כפי שציינתי שם, נפתלי וידר במאמרו הנפלא 'צעקת "הוא" בימים הנוראים' (התגבשות, א, עמ' 395 ואילך) הצביע על ההתאמה בין גודל האותיות ה"צעקניות" במילה "הוא" שבעלינו לשבח למנהג שהיה רווח בעבר לפיו היו צועקים את המילים "הוא אלוקינו אין עוד".
שאלתי שם, האם ידוע על מנהג הפוך; היינו שהמעתיקים כתבו באותיות קטנות משפט שיש לאמרו בלחישה.
במה דברים אמורים?
המנהג לומר את הפסוק 'מי כמוכה...' בלחש נזכר בראשונים יחד עם עוד פסוקים (ראה למשל תוס' ישנים יומא ע ע"א; תור"פ יומא סח ע"ב; פסקי תוס' תמורה יא; סידור רבינו שלמה, עמ' קלז בכלל ק"ש ועוד, ושם נזכר משום דברים שבכתב וכו' ועוד טעמים). מעניין הדבר שבסדר מנהגים צרפתי בו אני עוסק כעת, מתמקד בפסוק זה וכותב טעם ייחודי לפסוק זה בלבד:
גם נהוג העולם לומר פסוק של 'מי כמוך באלים' בלחישה, וטעם ראיתי שהרי כתוב: 'מי כמוכה באלים', ודרשו רבותינו שהק' יתב' ויתעל' נעשה כביכול כאילם לא יפתח פיו על צרות עמו, ומפני זה לא רצו לפרסם הדבר ואומ' אותו בלחישה.
(שו"ר שכעי"ז מביא בסידור רבנו שלמה בשם ה"ר אליעזר הקדוש)
במהלך חיפושים אודות מקבילות לספר זה, תוך עיון במחזורים רבים של נוסח צרפת, כמעט ולא מצאתי מקבילה למנהג כזה. מעט לפני שהתייאשתי, מצאתי דבר מפליא בשני מחזורים:
- מי כמוכה פר קטן.JPG (37.52 KiB) נצפה 8488 פעמים
וקצת פחות בולט כאן:
- מי כמוכה ות קטן.JPG (25.04 KiB) נצפה 8488 פעמים
קרוב לוודאי שאכן היה מנהג כזה לומר את הפסוק 'מי כמוכה' בלחישה. וכיצד ציינו זאת המעתיקים? בהקטנת האותיות!
האמנם?!
אשמח למקבילות לטעם זה [מלבד הנ"ל], וכפי שביקשתי כבר, אשמח למקור שהעיר על השימוש בטיפוגרפיה להוראות ליטורגיות.
