פורום אוצר החכמה

האם יש הבדל בין חיוב תפילת תחנון בתפילת שחרית לבין חיובו בתפילת מנחה?
מדוע מקילים יותר באי אמירת תחנון בתפילת מנחה מאשר בתפילת שחרית(גם כאשר התפילה מסתיימת הרבה לפני השקיעה), כגון :חסידי גור שלא מקילים בתחנון בתפילת שחרית ומחמירים מאד לא לומר תחנון בתפילת מנחה? וכן בתי כנסיות שכונתיים רבים(שלא משתייכים לקהילה מסוימת) שמתעלמים לגמרי מתחנון בתפילת מנחה

עי' בעמ' 3

בקרו טלה כתב:עי' בעמ' 3

כהטעם שמביא מקובל מצדיקי בית דינוב, כמו שמביא בעל 'שומר אמונים' בספרו 'תקנות והדרכות' לא לומר תחנון במנחה כלל מהטעם הנ"ל.

שוב מצאתי viewtopic.php?f=17&t=18856&p=182882#p182882

מדוע מקילים גם במנחה גדולה או כאשר התפילה מסתיימת לפני השקיעה,גזירה אטו אחרי השקיעה?

בני ברקי כתב:מדוע מקילים גם במנחה גדולה או כאשר התפילה מסתיימת לפני השקיעה,גזירה אטו אחרי השקיעה?

כי המנהג הוא לא לומר בנחה, וכל העניין שבא"י מתפללים מנחה גדולה הוא קצת מחודש, בחו"ל לא נהגו אצל חסידים להתפלל מנחה גדולה בדרך כלל.

ראה הליכות שלמה תפילה - תפילת מנחה

המונקאטשער מדבר ע"ז בכמה מקומות, והביא סמך מהאריז"ל, מסתמא בפסקי תשובות קלא מדבר ע"ז [וכדאי לבדוק אחריו]

אפשר כתב:המונקאטשער מדבר ע"ז בכמה מקומות, והביא סמך מהאריז"ל

הבאתי לעיל מה שכתב בדברי תורה

משה נטע כתב:

בקרו טלה כתב:עי' בעמ' 3

כהטעם שמביא מקובל מצדיקי בית דינוב, כמו שמביא בעל 'שומר אמונים' בספרו 'תקנות והדרכות' לא לומר תחנון במנחה כלל מהטעם הנ"ל.

הרי המנח"א עצמו היה מ"צדיקי בית דינוב" (ואף הגדול שבהם בדורו).
ומ"מ אין קשר למנהג אי אמירת תחנון במנחה לבית דינוב וכן היה המנהג פשוט בכל מקהלות החסידים.

משה נטע כתב:

בני ברקי כתב:מדוע מקילים גם במנחה גדולה או כאשר התפילה מסתיימת לפני השקיעה,גזירה אטו אחרי השקיעה?

כי המנהג הוא לא לומר בנחה, וכל העניין שבא"י מתפללים מנחה גדולה הוא קצת מחודש, בחו"ל לא נהגו אצל חסידים להתפלל מנחה גדולה בדרך כלל.

זה לאו דווקא אצל החסידים, גם אצל האשכנזים בגליל העליון נהגו לאחר את זמן תפילת מנחה סמוך ללילה, רק דלמנהגם אמרו אז גם תחנון (כן נהוג גם בימינו אצל האויבערלאנדער). מנחה לפני השקיעה הוא בעצם מושג חדש בא"י שלאחר המלחמה.

מה שמענין שהרי אצל חסידי גור נוהגים כהיום להתפלל מנחה לפני השקיעה ואפ' בחו"ל (למרות שבפולין לא נהגו כן) אך מ"מ נשארו עם המנהג הישן שלא לומר תחנון במחנה למרות שכבר לגמרי לא שייך אצלם במציאות הטעם לזה.

שבטיישראל כתב:הרי המנח"א עצמו היה מ"צדיקי בית דינוב" (ואף הגדול שבהם בדורו).
ומ"מ אין קשר למנהג אי אמירת תחנון במנחה לבית דינוב וכן היה המנהג פשוט בכל מקהלות החסידים.

רצוני לומר שכן היה מכולם, שהרי בעל 'שומר אמונים' לא היה תלמידו של המנח"א כי אם של הבלוז'בער רב וגם הוא מביא כן.
איני יודע מה היה במקומות אחרים חוץ ממה שמפורסם שכך היה המנהג ברוב מקהלות החסידים.
פלא שלא מצאתי מה היה המנהג בבעלזא בזה, שכן בארצה"ק אומרים הם תחנון כל שמתפללים קודם השקיעה.

משה נטע כתב:

שבטיישראל כתב:הרי המנח"א עצמו היה מ"צדיקי בית דינוב" (ואף הגדול שבהם בדורו).
ומ"מ אין קשר למנהג אי אמירת תחנון במנחה לבית דינוב וכן היה המנהג פשוט בכל מקהלות החסידים.

