כשהוא מהול. ופירש"י, מקום מילה שהוא ראוי למכה היה תם ושלם שלא הוצרך לחסרו.

וראה נא דברי ר' צדוק הכהן מלובלין בספר פוקד עקרים (אות ה), וז"ל,
הענין כי מצרים ערות הארץ יסוד דבקליפה כידוע ושבע בנים היה למצרים והששי הוא כסלוחים אשר יצאו משם פלשתים ככתוב בפרשת נח (י', י"ד) ומסתמא כל מספר שבע שבכל מקום הם נגד שבע מדות הידועים והששי היא היסוד ונמצא פלשתים היסוד שביסוד דקליפה ועל כן הם נקראים ערלים ביחוד בסתם בכל מקום בלשון הכתוב כמו (שמואל - א י"ד, ו') ונעברה אל מצב הערלים והם דברי יהונתן שהוא היסוד דקדושה כמו שנתבאר לעיל שהוא כמשיח בן יוסף על כן בא לנצחם מצד שהם ערלים.
ושם (י"ז, כ"ו) מי הפלשתי הערל הזה והיה הפלשתי הערל הזה (שם פסוק ל"ו) והם דברי דוד שהיה מכתו תמה שנולד מהול ואמר תחילה כי חרף וגו' כי ברית הלשון נגד ברית המעור ותלוי זה בזה ומפני היותו ערל ושורש טומאת היסוד וברית המעור על כן הוא גם כן שורש טומאת ברית הלשון גם כן שהוא מדת המלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה כי יסוד ומלכות מחוברים יחד, ועל כן היה דוד המנצחו ואמר שיהיה כארי ודוב שהכה דמצד הערלות נמשל כבהמות ובמיתת שאול ויהונתן שהם שורש קדושת הברית וצדיק יסוד עולם שבאותו דור אמר (שמואל - ב א', כ') פן תעלזנה בנות הערלים על הפלשתים שהם ההיפך זה


= עיקרי הדברים ע"פ ספר שומר אמת עה"ת פר' לך לך בשינוי קצת ותוספת נופך =

פלגינן
הודעות: 2491
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: 'זובדו צורים חמשה לברית בשרים'

הודעהעל ידי פלגינן » א' נובמבר 13, 2016 9:24 am

יפה מאוד. יישר כח!

יעוי' גם כאן, כמה דברים דומים:
רוזנווסר, השיר ושבח, זולת למילה_עמוד_1.jpg
רוזנווסר, השיר ושבח, זולת למילה_עמוד_1.jpg (177.68 KiB) נצפה 568 פעמים

רוזנווסר, השיר ושבח, זולת למילה_עמוד_2.jpg
רוזנווסר, השיר ושבח, זולת למילה_עמוד_2.jpg (200.78 KiB) נצפה 568 פעמים


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים