מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

כאשר רצית ואמרת לברכנו

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
עושה חדשות
הודעות: 8017
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

כאשר רצית ואמרת לברכנו

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אפריל 13, 2017 8:45 pm

פי' הרוקח כתב:והשיאנו ה' אלקינו לשון תשא ובאת אל המקום. והשיאנו תלוה לנו מברכת מועדיך. והשיא אותנו את ברכת מועדיך לחיים לשמחה ולששון ג' כנגד ג' רגלים. כאשר רצית ואמרת לברכנו ושמחת בחגך, וכת' יברכך ה' אלקיך
פי' הר"י בר יקר כתב:כאשר רצית ואמרת לברכנו ברכת כהנים ולא עשית כן לכל אומה
רא"ש ר"ה פ"ד כתב:רבינו יצחק בר יהודה הנהיג במגנצא לומר והשיאנו בר"ה ויה"כ בשם רבינו אלעזר הגדול וכן רבינו משולם שאל את פי ראש ישיבה שבירושלים והשיבו שאומרים והשיאנו בר"ה ויה"כ. והביאו ראיה מירושלמי דפרק הרואה. אבל גאון רבינו יצחק הלוי ז"ל הנהיג בגרמיי"ש שלא לומר לפי שברכת מועדים לא שייך אלא בשלש רגלים דכתיב ג"פ בשנה יראה וסמיך ליה איש כמתנת ידו כברכת ה' וגו'. וכן כתב רבינו שלתיאל דברכת מועדיך זהו קרבן חגיגה דכתיב ביה כברכת ה' אלהיך וזה אינו כ"א שלש פעמים בשנה
אבודרהם כתב:כאשר רצית על שם (קהלת ט, ז) רצה האלהים את מעשיך. כלומר שירצה אותנו בעליותינו לרגל ובהבאת הקרבנות. ועוד על שם רצית ה' ארצך (תה' פה, ב) ואנו מתפללין לשם שיזכנו לעלות לרגלים לירושלם. ואמרת לברכנו שנאמר כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך (דברים טז, יז)
העמק דבר פרשת ראה כתב:יראה כל זכורך וגו'. ידוע מאמרם ז"ל בחגיגה ד"ב דמשמעו יראה יראה, היינו יראה את פני ה', ויראה מה' כביכול, ומובן דכמו כן מתפרש סיפיה דקרא ולא יראה את פני ה' ריקם בשני אופנים, היינו לא יבא לראות פני ה' בלי קרבן, ולא יהי' נראה ממנו ית' ריקם אלא יהי' טעון ברכה. והוכחה ע"ז הפי' ג"כ מבואר בס' שמות כ"ג ט"ו יע"ש. והיינו דמצלינן אחר זכירת מקרא זה, והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך כאשר רצית ואמרת לברכנו, ולא נמצא בשום מקום שאמר ה' לברכנו במועדים, זולת בזה המקרא. [אכן לשיטת הגאונים שהביא הרא"ש ברה"ש פ"ד דגם ברה"ש אומרים והשיאנו, צריך לומר שהוא משום דכתיב בפ' בהעלתך וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם וגו' והיו לכם לזכרון לפני אלקיכם, וכל זכירה היא לברכה כדתניא בספרי פ' בהעלתך כל מקום שנזכרים ישראל אין נזכרים אלא לתשועות, וכתיב ה' זכרנו יברך, הזכירה גורם שיברך, וכ"ה בב"ר פ' וירא מצינו שמזכיר שמן של ישראל ומברכן שנאמר ה' זכרנו יברך, אבל לפ"ז גם בר"ח צריך לומר והשיאנו שהרי כתיב ובראשי חדשיכם, ובאמת הכי איתא בירושלמי פ' הרואה. והרא"ש שם כ' בשם ר' שלתיאל דחגיגה היינו ברכת מועדיך, ואינו מובן]
חיד' הגרי"ז החד' סי' סט כתב:בתפילת רגלים והשיאנו וכו' את ברכת מועדיך לשמחה ולששון כאשר רצית ואמרת לברכנו. והיכן הוא ואמרת לברכנו. עיין רש"י על הפסוק והיית אך שמח שכתב לפי פשוטו אין זה לשון ציווי אלא לשון הבטחה א"כ לפי פשוטו הוא ברכה, ודו"ק.

אשמח להוספות.

סעדיה
הודעות: 1408
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: כאשר רצית ואמרת לברכנו

הודעהעל ידי סעדיה » ו' אפריל 14, 2017 12:32 am

מפי' ר"י בר יקר סמך למנהג אשכנז שנהגו בברכת כהנים רק ברגל.

ידידיה
הודעות: 1089
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: כאשר רצית ואמרת לברכנו

הודעהעל ידי ידידיה » ש' אפריל 15, 2017 10:11 pm

סעדיה כתב:מפי' ר"י בר יקר סמך למנהג אשכנז שנהגו בברכת כהנים רק ברגל.

