מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

'לעולם יהא אדם' / עיונים ונקודות הטעונות בירור

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

'לעולם יהא אדם' / עיונים ונקודות הטעונות בירור

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' דצמבר 21, 2016 9:22 pm

לאחר ברכות השחר קודם אמירת סדר הקרבנות מובא בסידור לומר
'לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ומודה על האמת ודובר אמת בלבבו וישכם ויאמר, רבון כל העולמים לא על צדקותינו וכו',
המקור הקדום לנוסח תפילה זה הוא בסדר רב עמרם גאון, ומובא גם בסדר התפילות להרמב"ם. [נראה לכאורה מלשון הרמב"ם כי הפתיחה 'לעולם יהא אדם וכו'' היא מעצם התפילה, ואינה רק דברי מוסר, ועמדו בזה כבר בהגהות מעט צרי (טרונק, הובא בספר הליקוטים), ובסידור צלותא דאברהם. בדומה להערה זו, ובכללות ענין הנוסחאות בכל התחינה, ראה בספר ליקוטי מהרי"ח].

בדברינו נעמוד אי"ה על כמה נקודות הטעונות ליבון ובירור בהקשר למקור אמירה זו והמשכה עד לחתימתה בברכת 'המקדש את שמך ברבים'.

עיקרה של התחינה בראשיתה 'רבון כל העולמים לא על צדקותינו' זוהי תפילת רבי יוחנן שהיה אומרה לאחר תפילתו ביום הכיפורים, יעויין יומא פז, ב וברש"י שם ד"ה רבון העולמים. ברש"י מופיעה הנוסחא 'כי לא על צדקותינו', [בהגהות וציונים במהדורת עוז והדר מובא כי בכמה כת"י ליתא למילת 'כי'], והיינו משום שפתיחת התפילה מיוסדת על דברי דניאל (ט, יח), כִּי לֹא עַל־ צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּֽים. בנוסחא זו היא מובאת בטור בשם סידורי אשכנז, ורק בסוף דבריו מביא הטור כי בסידורי רב עמרם כתב לעולם יהא אדם וכו'. ובדרכי משה שם (ס"ק ה) ציין, וכן המנהג והסדר בסידורים שלנו רק שאומרים קודם רבון לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ומודה על האמת ודובר אמת בלבבו וישכם ויאמר רבון וכו'.

מקורה של המימרא הפותחת 'לעולם יהא אדם' בשינוי מעט הוא בתנא דבי אליהו (רבה פרשה יט),
ד"א העטופים ברעב, אין רעב אלא דברי תורה, שנאמר הנה ימים באים נאום ה' והשלחתי רעב בארץ וגו' (עמוס ח יא), מיכן אמרו, יהא אדם למד תורה באימה וביראה ברתת ובזיע, יסתכל כל אדם בעצמו, וידע שלאחר שעת מיתה, ישא עיניו לשמים ויאמר, מי ברא כוכבים ברקיע ונתן לו מקום לכל אחד ואחד, דרך ומסילה לכל אחד ואחד, כמה מגדלים בנתה מלכות רומי, מי גדען והשליכן לארץ, כמה מגדלים בנתה מלכות מדי, מי גדען והשליכן לארץ, מי בעט בו במגדל ראשון, ונתן ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר ועשרים ואחד מיל בין זה לזה, שנאמר לבך יהגה אימה [וגו'] (ישעיה לג יח), מיכן אמרו, יהא אדם ירא שמים ומודה על האמת ודובר אמת בלבבו, בכל יום ויום ישכים ויאמר, רבון כל העולמים לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך וגו', ואומר בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם כי אתן אתכם לשם ולתהילה בכל גויי הארץ בשובי את שבותיכם לעיניכם אמר ה'.

דברי התנא דבי אליהו הובאו בתוספת קטנה בספר שבולי הלקט (ענין תפילה סימן ו),
תניא בסדר אליהו רבא העטופים ברעב בראש כל חוצות. אין רעב אלא מדברי תורה... ועל אותו הדור הוא אומר לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ומודה על האמת ודובר אמת בלבבו ישכים וישחיר ויאמר. רבון כל העולמים לא על צדקתינו אנחנו מפילין תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים כו'. וקדמונינו ז"ל הנהיגו לאמרו בכל יום קודם שיתחילו בזמירות. ורבינו שלמה זצ"ל הרגיל שלא לומר לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר מפני שתוהין לומר וכי בסתר יהא אדם ירא שמים ולא בגלוי , ומתחילין לומר רבון כל העולמים.


הביאור הפשוט שבנוסחת התד"א (לפי השבה"ל) 'יהא ירא שמים בסתר' היינו משום שבלשונו של אבא אליהו ירא שמים בסתר זו הדרגה הגבוהה והפנימית יותר של יראת שמים, כמו שמצינו בכמה מקומות בלשונו, באליהו רבה (פרשה יח): אשרי מי שהוא ירא שמים בסתר, ונשען במי שהוא תפוס מגן ותריס בידו, וכן להלן שם, מעשה בכהן אחד שהיה ירא שמים בסתר, והיו לו עשרה בנים מאשה אחת, ששה זכרים וארבע נקיבות, ובכל יום ויום היה מתפלל ומשתטח ומתחנן ומבקש רחמים ומלחך בלשונו עפר, כדי שלא יצא אחד מהן לידי עבירה ולידי דבר מכוער. ויעוי' עוד בשיטה מקובצת בכורות (לא, א), ובפנים יפות פר' לך לך (יז, א).

ולפי"ז נראה דאין הכוונה בדרך של חידוש שיהיה ירא שמים גם כאשר הוא נמצא בסתר, אלא זוהי דרגה אחרת של יראת שמים שהיא 'בסתר', ובזה ניתן לדחות השגת בעל סדר היום (סדר ברכת השחר), וז"ל,
ואח"כ יתחיל לסדר תפלתו ויאמר לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי והאומר בסתר לבד טועה כי למה נשנה הנוסח' הטובה והיפה משום דברי האומר מה חידוש הוא לו בגלוי פשיטא העיקר הוא שיהי' ירא בסתר במקום שאין שם רואה אותו שום נברא וזאת אינה קושיא כי אין כוונתינו להשמיע חדוש כי אם להודיע כיצד יתנהג אדם ירא שמים במעשיו שצריך לו להיות לעולם יראת שמים כנגד פניו בין בסתר בין בגלוי.


בהעתקת השבלי הלקט אנו שומעים כי האמירה 'לעולם יהא אדם' אמורה ביחס לאותו דור עני מדברי תורה, ואילו בנוסחא שלפנינו אין מפורש שזה נתקן במסוים לאותו דור, אלא רק שזוהי תקנתו של אותו הדור.

בהמשך דבריו מצדד השבה"ל ליתן טעם לאמירת לעולם יהא אדם, ובתוך הדברים כתב, וז"ל, ו
ר' בנימין אחי נר"ו כתב שראוי לומר בסתר שלא אמרו אבא אליהו אלא כנגד דורו של שמד שגזרו שלא לקרוא את שמע ולא היו יכולין להיות יראין בגלוי על כן הזהירם וזרזם לקבל עליהם עול מלכות שמים בסתר. תדע לך שכן הוא שאומר וחייבין אנו לומר לפניך תמיד שמע בכל יום כו' ומיחדים את שמך פעמיים באהבה ואומר שמע ישראל כו'. ועל כן אומר ברוך המקדש שמו ברבים לפי שבשעת השמד אין שמו מקודש ברבים אלא בסתר על כן אין לנו לשנות.

