מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מפני מה נגרעה תפילת ערבית שהיא רק רשות? / הצעה

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

מפני מה נגרעה תפילת ערבית שהיא רק רשות? / הצעה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' דצמבר 14, 2016 8:26 am

ידועה השיטה דתפילת ערבית רשות (יעויין ברכות ד, ב; כז, ב).

וצריך ביאור, התינח למ"ד התם (כו, ב) דתפילות כנגד תמידין תקנום, אזי תפילת שחרית ומנחה נתקנו כנגד התמידין שהקרבתן מעכבת, ולכן גם את התפילות תקינו חובה, ואילו תפילת ערבית שנתקנה כנגד הקטרת אברים ופדרים שאינה מעכבת את הכפרה, אזי גם התפילה נתקנה כרשות ולא כחובה. וסברא זו מפורשת להדיא בגמ' (שם), ומפני מה אמרו תפילת הערב אין לה קבע, שהרי אברים ופדרים וכו'.

אבל אליבא דמ"ד דתפילות כנגד אבות תקנום, צ"ב במאי נשתנית תפילת ערבית שתקנה יעקב אבינו בחיר האבות מתפילות שחרית ומנחה שתקנום אברהם ויצחק.

ובאמת מצינו חבל אחרונים שתלו ב' המחלוקות זו בזו, וסברי דמאן דסבר תפילת ערבית רשות בע"כ ס"ל דתפילות כנגד תמידין תקנו, [כך צידד הפנ"י בברכות שם, וכן נקטו בשו"ת מהריט"ץ (ישנות סי' ע); מרכבת המשנה (אלפנדרי) על הרמב"ם פ"א מתפילה ה"ה; בנין שלמה (להגר"ש קלוגר) על הרמב"ם (שם); שו"ת משכנות יעקב (קרלין, או"ח סי' פג); ספר תורת משה לחת"ס (פרשת יתרו, בפסוק זכור את יום השבת לקדשו); שו"ת שואל ומשיב מהדורה תליתאה ח"ב סימן ג; מראה הפנים על הירושלמי ברכות פ"ד ה"א; רבי יאשיה פינטו (הרי"ף) בפירושו על העין יעקב בברכות שם ועוד].

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מפני מה נגרעה תפילת ערבית שהיא רק רשות? / הצעה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' דצמבר 14, 2016 8:27 am

אולם כבר הראה הרב החיד"א בספרו פתח עינים בברכות שם לדברי הזוה"ק שמתוך דבריו נראה שעמד בתמיהה זו, והעולה מתוך דבריו דגם למ"ד תפילות כנגד אבות תקנום, תפילת ערבית רשות, וז"ל הזוהר הק' פרשת חיי שרה (דף קלג א),
אמר ההוא גברא הא בקדמיתא אבות תקנום להני צלותי ומה דאתקינו אברהם ויצחק הוא עקרא ומה דאתקין יעקב דאיהו שבחא דאבהן אמאי איהו רשות ולא עקרא כהני, אמר רבי שמעון הא אתמר, אבל ת"ח הני תרי זמני דתרי צלותי לאו אינון אלא לחברא ליעקב בעדביה כיון דאתחברו דא בדא אנן לא צריכין יתיר דכיון דאתיהיבת אתתא בין תרין דרועין ואתחברת בגופא לא אצטריך יתיר.


והנה אין לנו עסק בסתרי תורה, אבל ביאור הדברים נשמע מפי מו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א, דהיינו לפי שיעקב אבינו הוא עמוד התורה, כמו דכתיב ויעקב איש תם יושב אהלים, ואמרו בשבת (יא, א), חברים שהיו עוסקין בתורה מפסיקין לקריאת שמע, ואין מפסיקין לתפלה. אמר רבי יוחנן לא שנו אלא כגון רבי שמעון בן יוחי וחביריו, שתורתן אומנותן. ועוד איתא בעירובין (סה, א) לא איברי סיהרא [לילה] אלא לגירסא. ולפיכך כאשר יעקב עמוד התפילה תיקן תפילה בלילה, בזמן שתכליתו הוא לגירסא, לא קבעה כחובה גמורה, ורק בדורות האחרונים שעליהם אמר ריו"ח בגמ' שם, אבל כגון אנו מפסיקין לקריאת שמע ולתפלה, שויוהו עלייהו חובה. עכת"ד.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מפני מה נגרעה תפילת ערבית שהיא רק רשות? / הצעה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' דצמבר 14, 2016 8:36 am

אכן יש לעיין מה גדרה של תקנת רשות זאת, הרי עד כמה שאין מפסיקין מתלמוד תורה לתפילה, מה מקום יש לקבוע תפילה אפילו בתורת רשות.

ברם, איתא בבראשית רבה פר' וישלח (פרשה ב אות יא),
ד"א יענך ה' ביום צרה, מהו ביום צרה, אמר ר"ל למה"ד לאשה שישבה על המשבר והיתה מצטערת לילד, אמרו מי שענה את אמך הוא יענה אותך, כך אמר דוד לישראל, מי שענה ליעקב הוא יענה אתכם, מה התפלל יעקב, ואעשה שם מזבח לאל העונה אותי ביום צרתי, אף אתה יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלקי יעקב.

ובמאמר 'לתקנת ברכת המינים' הארכנו בביאור הדבר, דהנה ידוע שעמלק הוא שטנו של עשו, ולגבי הצרה של עשו מובא משם מרן הגרי"ז, שהקשה למה אין מזכירים בפרשת מקרא בכורים את צרת עשו בהדי שאר צרות כצרת לבן וצרת מצרים, וביאר שאנו מזכירים רק צרות שהיו בעבר ועתה חלפו ואינם, אבל צרת עשו עדיין היא קיימת ועומדת עד לעתיד לבוא. וכמפורש בקרא עד אשר אבא אל אדני שעירה. ופירש"י, ואימתי ילך בימי המשיח.

והנה סיפא דקרא דתהילים הוא 'ישגבך שם אלקי יעקב', ואיתא בבראשית רבה (פרשת וישלח פרשה עה),
מהו ורוח תשימו אמר יעקב לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אם יהיו צרות באות על בני לא תביא אותם זו אחר זו אלא הרווח להם מצרותיהם, באותה שעה נשא יעקב את עיניו וראה את עשו שהוא בא מרחוק ותלה עיניו למרום בכה ובקש רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא ושמע תפלתו, והבטיחו שהוא מושיעו מכל צרותיו בזכותו של יעקב, שנאמר יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב.

הרי שכל הצרות במשך הדורות הם מכח צרת עשו, ועל זה מוסבת התפילה ביום צרה, והמשגב והישועה הם בזכותו של יעקב.

ולפי"ז מבואר היטב, דזו גדרה של תפילת רשות שתיקן יעקב אבינו, שמעיקרא לא נתקנה כדבר קבוע וכחובה, אלא שבכל עת צרה וצוקה, יפסיקו ישראל ממשנתם ומאומנות תורתם, ויתפללו ויצעקו אל ה' בחזקה.

ועי' לשון השפת אמת (וישלח תרמ"ג),
בפסוק ויאמר יעקב אלקי אבי. ולא נכתב בלשון תפלה. שלא הוצרך לשנות עצמו. כי הי' תמיד מוכן בבחי' עבודה שבלב זו תפלה. וז"ש שתיקן תפלת ערבית כי שחרית ומנחה הם זמנים מיוחדים לתפלה ותפלת ערב אין לה קבע. לכן אין כ"א יכול לה רק רשות מי שהוא בן חורין כיעקב אבינו. שבכל עת צרה דכתיב ויירא מאד. אעפ"כ ויאמר יעקב. וכל ההתנגדות והחשכות לא גרם אצלו ריחוק מבחי' התפלה וזהו תפלת ערבית.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מפני מה נגרעה תפילת ערבית שהיא רק רשות? / הצעה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' דצמבר 14, 2016 8:37 am

והנה נקטנו בדבר פשוט, כי בשעת צרה, אזי זו העת להפסיק לתפילה גם למי שתורתו אומנותו, ועל כגון דא נאמר הך דאיתא שם, זמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד, אולם הנה כתב החתם סופר (דרושים ואגדות מכת"י, דרוש לעשרה בטבת), וז"ל,
כבר פירשתי "שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק", ותרגם אונקלוס "שמח זבולן בצאתך", לאגחא קרבא. ועל "עמים הר יקראו" פירש שהשבטים נקראים 'עמים' עולים להר בית ה' להקריב קרבנות ברגל [אין מפורש בתרגום שהוא ברגל, אבל כך פירש רש"י וכנראה מקורו מהתרגום]. ופירוש תמוה הוא לפי ענין הקרא. מאי שייטא 'לאגחא קרבא' להכא.
אבל יובן בטוב, כי הנה מדרך הולכי מלחמה להקריב קרבן קודם, כמו שעשה שאול בהקריבו על הבמה טרם בוא שמואל, והתנצל בזה, כי פלשתים הלחמו ביום קרב ואת ה' לא דרש, על כן הקריב העולה תחלה (ש"א יג, יב). והנה בשעת איסור הבמות (זבחים קיב:) היו צריכים לעלות להקריב קרבנותם. ואם לא היה פנאי לכך, היו נודרים ומשלמים בעלותם לרגל אח"כ, והקב"ה קבל קרבנותם מיד משעת הנדר, בשעת צרה ומלחמה. וכל זה מבואר (ע' בעל הטורים בראשית יג, יח; במדבר טו, ג; ורוקח שם). אך יותר מהם היה זבולן, שהרי אין קרבן טוב למלחמה יותר מעסק התורה שהיא המנצחת באמת. וידוע שהמחזיק לומדי תורה ומהנהם מנכסיו הרי הוא ממש כאילו הוא עוסק בתורה (רמ"א יו"ד רמו, א). וזבולן החזיק יששכר (ב"ר עב, ה). נמצא שבאותה שעה בעצמה שהיה יששכר עוסק בתורה בביתו, היה נחשב לזבולן כאילו הוא עתה עוסק בתורה. נמצא שהיה זבולן לוחם בידו אחת ועוסק בתורה בידו אחת, בפעם אחת, ובטוח הוא שיצליח יותר מכולם. וזהו "שמח זבולן בצאתך", לאגחא קרבא, שהרי יששכר באוהליך עוסק בתורה, ואיך לא תצליח [ע' ויק"ר (כה, ג), "שבטו של זבולן בין מתכוין בין שאינו מתכוין יוצאין למלחמה ונוצחין וכו'"]. משא"כ "עמים הר יקראו" (פסוק יט), שארי שבטים צריכים לטרוח לעלות אל הר בית ה', "שם יזבחו זבחי צדק". והתרגום כתב לתוספת ביאור, שהיה זה ברגלים. פירוש, כשלא היה להם פנאי להקריב קודם המלחמה היו נודרים ומקריבים ברגל כנ"ל.

ובאמת כדברי החת"ס מפורש להדיא בזוהר הק' (פרשת בהעלותך דף קנ עמוד א), וז"ל,
תא חזי כתיב ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך, מלמד דאשתתפו כחדא דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא, ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: מפני מה נגרעה תפילת ערבית שהיא רק רשות? / הצעה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' דצמבר 14, 2016 8:39 am

על דבריי הנ"ל הגיב אחד מחשובי החכמים דפה:
ראה עוד רמ"ע מפאנו סי' יד -
"וזכרו אחריה תפלת ערבית שהיא רשות וקבעוה חובה לפי שלא תקנה יעקב אבינו אלא בגלותו, ובכל גלות שנגלה קצו רצו מתפללין ערבית רצו אין מתפללין, ואצ"ל בזמן שאין גלות ויש שלום, כי בזאת יתהלל איש חמודות בגולה ומקדמת דנא. אבל בגלות החל הזה שלא נגלה קצו חובה עלינו להרבות בתפלה...".

וכן עי' לו עוד בספר יונת אלם -
"אבל תפילת ערבית רשות אלא שבזמן הגלות שהוא כעין אותו העת שתקנה יעקב אבינו בצאתו מל הארץ חוצה לה מתחבא מפני עשו ודואג מלבן ותחבולותיו נהגו בה מנהג חובה למתק דיניה של לאה שהם קשים מתחלתה ועד סופה לא כן דיניה של רחל...".

ערער בערבה
הודעות: 494
הצטרף: ש' נובמבר 19, 2011 11:18 pm

Re: מפני מה נגרעה תפילת ערבית שהיא רק רשות? / הצעה

הודעהעל ידי ערער בערבה » ד' דצמבר 14, 2016 12:47 pm

נוטר הכרמים כתב:ובאמת מצינו חבל אחרונים שתלו ב' המחלוקות זו בזו, וסברי דמאן דסבר תפילת ערבית רשות בע"כ ס"ל דתפילות כנגד תמידין תקנו, [כך צידד הפנ"י בברכות שם, וכן נקטו בשו"ת מהריט"ץ (ישנות סי' ע); מרכבת המשנה (אלפנדרי) על הרמב"ם פ"א מתפילה ה"ה; בנין שלמה (להגר"ש קלוגר) על הרמב"ם (שם); שו"ת משכנות יעקב (קרלין, או"ח סי' פג); ספר תורת משה לחת"ס (פרשת יתרו, בפסוק זכור את יום השבת לקדשו); שו"ת שואל ומשיב מהדורה תליתאה ח"ב סימן ג; מראה הפנים על הירושלמי ברכות פ"ד ה"א; רבי יאשיה פינטו (הרי"ף) בפירושו על העין יעקב בברכות שם ועוד].


איני זוכר מי מהאחרונים מוכיח מדברי התוס' בשבת ט,ב דס"ל להדיא שאף אם יעקב תיקנה עדיין היא רשות

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מפני מה נגרעה תפילת ערבית שהיא רק רשות? / הצעה

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' דצמבר 14, 2016 11:44 pm

נוטר הכרמים כתב:.

ובאמת מצינו חבל אחרונים שתלו ב' המחלוקות זו בזו, וסברי דמאן דסבר תפילת ערבית רשות בע"כ ס"ל דתפילות כנגד תמידין תקנו, [כך צידד הפנ"י בברכות שם, וכן נקטו בשו"ת מהריט"ץ (ישנות סי' ע); מרכבת המשנה (אלפנדרי) על הרמב"ם פ"א מתפילה ה"ה; בנין שלמה (להגר"ש קלוגר) על הרמב"ם (שם); שו"ת משכנות יעקב (קרלין, או"ח סי' פג); ספר תורת משה לחת"ס (פרשת יתרו, בפסוק זכור את יום השבת לקדשו); שו"ת שואל ומשיב מהדורה תליתאה ח"ב סימן ג; מראה הפנים על הירושלמי ברכות פ"ד ה"א; רבי יאשיה פינטו (הרי"ף) בפירושו על העין יעקב בברכות שם ועוד].

קדם לכולם הרש"ס בחיבורו לעדיות.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מפני מה נגרעה תפילת ערבית שהיא רק רשות? / הצעה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' דצמבר 15, 2016 9:24 pm

איש_ספר כתב:
נוטר הכרמים כתב:.

ובאמת מצינו חבל אחרונים שתלו ב' המחלוקות זו בזו, וסברי דמאן דסבר תפילת ערבית רשות בע"כ ס"ל דתפילות כנגד תמידין תקנו, [כך צידד הפנ"י בברכות שם, וכן נקטו בשו"ת מהריט"ץ (ישנות סי' ע); מרכבת המשנה (אלפנדרי) על הרמב"ם פ"א מתפילה ה"ה; בנין שלמה (להגר"ש קלוגר) על הרמב"ם (שם); שו"ת משכנות יעקב (קרלין, או"ח סי' פג); ספר תורת משה לחת"ס (פרשת יתרו, בפסוק זכור את יום השבת לקדשו); שו"ת שואל ומשיב מהדורה תליתאה ח"ב סימן ג; מראה הפנים על הירושלמי ברכות פ"ד ה"א; רבי יאשיה פינטו (הרי"ף) בפירושו על העין יעקב בברכות שם ועוד].

קדם לכולם הרש"ס בחיבורו לעדיות.
וקדמו לו הרא"ה והמאירי בסוג' שם, כאשר העירותי מכבר להרב הנוטר.

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: מפני מה נגרעה תפילת ערבית שהיא רק רשות? / הצעה

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' דצמבר 30, 2016 12:54 am

בפנ"י בסוגי' בברכות כתב טעם לכך שיעקב בעצמו לא התפלל אותה אלא מפני שעבר במקום שהתפללו אבותיו ולא התפלל יהיב דעתיה למהדר וכו' עיי"ש.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מפני מה נגרעה תפילת ערבית שהיא רק רשות? / הצעה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ספטמבר 15, 2017 5:07 pm

וע"ע בית אלוקים למבי"ט שער התפילה פרק יח.

*

אמרי שפר רבי יהודה חלאווה.png
אמרי שפר רבי יהודה חלאווה.png (72.52 KiB) נצפה 4376 פעמים

דרומי
הודעות: 9024
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: מפני מה נגרעה תפילת ערבית שהיא רק רשות? / הצעה

הודעהעל ידי דרומי » ש' ספטמבר 16, 2017 9:31 pm

סוגיא מעניינת מאוד וייש"כ לכל המשתתפים.

ולא באתי אלא להעיר בקיצור על הכותרת, שע"פ המבואר בתורת הסוד הרי זה שתפלת ערבית היא רשות אינו גריעותא בה, אלא הוא לצד מעלתה. ואכמ"ל

יזל מדליו
הודעות: 290
הצטרף: א' מאי 07, 2017 6:50 pm

Re: מפני מה נגרעה תפילת ערבית שהיא רק רשות? / הצעה

הודעהעל ידי יזל מדליו » א' ספטמבר 17, 2017 2:05 pm

עוד יש להוסיף.
תורה תמימה הערות בראשית פרק כח הערה ה

ה) עיין מש"כ בענין תפלות אבות תקנום לעיל בפ' וירא בפסוק וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם (י"ט כ"ז). ודין תפלת ערבית בפרט מבואר באו"ח סי' רל"ה. ומה דקיי"ל תפלת ערבית רשות לא נתבאר יפה הטעם, ונראה לומר בזה ע"פ מה דקיי"ל בעירובין ס"ה א' הבא בדרך ומן הדרך אל יתפלל ב' ימים משום שא"א לכוין בתפלה, וא"כ מדינא הי' יעקב פטור מלהתפלל, ומה שהתפלל היתה תפלת רשות ולכן נקבעה רשות גם לדורות. וזולת זה אם היתה חובה הי' מתקנה אברהם, כיון דהיא ראשונה לתפלות המעל"ע, כמש"כ ויהי ערב ויהי בקר, ואברהם הי' ראשון לאבות ותקן תפלה ראשונה, אלא ודאי שהיא רשות, ונחשבה תפלת שחרית ראשונה, ותקנה אברהם. ועיין לפנינו ר"פ צו נעיר עוד טעם בזה:

מה שנכון נכון
הודעות: 11654
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מפני מה נגרעה תפילת ערבית שהיא רק רשות? / הצעה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' ספטמבר 17, 2017 2:29 pm

יזל מדליו כתב:עוד יש להוסיף.
תורה תמימה הערות בראשית פרק כח הערה ה

ה) עיין מש"כ בענין תפלות אבות תקנום לעיל בפ' וירא בפסוק וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם (י"ט כ"ז). ודין תפלת ערבית בפרט מבואר באו"ח סי' רל"ה. ומה דקיי"ל תפלת ערבית רשות לא נתבאר יפה הטעם, ונראה לומר בזה ע"פ מה דקיי"ל בעירובין ס"ה א' הבא בדרך ומן הדרך אל יתפלל ב' ימים משום שא"א לכוין בתפלה, וא"כ מדינא הי' יעקב פטור מלהתפלל, ומה שהתפלל היתה תפלת רשות ולכן נקבעה רשות גם לדורות. וזולת זה אם היתה חובה הי' מתקנה אברהם, כיון דהיא ראשונה לתפלות המעל"ע, כמש"כ ויהי ערב ויהי בקר, ואברהם הי' ראשון לאבות ותקן תפלה ראשונה, אלא ודאי שהיא רשות, ונחשבה תפלת שחרית ראשונה, ותקנה אברהם. ועיין לפנינו ר"פ צו נעיר עוד טעם בזה:

מקורו ברוך מהעיון יעקב בערובין שם.

והטעם שהעיר בר"פ צו הוא זה שהובא בראש האשכול - שערבית היא כנגד הקטר חלו"א.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מפני מה נגרעה תפילת ערבית שהיא רק רשות? / הצעה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ספטמבר 25, 2018 10:52 am

ומה פשר שיטה זו -

ראבי"ה חלק א - מסכת ברכות סימן פג
ויש שאמרו דלכולי עלמא ביום שיש בו [מוסף] תפלת ערבית חובה מפני חידוש התפלה.

ראבי"ה תשובות וביאורי סוגיות סימן תתקסט
ואני שמעתי דבתפיל' בימים שאין בהם קרבן מוסף דווקא פליגי אי הוה רשות או חובה.


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 19 אורחים