שיר המעלות הנה ברכו בערבית מוצ"ש

[בני ברקי]

האם יש הנוהגים לומר שיר המעלות הנה ברכו גם לפני תפילת ערבית במוצ"ש ויו"ט?

[עזריאל ברגר]

אנחנו (חב"ד) אומרים שיר המעלות בכל ששת ימי המעשה, בין בחול בין ביו"ט בין ביוה"כ בין במוצאי שויו"ט.
אלא שבחול (כולל מוצש"ק) מקדימים לפניו והוא רחום, וביו"ט ויוה"כ מתחילים שיר המעלות.
(ובשבת אין אומרים כלל)

[משה ובני ישראל]

חשוב להזכיר שהנושא הוא לא רק אמירת הפרק שיר המעלות אלא בעיקר שעל פי הקבלה יש לומר חצי קדיש לפני ברכו של ערבית. וכן הוא נוסח עדות המזרח בכל השנה כולל חגים וימים נוראים (ולא אומרים שיר המעלות אלא ה' צבקות וכו' ) וכן הוא נוסח חב"ד על פי האריז"ל. משא"כ הליטאים לא אומרים כלל אפילו בימות החול והחסידים (מלבד חב"ד) עשו פשרה שבחול אומרים משא"כ בשבת וימים טובים ומוצ"ש. ויש שאין אומרים גם בחוה"מ.

[מה שנכון נכון]

חשוב להזכיר שהנושא הוא לא רק אמירת הפרק שיר המעלות אלא בעיקר שעל פי הקבלה יש לומר חצי קדיש לפני ברכו של ערבית. וכן הוא נוסח עדות המזרח בכל השנה כולל חגים וימים נוראים (ולא אומרים שיר המעלות אלא ה' צבקות וכו' ) וכן הוא נוסח חב"ד על פי האריז"ל. משא"כ הליטאים לא אומרים כלל אפילו בימות החול.

ראה מ"ב רלז סק"ב.

כתב ש"ג ריש ברכות נהגו בקצת מקומות לומר שיר המעלות הנה ברכו וכו' קודם מעריב משום דאמרינן רגיל לקרות קורא דצריך לקרות שמע מתוך ד"ת והא דאמרינן מזמור זה יותר מאחרים משום דכתיב ביה העומדים בבית ה' בלילות א"נ משום דכתיב שאו ידיכם קודש וברכו את ה' [א"ר ע"ש עוד].

[ברמן]

חשוב להזכיר שהנושא הוא לא רק אמירת הפרק שיר המעלות אלא בעיקר שעל פי הקבלה יש לומר חצי קדיש לפני ברכו של ערבית. וכן הוא נוסח עדות המזרח בכל השנה כולל חגים וימים נוראים (ולא אומרים שיר המעלות אלא ה' צבקות וכו' ) וכן הוא נוסח חב"ד על פי האריז"ל. משא"כ הליטאים לא אומרים כלל אפילו בימות החול.

ראה מ"ב רלז סק"ב.

כתב ש"ג ריש ברכות נהגו בקצת מקומות לומר שיר המעלות הנה ברכו וכו' קודם מעריב משום דאמרינן רגיל לקרות קורא דצריך לקרות שמע מתוך ד"ת והא דאמרינן מזמור זה יותר מאחרים משום דכתיב ביה העומדים בבית ה' בלילות א"נ משום דכתיב שאו ידיכם קודש וברכו את ה' [א"ר ע"ש עוד].

ראה כאן כתב יד על קלף - סידור בנוסח אשכנז - בו פותחת תפילת ערבית ב"שיר המעלות" וקדיש - וא"כ זה לא מנהג ספרדי בלבד.

כתב יד
סדור מנהג אשכנז לתפלת ערבית של חול.
מקור/בעלים: Wallach, Isaac Israel Ms. 368
סוג הכתיבה: אשכנזית מרובעת
שנת פרסום: מאה ט"ז-י"ז
נושא: Digitized manuscripts ; כתבי יד סרוקים
Judaism -- Liturgy -- Texts
Judaism -- Ashkenazic rite
הערות: מתפילת ערבית. דפים 1- 2 תחילת עד אמת ואמונה דפים 3- 4 סוף תפילת העמידה, כולל הוספות, "יעלה ויבוא" לראש חדש, "על הנסים" לחנוכה.
נושא ישן: תפלה סדורים ומחזורים מנהג אשכנז
וולך 368
WALLACH 368
4 דפי קלף שלמים, חסר בין הדף השני והשלישי. 19 שורות לעמוד. ניקוד מלא.
תיאור: 4 דף ; 30X22.2 ס"מ..; 4 דפי קלף שלמים, חסר בין הדף השני והשלישי. 19 שורות לעמוד. ניקוד מלא..
מתוך: The National Library of Israel
זכויות גישה: גישה מקוונת ניתנת בבניין הספרייה בלבד
מספר מערכת: 003425200
קישור קבוע: http://primo.nli.org.il/primo_library/l ... H003425200
קישורים
הפריט בקטלוג הספרייה
Rosetta Digital Object

[פניני]

וראה אליה רבה (סימן נד סק"ד) על הא דכתב הרמ"א (שם סעי' ד) לעולם אין אומרים קדיש בלא תהלה שלפניו ולכן מתחילין ערבית בלא קדיש:

צ"ע למה לא תקנו נמי איזה פסוקים קודם ערבית אפשר לומר משום לערבית רשות ואדוני אבי הרב אמר משום דנוהגין להתפלל מעריב תיכף אחר קדיש דמנחה ואי מתפללין בלילה בזמנו באמת אומרים שיר המעלות הנה ברכו וכו' וקדיש אחריו קודם מעריב

.