ולכאורה דברי שבלי הלקט טעונים ביאור טובא, מהי הראיה שמביא בהמשך דבריו, 'תדע לך שכן הוא שאומר וחייבין אנו לומר לפניך תמיד שמע בכל יום כו' ומיחדים את שמך פעמיים באהבה ואומר שמע ישראל כו'', אמנם כך הוא בסדר התפילה שלפנינו, אבל מה ראיה יש מכאן על שורש ומקור הדברים מפיו של אליהו הנביא שהם נאמרו במיוחד על דורו של שמד.
כיוצא בזה, בדברי התד"א אין מוזכר מאומה מנוסח הברכה על קדושת השם, שמקורה יובא בסמוך.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: 'לעולם יהא אדם' / עיונים ונקודות הטעונות בירור

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' דצמבר 21, 2016 9:23 pm

איברא, דבעיקרם של דברי התד"א לא מבואר כ"כ קישור הענינים זה לזה, תחילת דברי המדרש הוא שאין רעב אלא דברי תורה, וע"ז מוסיף, 'מיכן אמרו, יהא אדם למד תורה באימה וביראה ברתת ובזיע', וצ"ב מהי שייכות ענין לימוד תורה באימה וביראה ברתת ובזיע למצב המתואר של רעב מדברי תורה? וכן היאך זה מרומז בפס' בעמוס הנה ימים באים וגו'.

לאחר מכן מובאת עצה שנראית קטועה, 'יסתכל כל אדם בעצמו, וידע שלאחר שעת מיתה', נראה כי מדובר כאן מזכרון יום המיתה, וצ"ב מה ענינו לרעב מדברי תורה?

בהמשך ניתנת עצה נפרדת, 'ישא עיניו לשמים ויאמר, מי ברא כוכבים ברקיע ונתן לו מקום לכל אחד ואחד, דרך ומסילה לכל אחד ואחד, כמה מגדלים בנתה מלכות רומי, מי גדען והשליכן לארץ, כמה מגדלים בנתה מלכות מדי, מי גדען והשליכן לארץ, מי בעט בו במגדל ראשון, ונתן ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר ועשרים ואחד מיל בין זה לזה, שנאמר לבך יהגה אימה'.

ולכאורה נראה ששני הדברים הנזכרים, ההסתכלות בעצמו וזכרון יום המיתה, וההבטה למעלה בכוכבים וההתבוננות במקומם המיוחד לכל אחד מהם במרום הוא להשרשת היראה בלב, וזהו שמסיים 'שנאמר לבך יהגה אימה', ודברים אלו הינם אופני הקיום של לימוד התורה באימה וביראה, שזוהי העצה לרעב מדברי תורה. אולם יש לשוב ולהתבונן מה ענין הלימוד באימה וביראה ברתת ובזיע למצב של רעב מדברי תורה, והיאך הרעב מדברי תורה מתקשר ל'דורו של שמד'.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: 'לעולם יהא אדם' / עיונים ונקודות הטעונות בירור

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' דצמבר 21, 2016 9:25 pm

ונראה לבאר בהקדם דברי מדרש אגדה (בובר) פרשת עקב עה"פ (ח, טו), הַמּוֹלִיכֲך בַּמִּדְבָּר׀ הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ׀ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵֽין־ מָיִם, וז"ל,
נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים. זו מלכות חייבת שהם צמאים מרוח הקודש ומדברי תורה, שנאמר לא רעב ללחם ולא צמא למים וגו', אבל לעתיד לבוא כי אצק מים על צמא.

ובבראשית רבתי (פרשת לך לך עמוד 71),
המוליכך במדבר (דברים ח' ט"ו), אלו המלכים שנמשלו למדבר שנאמר אחרית גוים מדבר (ירמיה נ' י"ב), נחש זו מלכות בבל שנאמר קולה כנחש ילך (שם מ"ו כ"ב). שרף זו מלכות מדי, מה השרף הזה שורף את האדם בבת א', ברגע א', כך בקש מדי להשמיד ביום א' שנאמר ונשלוח ספרים וגו' (אסתר ג' י"ג). ועקרב זו מלכות יון, מה עקרב יולדת ששים ששים ואין מזיק אלא א', כך העמידה יון ששים ששים ולא היה מזיק אלא אחד. וצמאון אשר אין מים זו מלכות אדום שמטלת עול קשה על ישראל מכל המלכיות והתורה משתכחת מהם, הה"ד והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם וגו' כי אם לשמוע דבר ה', ואין מים אלא תורה שנאמר הוי כל צמא לכו למים.

ובפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) לאיכה (ב, יט), וז"ל,
שאי אליו כפיך. פסוק זה על בני הגולה שיבקשו רחמים על ישראל בכל דור ודור: על נפש עולליך העטופים ברעב. בלא נבואה וחזון, כענין שנאמר (עמוס ח, יא) והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע וגו'.

ומבואר כאן שהמצב של 'מלכות חייבת' וכל הגלויות דהיינו דורו של שמד, זה הפסקת מסורת התורה, וזה ע"י הפסקת ההשפעה הישירה של דבר ד' ע"י עבדיו הנביאים, והפתרון למצב זה הוא 'לימוד דברי תורה באימה וביראה ברתת ובזיע'.

ונראה ביאורם של דברים, בהקדם דברי הגמ' בברכות (כב, א),
דתניא: והודעתם לבניך ולבני בניך, וכתיב בתריה יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב, מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע (רש"י: דכתיב וירא העם וינועו וגו') אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע. מכאן אמרו הזבים והמצורעים ובאין על נדות מותרים לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים, לשנות במשנה וגמרא ובהלכות ובאגדות, אבל בעלי קריין אסורים.
ופירש"י,
מכאן אמרו - כל הטמאים מותרים בתורה, שאף הם יכולים להיות באימה וברתת, אבל בעל קרי אינו אלא מתוך קלות ראש וזחות הדעת.

הרי שלימוד תורה שבכתב נאמר בו תנאי של 'באימה וברתת', וזה נלמד מכך שבאופן זה נמסרה התורה בהר סיני.

וגדולה מזו שנינו באבות דרבי נתן (פרק ו),
יהי ביתך בית ועד לחכמים כיצד בזמן שתלמיד חכם נכנס אצלך לומר לך שנה לי... ואל ישב לפניך לא על המטה ולא הכסא ולא על הספסל אלא ישב לפניך על הארץ וכל דבר ודבר שיצא מפיך יקבלהו עליו באימה ביראה ברתת ובזיע [כדרך שקבלו אבותינו מהר סיני באימה ויראה ורתת וזיע אף הוא יקבל עליו כל דבר ודבר שיצא מפיך באימה ויראה ברתת וזיע].

וכן מצינו בדברי הזוהר הק' (פרשת ויקהל דף רו עמוד א) ביחס להנהגה בעת קריאת התורה, וז"ל,
כד סליק ס"ת לתמן כדין בעאן כל עמא לסדרא גרמייהו לתתא באימתא בדחילו ברתת בזיע ולכוונא לבייהו כמה דהשתא קיימין על טורא דסיני לקבלא אורייתא ויהון צייתין וירכון אודנייהו, ולית רשו לעמא למפתח פומיהון אפילו במילי דאורייתא וכל שכן במלה אחרא אלא כלהו באימתא כמאן דלית ליה פומא.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: 'לעולם יהא אדם' / עיונים ונקודות הטעונות בירור

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' דצמבר 21, 2016 9:28 pm

והנה כאשר דבר אליהו מענינו של 'דורו של שמד' המדובר בהנך קראי ד'העטופים ברעב' ו'לא רעב ללחם', אזי נתן לנו אבא אליהו עצות ותחבולות לשמר את המצב של לימוד התורה, וזהו ע"י לימודה כנתינתה מסיני מתוך אימה ויראה רתת וזיע, ורק ע"י לימוד כזה לא תשתכח תורה מישראל, והיראה מאין תימצא? - באמצעות קניית היראה ע"י התבוננות ביום המיתה וכן התבוננות של 'שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה', וכן שנותן אל לבו שכל המלכויות אין בהן כח כנגד המקום, הם בונים מגדלים והקב"ה מחריבם וכו'.

