כשהייתי ילד הייתי מורגל בסידור תפילת כל פה (ובסידורים נוספים) שכל קטע חדש בברכת המזון, בפרט אם המילה הראשונה מודגשת ומוגדלת, זוהי ברכה חדשה. לכן הייתי סבור לתומי ש"ועל הכל" זה ברכה חדשה, וכן "ובנה ירושלים".
במשך השנים למדתי שיש 4 ברכות בברכהמ"ז, הזן, על הארץ, על ירושלים, וברכת הטוב ומטיב. הבנתי ששגיתי, וכשהמדפיסים השאירו רווח ל"על הניסים" הם לא השגיחו בכך שבעצם הם הפכו את "ועל הכל" לקטע חדש ונפרד. וכך כשהשאיר רווח בברכת "רחם נא" עבור "רצה" ו"יעלה ויבוא" זה הפך את "ובנה ירושלים" לקטע בפני עצמו.
אם זו הייתה טעות רק שלי הייתי שומר אותה לעצמי, אבל במשך החיים נתקלתי בהמון אנשים שטועים בכך. ולא רק צעירים גם מבוגרים רבים טועים בזה.
לכן. ראשית, ביקשתי להסב את תשומת לב הקוראים לכך. שנית, מי שיש לו השפעה על מו"לים ומעמדים של סידורים לעורר אותם שיתקנו זאת, שיהא מעומד בצורה כזאת שיהא ניכר שהכל ברכה אחת, ורק יש בה הפסקה עבור תוספת של ועל הניסים וכדו'.
אותו דבר זה גם בתפילת שמו"ע, "ותחזנה עינינו" נהיה קטע חדש בגלל היעלה ויבוא, או "וכל החיים" נהיה קטע חדש בגלל וכתוב לחיים.