עלידוקר כתב:קשה לי להבין למה מתפללי נוסח אשכנז בא"י אומרים שים שלום במנחה של שבת ולא שלום רב. הרמ"א מביא את שני המנהגים אבל הוא מביא את הדיעה לנתחיל בשלום רב סצם, ולהתחיל בשים שלום כ"ויש מתחילין"
נכון שבאשכנז אמרו שים שלום אבל לא נהגו כן במזרח אירופה וקשה לי לקבל שהיו יוצאי אשכז שעלו ארצה וקבעו את זה דווקא. ראיתי טענה באחד הסידורים שזה היה בהשפעת הספרדים, אבל גם זה אינו מתקבל על הדעת הרי הספרדים אומרים שים שלום תמיד ולמה האשכנזים בארץ היו מקבלים את דעתם רק לגבי מנחה של שבת?
עלידוקר כתב:האם אמירת יג׳ בא מהספרדים או של מתפללי נוסח ספרד?
ובהרבה בתי כנסת ״ליטאים״ לא אומרים
בברכה המשולשת כתב:עלידוקר כתב:האם אמירת יג׳ בא מהספרדים או של מתפללי נוסח ספרד?
ובהרבה בתי כנסת ״ליטאים״ לא אומרים
הספרדים, ואני דיברתי על אשכנז-פרושים
בברכה המשולשת כתב:מש"כ אני הק' הוא מה דאיתא באזור אליהו
אשמח לראות מקורות למה שכתב כת"ר
שבטיישראל כתב:בברכה המשולשת כתב:מש"כ אני הק' הוא מה דאיתא באזור אליהו
אשמח לראות מקורות למה שכתב כת"ר
המשנ"ב הוא בסי' קל"ד סק"א.
אתכם הסליחה אבל ההתייחסות לסידור אזור אליהו כאילו דבריו מקובלים מסיני מעורר גיחוך.
(מה שאני כתבתי מענין מלחה"ע הראשונה - אאל"ט שמעתי משהו בענין זה שבאותו תקופה הנהיגו לאומרו בב' וה' מרי"מ הירש בעל סידור ווילנא - בל"נ אשאל אותו כשיהי' לי ההזדמנות).
בדרך אגב, מש"כ שם באזור אליהו על המנהג "בארץ ישראל" לומר וידוי וי"ג מידות בשני וחמישי - גם בחו"ל נהוג כן אצל בני הישיבות.
ומצד שני בא"י ביטלו כמה מנהגים אשכנז ישנים (שגם באזור אליהו אין להם זכר) וכגון אמירת שיר מזמור לאסף אחר שש"י (במקורו מנהג צרפתי).
בברכה המשולשת כתב:
עלידוקר כתב:קשה לי להבין למה מתפללי נוסח אשכנז בא"י אומרים שים שלום במנחה של שבת ולא שלום רב. הרמ"א מביא את שני המנהגים אבל הוא מביא את הדיעה לנתחיל בשלום רב סצם, ולהתחיל בשים שלום כ"ויש מתחילין"
נכון שבאשכנז אמרו שים שלום אבל לא נהגו כן במזרח אירופה וקשה לי לקבל שהיו יוצאי אשכז שעלו ארצה וקבעו את זה דווקא. ראיתי טענה באחד הסידורים שזה היה בהשפעת הספרדים, אבל גם זה אינו מתקבל על הדעת הרי הספרדים אומרים שים שלום תמיד ולמה האשכנזים בארץ היו מקבלים את דעתם רק לגבי מנחה של שבת?
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 31 אורחים