ובזה יתבאר לנו היטב קישור הענינים בהמשך התפילה שאומרים רבון העולמים לא על צדקותינו וכו', ובזה מגביר היראה בלבו באמצעות ההכרה שכל הגבורים כאין לפניו ואנשי השם כלא היו וכו'.

וכן מה שממשיך ביחוד ד' ואמירת קריאת שמע, הכל הוא מן העצה והתחבולה להשרשת אותה היראה, כמו דאיתא במדרש תנחומא (פרשת לך לך סימן א),
ילמדנו רבינו אדם מישראל מהו שיקבל עליו מלכות שמים כשהוא מהלך, רב אידי ורב הונא בשם רבי יהודה ורבי יוסי בשם ר' שמואל אמרו אסור לקבל עליו מלכות שמים כשהוא מהלך, אלא יעמוד במקום אחד ויכוין לבו לשמים באימה וביראה ברתת ובזיעה ביחוד השם, ויקרא שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד כל אחד ואחד בכוונת הלב ואח"כ ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד .


[אולם בשבלי הלקט מפורש שהטעם הוא לפי שגזרו שלא לקרות את שמע, וכ"כ בב"י כאן ובביאור הגר"א (או"ח סימן מו ד"ה ונהגו לסדר), וזהו שאמר ואומרים שמע ישראל כו' כי גזרו שלא לקרות ק"ש. וענין גזירה זו מפורש בדברי הראשונים לגבי אמירת שמע ישראל בתוך קדושה של מוסף, יעויין בדרכי משה או"ח סי' רפו בשם האור זרוע].

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: 'לעולם יהא אדם' / עיונים ונקודות הטעונות בירור

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' דצמבר 21, 2016 9:29 pm

מקור התפילה 'אתה הוא עד שלא נברא העולם', מובא בהמשך לשון הטור שם,
אתה הוא עד שלא נברא העולם ואתה הוא משנברא העולם אתה הוא בעה"ז ואתה הוא בעולם הבא קדש את שמך על מקדישי שמך קדש את שמך בעולמך ובישועתך תרום ותגביה קרננו בא"י מקדש שמך ברבים, ונתקנה ע"פ הירושלמי, ואינה פותחת בברוך שאינה אלא ברכת הודאה.

הדברים הללו המובאים בטור וכן בראבי"ה (ברכות סו"ס קמו) בשם הירושלמי אינם נמצאים בנוסח הירושלמי שלפנינו, אלא מובאים בילקוט שמעוני (פרשת ואתחנן רמז תתלו) בתוספת דברים, וז"ל,
אלא כך הוא עיקרו של דבר, בשעה שהקב"ה מביט בעולמו ורואה בתי טרטיאות ובתי קרקסיאות יושבים בטח ושאנן ושלוים ובית מקדשו חרב הוא מסתכל (במפלון) [באפיליון] עולמו להחריבו, כיון שישראל נכנסים שחרית לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ומיחדין שמו ואומרים שמע ישראל ה' [ו, ד] וגו' מתקבצין כל מלאכי השרת אצל הקדוש ברוך הוא ואומרים לפניו אתה הוא עד שלא נברא העולם אתה הוא משנברא העולם אתה הוא בעוה"ז ואתה הוא לעוה"ב קדש את שמך על מקדישי שמך, מיד נוחה דעתו של הקדוש ברוך הוא ואינו מחריב עולמו ומיישב דעתו בשביל ישראל.

(בעניינותיה של ברכה זו שעל קדושת השם, מקורותיה ונוסחאותיה, ארכו הדברים ואכ"מ, וראה בהרחבה במאמרו של פרופ' ר' שרגא אברמסון, 'נוסח ברכה על קדושת השם'; קובץ תורה שבע"פ, גליון יד עמ' קנו ואילך)

בינוני
הודעות: 693
הצטרף: ג' ספטמבר 13, 2016 11:50 am

Re: 'לעולם יהא אדם' / עיונים ונקודות הטעונות בירור

הודעהעל ידי בינוני » ב' דצמבר 26, 2016 7:34 pm

ייש"כ על הדברים המחכימים.

ישנן נוסחאות אחרות בתנא דבי אליהו, וזה"ל (מועתק מהתליטור התורני):

ד"א העטופים ברעב וגו' אין רעב אלא בד"ת שנאמר (עמוס ח) הנה ימים באים נאם ה' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה' וגו'. מכאן אמרו שיהא אדם לומד תורה באימה וביראה ברתת ובזיע ויסתכל אדם בעצמו וידע מה יהיה לו אחר מיתה, לכן ישא אדם את עיניו ויסתכל אל השמים ויאמר מי ברא את הכוכבים והמזלות ברקיע ונתן מקום ודרך ומסלה לכל אחד ואחד, וכן יסתכל לארץ ויראה כמה מגדלים בנתה מלכות עכו"ם מי גדען והשליכן לארץ וכמה מגדלים בנתה מלכות מדי מי גדען והשליכם לארץ מי בעט בו במגדל הראשון ונתן ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר וכ"א מיל בין זה לזה שנאמר (ישעיה לג) לבך יהגה אימה איה סופר איה שוקל איה סופר את המגדלים. מכאן אמרו לעולם יהא אדם ירא שמים יראה גמורה יראה על האמת ומודה על האמת ודובר אמת בלבבו ובכל יום ויום ישכים ויאמר רבון כל העולמים ואדוני האדונים לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים מה אנו מה חיינו מה חסדנו מה צדקותינו מה ישועתנו מה כחנו מה גבורתנו מה נאמר לפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו הלא כל הגבורים כאין לפניך ואנשי השם כלא היו וחכמים כבלי מדע ונבונים כבלי השכל כי רוב מעשיהם תוהו וימי חייהם הבל לפניך ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל. אבל אנחנו עמך בני בריתך בני אברהם אוהבך שנשבעת לו בהר המוריה זרע יצחק ידידו שנעקד על גבי המזבח עדת יעקב בנך בכורך שמאהבתך שאהבת אותו ומשמחתך ששמחת בו קראת את שמו ישראל וישורון. לפיכך אנחנו חייבים להודות לך ולשבחך ולפארך ולברך ולקדש וליתן שבח והודיה לשמך אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו אשרינו שאנו משכימים ומעריבים ערב ובוקר ואומרים פעמים בכל יום שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד בשכמל"ו אתה הוא עד שלא בראת את העולם ואתה הוא משבראת את העולם אתה הוא בעוה"ז ואתה הוא בעוה"ב קדש את שמך על מקדישי שמך וקדש את שמך בעולמך ובישועתך תרום ותגביה קרננו בא"י מקדש את שמך ברבים. אתה הוא ה' אלהינו בשמים ובארץ ובשמי השמים העליונים אמת אתה ראשון ואתה הוא אחרון ומבלעדיך אין אלהים קבץ קויך מארבע כנפות הארץ כדי שיכירו וידעו כל באי עולם כי אתה הוא האלהים לבדך (עליון) לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם ומי בכל מעשה ידיך בעליונים או בתחתונים שיאמר לך מה תעשה כו'. אבינו שבשמים עשה עמנו צדקה וחסד בעבור שמך הגדול שנקרא עלינו וקיים לנו ה' אלהינו מה שכתוב (צפניה ג) בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם כי אתן אתכם לשם ולתהלה בכל עמי הארץ בשובי את שבותיכם לעיניכם אמר ה'.

פעם לא הבנתי למה מזכירים בתפילה זו את מידת האמת דווקא "מודה על האמת ודובר אמת בלבבו", ומה הקשר של מידות אלו לתוכן התפילה - לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך וכו', עד שראיתי את הנוסח הנ"ל ירא שמים יראה גמורה יראה על האמת ומודה על האמת ודובר אמת בלבבו, והבנתי שלא מדובר כאן על מידת האמת הכללית, אלא שיירא על האמת ויודה על האמת ש"לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך מה אנו מה חיינו" וכו'.

הגרח
הודעות: 236
הצטרף: א' ינואר 08, 2017 1:14 am

Re: 'לעולם יהא אדם' / עיונים ונקודות הטעונות בירור

הודעהעל ידי הגרח » ה' ינואר 12, 2017 8:57 pm

מפורסם בשם הגרש"ז שלפני שיהיה יר"ש קודם כל שיהיה אדם..... ולפני שיהיה יר"ש בגלוי .....שכולם מדברים עליו...... שיהיה קצת יושב בסתר. . וכולי האי ואולי.....כשכבר התפרסם..... ואז כבר צריך שמירה ....שיהיה דובר אמת בלבבו.....ה' יזכנו לעובדו באמת

עושה חדשות
הודעות: 12641
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: 'לעולם יהא אדם' / עיונים ונקודות הטעונות בירור

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' פברואר 14, 2024 11:57 pm

נוטר הכרמים כתב:נראה לכאורה מלשון הרמב"ם כי הפתיחה 'לעולם יהא אדם וכו'' היא מעצם התפילה, ואינה רק דברי מוסר, ועמדו בזה כבר בהגהות מעט צרי (טרונק, הובא בספר הליקוטים), ובסידור צלותא דאברהם.
כך מבואר גם בעו"ר כמובא בב"י סי' מו, שההקדמה לעולם וכו' היא חלק מהתפילה הנאמרת. אבל מה באמת פשר הדבר, למה זה לא כמו לומר בתפילה "בחורף יאמר משיב הרוח" וכיו"ב, האם זה לא עוקר את התפילה שאח"כ להיות רק כסיפור דברים?

כן מסתבר
הודעות: 607
הצטרף: ב' נובמבר 13, 2023 4:03 pm

Re: 'לעולם יהא אדם' / עיונים ונקודות הטעונות בירור

הודעהעל ידי כן מסתבר » ב' פברואר 26, 2024 7:54 pm

נראה דלא חששו שייראה כסיפור דברים, כל שיש ענין לומר את ההקדמה, כמו בקדושה שלא חששו לומר את ההקדמה שמא יראה כסיפור דברים.

יושב_ודורש
הודעות: 130
הצטרף: ב' ינואר 30, 2023 4:04 am

Re: 'לעולם יהא אדם' / עיונים ונקודות הטעונות בירור

הודעהעל ידי יושב_ודורש » ג' פברואר 27, 2024 3:29 pm

מסידור צלותא דאברהם
601567_166.png
601567_166.png (116.99 KiB) נצפה 913 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 12641
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: 'לעולם יהא אדם' / עיונים ונקודות הטעונות בירור

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מרץ 08, 2024 1:11 am

יושב_ודורש כתב:מסידור צלותא דאברהם
601567_166.png
הרמב"ם ועו"ר נקטו את תחילת האמירה ב'לעולם יהא אדם' וכו' אף דלא נסתפק להם החתימה בשם.

כן מסתבר כתב:נראה דלא חששו שייראה כסיפור דברים, כל שיש ענין לומר את ההקדמה, כמו בקדושה שלא חששו לומר את ההקדמה שמא יראה כסיפור דברים.
אדרבה. בקדושה ההקדמה היא זאת שאומרת שאין כאן סיפור דברים אלא קדושה, נקדש ונעריצך כשם שמקדישים וכו'.

וע"ע - viewtopic.php?f=7&t=2386&p=16654&hilit#p16654


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 93 אורחים

cron