רצוני לומר שכן היה מכולם, שהרי בעל 'שומר אמונים' לא היה תלמידו של המנח"א כי אם של הבלוז'בער רב וגם הוא מביא כן.
איני יודע מה היה במקומות אחרים חוץ ממה שמפורסם שכך היה המנהג ברוב מקהלות החסידים.
פלא שלא מצאתי מה היה המנהג בבעלזא בזה, שכן בארצה"ק אומרים הם תחנון כל שמתפללים קודם השקיעה.

הוא היה תלמידו שך הצל"צ מבלאזוב.
אך מביא מהמנהג שהיה פשוט בימיו בכל המקומות ואין לזה קשר מיוחד עם הצל"צ (אגב, משום מה הרי חתנו דווקא כן הרבה לנהוג כהמנח"א במקום שלא היה ידוע לו המנהג, למרות שגם המנח"א הרי לא נהג הכל כמנהג זקינו הבנ"י).

בבעלזא לפני המלחמה הרי לא קרה מעולם שיתפללו מנחה לפני השקיעה חוץ מערב ת"ב ות"ב ויוה"כ שאז הרי ממילא א"א תחנון.
ממה שנוהגים היום אין ראי' (כנראה שכן מצאו במשנ"ב), בחו"ל הותיקים בבבעלזא לא אמרו תחנון במנחה אך כאמור התפללו מאוחר כנהוג.

בקרו טלה כתב:

אפשר כתב:המונקאטשער מדבר ע"ז בכמה מקומות, והביא סמך מהאריז"ל

הבאתי לעיל מה שכתב בדברי תורה

כמדומה שיש גם בחיים ושלום

לכאורה החסידים מנסים להימנע מאמירת תחנון מפני הזוהר, ומאותו טעם שהספרדים ביטלו נפילת אפיים ואומרים בלי נפילה. ובמנחה שהוא זמן דין הם חוששים יותר.

ההוא גברא כתב:לכאורה החסידים מנסים להימנע מאמירת תחנון מפני הזוהר, ומאותו טעם שהספרדים ביטלו נפילת אפיים ואומרים בלי נפילה. ובמנחה שהוא זמן דין הם חוששים יותר.

הספרדים בטלו נפילה על הפנים בגלל שאומרים את המזמור לדוד אליך ה' נפשי אשא, מה שלא שייך לאלו שנוהגים לומר מזמור רחום וחנון. וראה במג"א שמטעם הזוהר שינו באשכנז את המזמור. [נכון שבכל אופן נחשב תחנון לדין ע"פ הקבלה, אבל אי"ז שייך לפרט הנ"ל].
אגב, מה שאין הספרדים כיום נופלים על פניהם הוא מנהג חדש ומאוחר שבא בהשפעת מה שכתב בבן איש חי על מנהג בגדד ובית אל (ובהשפעת הסידורים שנדפסו בא"י על פיו), ובעבר היה מנהגם ליפול על פניהם.

ההוא גברא כתב:לכאורה החסידים מנסים להימנע מאמירת תחנון מפני הזוהר, ומאותו טעם שהספרדים ביטלו נפילת אפיים ואומרים בלי נפילה. ובמנחה שהוא זמן דין הם חוששים יותר.

בזידיטשוב והמסתעף שנהגו ע"פ דעת האריז"ל לומר "לדוד אליך ה' נפשי אשא" בנפ"א אכן מיעטו מאוד באמירת תחנון ככל האפשר (וכגון מי"א אדר שיבסר ושוב מכ"ג אדר ועד י"ג סיון, וכן לא אמרו תחנון ביום ששי וביום ראשון ובהילולא דצדיקיא וכל ימוא דפגרא ולפניהם ואחריהם) ומפני הסכנה הגדולה ה"י הכרוכה באמירת נפ"א ע"פ כוונות האריז"ל שיש בזה משום מס"נ ממש (ומה"ט אומרים גם וידוי קודם נפ"א בבחינת וידוי לפני מס"נ).
אמנם בשאר המקומות כגון בדינוב-מונקאטש ובית צאנז-שינאווא וסיגעט ובעלזא ועוד שנהגו לומר "רחום וחנון" בנפ"א כמנהג האשכנזים ולא "לדוד" כדעת האריז"ל (ומפני הסכנה) אכן לא מיעטו כ"כ באמירת תחנון.
תפילת מנחה הוא ענין בפנ"ע שא"א אז תחנון לעת ערב בזמן תגבורת הדינים רח"ל מחמת סכנתא ואפ' אם אומרים "רחום וחנון" בנפ"א.

שלום רב

בק"ק חסידיות (למשל חב"ד) אמרו צדקתך היום על אף שמחר פסח שני.

אני מצידי שמעתי שמנהג אשכנז הקדום לומר תחנון במנחה שלפני היום שבו ל"א (דוגמא, ער"ח וכו' אומרים עד היום אצל הייקים), בעוד שלפי מנהג אשכנז ה"חדש", לא נהוג לומר במנחה שלפני זה ג"כ.

מישהו יודע מהו המקור של :

מנהג אשכנז הקדום ?
מנהג אשכנז ה"חדש" ?