האם באמת מוכרח שכוונתו שברכת כהנים היא "ברכת מועדיך"?
הרי גם הנותנים טעם למנהג אשכנז הנ'ל לא טענו שבעצמותו של דבר ברכת כהנים שייכת למועד, אלא שאין שמחה אלא בו, וכדו'.

נוטר הכרמים
הודעות: 5845
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: כאשר רצית ואמרת לברכנו

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' אוקטובר 15, 2019 8:58 pm

והשיאנו ה' א' את ברכת מועדיך לחיים ולשלום לשמחה ולששון כאשר רצית ואמרת לברכנו.

והיכן רצה ואמר לברכנו, בחידושי הגרי"ז (החדשים סימן סט) מובא בזה"ל, והיכן הוא ואמרת לברכנו. עיין רש"י על הפסוק והיית אך שמח שכתב לפי פשוטו אין זה לשון ציווי אלא לשון הבטחה, א"כ לפי פשוטו הוא ברכה, ודו"ק

אולם יעויין פירושי סידור התפילה לרוקח (קכ) כאשר רצית ואמרת לברכנו - ושמחת בחגך.

וראיתי פירוש נחמד בזה, לבאר מהי ברכת המועדים בהקדם דברי הגמ' בר"ה (טז, א):
תניא אר"י משם ר"ע, מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח מפני שהפסח זמן תבואה הוא, אמר הקב"ה הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות, ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת... כדי שתתברכו לכם פירות האילן, ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג... כדי שיתברכו לכם גשמי ברכה.
הרי שכל מועד נושא בכנפיו ברכה מיוחדת לאותו החג.

ולפי"ז י"ל, ד'כאשר רצית ואמרת לברכנו', היינו דבסו"פ ראה נזכר לגבי שבועות וסוכות כאשר יברכך ה' אלוקיך, ואולי גם זה מתפרש על ברכה מיוחדת זו. ובאמת שהרי אנו אומרים שהברכה הזאת היא לשמחה, ונראה דהביאור הוא שהוא שמח ומודה בברכת ה' אשר העריף עליו כרחמיו וכרב חסדיו. ובדומה לזה שמעתי בשם הגאון רבי עזריאל אויערבאך שליט"א.

וכן מפורש במחזור ויטרי (סימן שכא) דמיירי מענין אמירת 'והשיאנו' בראש השנה, וז"ל, ור' משולם בר' משה שאל את פי אריות יושבי ירושלם. עיר הקדש. והשיבו. שאו' והשיאנו. ומביאין ראייה לדבריהם ממסכת ברכות ירושלמי בפ' הרואה: והגאון ר' יצחק הלוי ביטלו בגרמייזא. מפני שרוצה לומר את ברכת מועדיך. וברכת מועדים לא כתיבא אלא אשלש רגלים. דכת' שלש פעמים בשנה יראה (דברים טז). וגו'. וכת' בתריה איש כמתנת ידו כברכת י"י אלהיך אשר נתן לך. וראה עוד בדבריו שם סי' שכח. וכ"ה בספר הרוקח הל' ר"ה סי' רד.

ועתה נראה להרחיב יריעת הביאור, דהנה בביאור 'והשיאנו... את ברכת מועדיך', מצינו באבודרהם וז"ל,
רבו הפירושים בלשון והשיאנו... אבל הנכון לפרש שהוא מלשון (ברא' מג, לד) וישא משאות מאת כולם. שענינו דורון כלומר שלח לנו דורון ברכת מועדיך. וגם יתכן לפרש שהוא מלשון משא בני קהת (במדבר ד, טו) כלומר הטעיננו את ברכת מועדיך.


ונראה מדבריו שב' פירושים אלו עולים בקנה אחד, ונראה שהביאור הוא דהרישא דקרא 'ושמחת בחגך' מיירי שישמח במה שכבר בירכו ד', וזהו ציווי, וזהו החלק הראשון של ברכת מועדיך, שכבר נמצא עמו במועד, וע"ז מבקש והשיאנו – והטעיננו, והסיפא דהאי קרא 'והיית אך שמח', היינו הבטחה שתשרה הברכה באסמיו וישמח במעשיו, וע"ז מבקש והשיאנו – שלח לנו דורון ומלא ברכתך זאת – והיית אך שמח. ודוק.

לענין
הודעות: 2388
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: כאשר רצית ואמרת לברכנו

הודעהעל ידי לענין » ד' אוקטובר 16, 2019 12:38 am

והגאון הצדיק רבי דב קוק מטבריא אומר:
אנחנו באים לפני הקב"ה ואומרים, 'והשיאנו' - אנחנו רק שמים אף הכתף,פותחים כחודו של מחט, ואין אנו יודעים מהו המטען אותו כולל ברכת מועדיך, רק אנו בוטחים בו יתברך ומבקשים אנא הטעיננו נא במושגים שאין לנו תפיסה והשגה ויכולת לבקש עליהם, רק באור פניך אנא תן לנו כפי שרק הקב"ה יכול לתת, 'כאשר רצית ואמרת לברכנו'.


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים