כמה הערות:
א. מעיון קצר בפוסקים מבואר שהוא חלק מתחנוני שני וחמישי, ואפשר אף החלק החשוב ביותר שבהם שיש בו י״ג מידות ווידוי (ולכך צריך לאומרו מעומד). [לפי״ז אפשר להסביר למה גם בימים שאין אומרים תחנון (אבל אומרים למנצח)אומרים אותו בכדי לא להפסיד את עיקר התחנון] ולפי״ז לא מובן למה מקומו נדחה לאחר החצי קדיש.
אמנם יש שרצו לומר (כרגע לא זכור לי המקור) שמקומו לפני הוצאת ס״ת שאנחנו מתוודים על זה שלא שמרנו מה שנכתב בתורה, אך דומה שאינו טעם מספיק [דא״כ כל התחנון ייאמר שם].
ב. בכל הסידורים הישנים ״א-ל ארך אפים״ מודפס לפני הכותרת ״הוצאת ספר תורה״ כיאה, אמנם בכל הסידורים החדשים הוא מודפס לאחר הכותרת הנ״ל כאילו שהוא חלק מסדר הוצאת ס״ת, ולכאו׳ הבנה זו מגיעה מהימצאותו לאחר ח״ק שהוליך למסקנה שהוא שייך לחלק הבא של התפילה.
יש לציין שהבנה זו גם השתרבבה לספרי הלכה בדורות האחרונים, שדיני הקטע הנז׳ מופיעים בסדר הוצאת ס״ת.
לסיכום:
א. למה נדחה מקומו לאחר חצי קדיש?
ב. האם הנ״ל הוא הסיבה שהובן כחלק מהוצאת ס״ת?
(השערה: אולי נדידת מקומו שורשה במנהג שנאמר בארון קודש פתוח (זכור לי מנהג כזה לע״ע לא מצאתיו בכתובים)ולכך נדד לפתיחת ההיכל-הוצאת ס״ת?)