לא ידעתי ולא שמעתי על מנהג לומר תחנון במנחה ביום שאחריו אין אומרים מדינא ודומני שזה כתוב כבר בפוסקים.
מה שנהגו בערב י"ד באייר שלא לומר תחנון הוא משתי סיבות:
א. אי אמירת תחנון בי"ד באייר עצמו הוא דבר מחודש ולא נזכר בשו"ע אלא זה ענין שנתחדש לענ"ד בהשפעת החסידות והקבלה אולי גם.
ב. הסיבה שא"א במנחה שלפני היום היא משום שהאור של אותו יום תחיל להתנוצץ כבר בחצי היום שלפניו בל בי"ד באייר בוקר אין שום ענין מחודש וכל ענינו היא האפשרות לשחיטת הקרבן מאחר הצהרים של אותו יום וממילא מהצהרים שלפני זה אין התנוצצות של הצהרים שאחרי זה.
בדומה לכך בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים אין אומרים תחנון אבל במנחה שלפניהם אומרים כי הענין של ער"ה ועריו"כ עצמו הוא מצד הימים שאחריהם ואים גורמים התנוצצות לפניהם.

סלח לי, לא הבנתי את קטעך האחרון, יש פה קצת שגיאות שמקשות על
היותו מובן בצורה קלה.

בכל אופן, אתה צודק שאני צריך לדייק במה שכתבתי : בסידור עבו"י (בער) מובא שבכל הימים שא"א תחנון, א"א גם במנחה שלפניו חוץ מט"ו בשבט וט"ו באב שאז כן אומרים במנחה שלפניו לפי מנהג פפד"מ

מחילה, נסיתי לתקן כאן את השגיאות. אם עדיין לא ברור אצטרך לכתוב אחרת

כדכד כתב:לא ידעתי ולא שמעתי על מנהג לומר תחנון במנחה ביום שאחריו אין אומרים מדינא ודומני שזה כתוב כבר בפוסקים.
מה שנהגו בערב י"ד באייר שלא לומר תחנון הוא משתי סיבות:
א. אי אמירת תחנון בי"ד באייר עצמו הוא דבר מחודש ולא נזכר בשו"ע אלא זה ענין שנתחדש לענ"ד בהשפעת החסידות והקבלה אולי גם.
ב. הסיבה שא"א במנחה שלפני היום היא משום שהאור של אותו יום מתחיל להתנוצץ כבר בחצי היום שלפניו אבל בי"ד באייר בבוקר אין שום ענין מחודש וכל ענינו היא האפשרות לשחיטת הקרבן מאחר הצהרים של אותו יום וממילא מהצהרים שלפני זה אין התנוצצות של הצהרים שאחרי זה.
בדומה לכך בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים אין אומרים תחנון אבל במנחה שלפניהם אומרים כי הענין של ער"ה ועריו"כ עצמו הוא מצד הימים שאחריהם ואים גורמים התנוצצות לפניהם.

לגבי אמירת תחנון במנחה ערב יד אייר
זה משתי סיבות:
א. גם אי האמירה ביד אייר עצמו אינה ברורה ומקורה מאוחר בהשפעת הקבלה והחסידות. בשו"ע לא נזכר שלא אומרים.
ב. אי אמירת תחנון במנחה לפני יום שמדינא אין אומרים בו היא בגל התנוצצות קדושה מהיום שלא אומרים בו ליום שפניו. זה אינו ביד באייר שכל ענינו מתחיל בצהרים של יד שאז אפשר להקריב הפסח

כדכד כתב:לגבי אמירת תחנון במנחה ערב יד אייר
זה משתי סיבות:
א. גם אי האמירה ביד אייר עצמו אינה ברורה ומקורה מאוחר בהשפעת הקבלה והחסידות. בשו"ע לא נזכר שלא אומרים.
ב. אי אמירת תחנון במנחה לפני יום שמדינא אין אומרים בו היא בגל התנוצצות קדושה מהיום שלא אומרים בו ליום שפניו. זה אינו ביד באייר שכל ענינו מתחיל בצהרים של יד שאז אפשר להקריב הפסח

יותר מובן.

ובס' נוהג כצאן יוסף (מנהגי ק"ק פפד"מ) כתב דבט"ו בשבט ול"ג בעומר וט"ו באב אומרים במנחה שלפניו, ואמרינן ג"כ ביום עצמו אטו מנחה דיום שלפניו ע"ש בסימנים על הימים האלה.

https://tablet.otzar.org/#/b/636018/p/3 ... 2635231852

מה שנכון נכון כתב:מה שלא שייך לאלו שנוהגים לומר מזמור רחום וחנון.

אין מזמור כזה, אלא כוונתך למזמור "ה' אל באפך תוכיחני".

בסידור האריז"ל חמדת-ישראל נמנה גם 'י"ג באייר במנחה' עם הימים שאין אומרים בהם תחנון.

עץ הזית כתב:

מה שנכון נכון כתב:מה שלא שייך לאלו שנוהגים לומר מזמור רחום וחנון.

אין מזמור כזה, אלא כוונתך למזמור "ה' אל באפך תוכיחני".

נכון אבל האומרים מזמור "ה' אל באפך" בנפילת אפים מקדימים לפניו "רחום וחנון" וזו היתה כוות הרב משנ"נ לכאורה