עזריאל ברגר כתב:יהודי טבעי כתב:הלכתי לחפש ומצאתי בפסקי הסידור להרא"ח נאה שכתב כדבריך, זה לשונו בהערה: ומ"ש שסידר אדמו"ר ז"ל לומר והוא רחום קודם שיר המעלות עי' בשער הכולל הנ"ל אות י"א, ואפ"ל עוד שלא רצה לעשות הפסק בין קדיש לברכו, כמו ברכו דשחרית שאסור להפסיק בין הקדיש לברכו בשום דבר כמ"ש בשו"ע סי' נ"ד. עכ"ל הגרא"ח בהערה.
[אף שבשו"ע שם נפסק להדיא שאין אומרים קדיש בערבית מטעם שאין פסוקים לפניה, אבל צריך לומר שלדידן שאומרים שיר המעלות חזר הדין שאין להפסיק בין קדיש לברכו].
ועדיין לא מצאנו מקור להסמיך דווקא
לחצי קדיש.
זו שאלה בפני עצמה, מדוע תיקנו כאן חצי קדיש, שהרי בקדיש שאחרי לימוד אומרים קדיש שלם.
והכלל בזה לא נתברר כל כך:
ראה 'פרי מגדים' (משב"ז סימן נה) - 'והנה, חצי קדיש איכא לעיונא ביה, למה בחרו בחצי קדיש, ולא בקדיש שלם בלא תתקבל, כמו שאומרים קדיש שלם בלא תתקבל אחר פסוקים או הגדה. ואומר אני כפי דעתי ההדיוטיות, דכללא הוא, כל מקום שאומרים בשביל פסוקים או הגדה, אומר קדיש שלם. מה שאין כן כשאומר החזן להפסיק בין פסוקי דזמרה שנשלמו כאן, ואחר שמונה עשרה שהיא מצוה בפני עצמה, ואחר תהלה לדוד במנחה וכו', אומרים רק חצי קדיש'.
נראה הביאור בדבריו שהיכן שהקדיש מסיים דבר שלם בפני עצמו אומרים קדיש שלם, אולם היכן שהקדיש רק מפסיק בין מצוה אחת לזו שבאה אחריה אומרים חצי קדיש, כיון שעדיין לא נסתיימה התפילה. ורק בקדיש תתקבל כיון שאומרים 'תתקבל' אומרים גם 'יהא שלמא'.
וב'ערוך השולחן' (סימן נו) כתב שהשם 'חצי קדיש' הוא טעות – 'ודע שהעולם רגילים לומר חצי קדיש וקדיש שלם ויש מההמון שסוברים דבאמת זהו חצי קדיש, וטעות הוא שבאמת גמר הקדיש הוא רק עד דאמירן בעלמא, אלא שבסוף התפלה מוסיפין תפלת תתקבל ויהא שלמא רבה, דמשום שהשלום הוא עמוד העולם לכך אחר גמר התפלה וצריכין לצאת לאויר העולם אנו מבקשים מהשי"ת שיהיה שלום בתוכינו ומוסיפין עושה שלום במרומיו וכו' וזה שקוראין חצי קדיש הוא שם בעלמא'.
וכן כתב בספר 'מנהגים דבי מהר"ם' – 'כללו של דבר אין אומרים קדיש שלם רק אחר גמר תפילה'.
לפי הדברים האמורים מבואר המנהג בקדיש של ברכו במעריב, שאף שגדר אמירתו הוא לאחר פסוקים, אבל כיון שנתייסד לאמרו יחד עם ברכו ואינו גמר דבר, הרי הוא חצי קדיש.
אולם מה שיש לברר, מדוע מנהג ארץ ישראל אצל החסידים שאומרים בערבית לפני עלינו שיר למעלות, אומרים אחריו קדיש שלם (קדיש יתום) וברכו, ואילו בשבת אומרים מזמור לדוד, ואחריו חצי קדיש וברכו. והדברים עתיקים.
אשמח להפניה אם מישהו דן בזה בפורום, או במקום אחר.