טעם לאי אמירת 'פטום הקטורת' בימים מסויימים

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
חד ברנש
הודעות: 2230
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

טעם לאי אמירת 'פטום הקטורת' בימים מסויימים

הודעהעל ידי חד ברנש » ד' יוני 07, 2017 7:19 pm

ברצוני להציע לפני בעלי התריסין דפה, את הכללים שיסד אחד מהראשונים בנוגע לזמני אמירת 'פטום הקטורת', ואת הצעתי לרקע המציאותי העומד ביסוד דבריו. חשוב לי לשמוע את חוות דעתכם, ובמיוחד, לשמוע הצעות שישלימו את הפרט שלא הבנתי.
----

ב'סדר טרוייש' (אחת מקהילות צרפת) נכתב כך (מוגה ע"פ כתה"י החשובים של החיבור):
'פיטום הקטורת' אומרים אותו בכל עת שהיה יום שעבר ראוי לפטם הקטורת בזמן המקדש.
הלכך במוצאי שבת ויום־טוב - אין אומרים אותו, שלא פיטמו בו הקטורת גם בזמן המקדש. גם בהכנסת תשעה באב אין אומרים אותו, אע"פ שלא נחרב עד יום המחרת לעת ערב, כדאמר מר: לעת ערב הציתו בו את האור, מכל מקום, אותה שעה לא היתה ראויה לפטם, וגם מפני שנקרא 'מועד', שנאמר (איכה א טו): 'קרא עלי מועד'. אבל במוצאי תשעה באב - אומרים אותו, כי באותה שעה ראוי לפטם אם יבנה בית המקדש במהרה בימינו, וגם דקלישא ליה אבילות, שהרי יושבים על האצטבאות. וגם בחול המועד אומרים אותו, כי אינו אסור במלאכה דאורייתא, והיה ראוי לפטם הקטורת ביום שעבר; וכל-שכן חנוכה ופורים. אבל בערבי שבתות וימים־טובים, אף כי ביום שעבר היה ראוי לפטם, מכל מקום אין אומרים אותו, כי השעה אינה ראויה, שכבר קבלו עליהם שבת.

לפני הכל אדגיש, שלמנהגם אמרו את 'פטום הקטורת' אך ורק בתפילת ערבית.

הרקע המציאותי העומד ביסוד מנהג טרוייש, הוא המנהג הפשוט בצרפת של תקופת הראשונים להתפלל ערבית בעוד היום גדול, הרבה קודם שקיעת החמה, שבמציאות כזו יכלו בני טרוייש לומר את 'פטום הקטורת' בסיומה של תפילת ערבית, כזכר לקטורת המקדש של 'היום שעבר', היום הקודם, כי הם סיימו את תפילת ערבית "מבעוד יום" - בגבולות היום הקודם.
והנה, הברייתות המרכיבות את עניין 'פטום הקטורת' מתארות את דרך עשיית והכנת תרכובת סממני הקטורת שהוקטרה בבית המקדש פעמיים בכל יום, והן מפרטות את הסממנים, את כמותם ומשקלם ודרכי התקנתם, שחיקתם ועירובם לתרכובת הסופית. מלאכות אלו אסורות בשבת וביום-טוב, אם מדאורייתא (כמו שחיקת הסממנים) ואם מגזירת חכמים (כמו שקילת הסממנים), ולכן נהגו בקהילת טרוייש לאפשר את אמירת עניין 'פטום הקטורת' רק אם נתקיימו שני התנאים הבאים: (א) היום שעבר לא היה אסור במלאכה והיה ראוי לפטם בו את הקטורת בזמן שבית המקדש היה קיים. (ב) גם כעת, בזמן אמירת 'פטום הקטורת', מותר לעשות את המלאכות הכרוכות בפיטום הקטורת. שני תנאים אלו נקבעו מפני התפיסה הרואה באמירת עבודת המקדש כעשיית מעשה, ש"כל העוסק בתורת חטאת, כאילו הקריב חטאת" , וכך גם בשאר הקרבנות וענייני עבודת המקדש.
מכוחם של שני תנאים אלו נאסרה אמירת 'פטום הקטורת' בתפילת הערב של כמה ימים: (א) ערבית של שבת ויום-טוב, כי אע"פ שאמירת 'פטום הקטורת' בתפילות אלו היא בשעות היום, הם "כבר קבלו עליהם שבת" ונאסרו בעשיית מלאכה. (ב) ערבית של מוצאי שבת ויום-טוב, כי למרות שהתפללו אותן אחרי צאת הכוכבים, בלילה ממש, בשונה משאר תפילות ערבית , ושעת אמירת 'פטום הקטורת' היתה מותרת בעשיית מלאכה, עדיין 'היום שעבר' - השבת או החג, נאסר במלאכת הפיטום. (ג) ערבית של תשעה באב, = = = = =.
אך מאידך מדגיש הכותב, ששני התנאים הנזכרים אינם אוסרים את אמירת 'פטום הקטורת' בתפילות ערבית של ימים מצויינים אחרים - חול המועד, חנוכה ופורים, שכן ימים אלו מותרים בעשיית מלאכה, גם מצד ה'יום שעבר' וגם מצד היום ש'פטום הקטורת' נאמר בו.

----
עד כאן הצעתי.
אך לא הבנתי את טעמו בנוגע לערבית של תשעה באב, מדוע אין לומר בה את 'פטום הקטורת'. ואודה לכל אחד שיסייע לי בנידון.

קאצ'קלה
הודעות: 1273
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2012 8:26 pm

Re: טעם לאי אמירת 'פטום הקטורת' בימים מסויימים

הודעהעל ידי קאצ'קלה » ד' יוני 07, 2017 7:33 pm

בכותבו "מכל מקום, אותה שעה לא היתה ראויה לפטם" התכוון אולי לומר, שכיון שהשעה האחרונה של היום לא היתה ראויה לפטום הקטורת מפני חורבן הבית, לכן אין לאומרו כבר מתחילת היום, דהיינו ליל תשעה באב, כיון שמקצת היום אינו ראוי לפטום.

חד ברנש
הודעות: 2230
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: טעם לאי אמירת 'פטום הקטורת' בימים מסויימים

הודעהעל ידי חד ברנש » ד' יוני 07, 2017 7:38 pm

אבל אינני מבין מדוע מפני שבשנת החורבן לא נתאפשר לפטם את הקטורת, אסור לומר פטו"ה, הרי בכל השנים עד החורבן כן ניתן היה לפטם!

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: טעם לאי אמירת 'פטום הקטורת' בימים מסויימים

הודעהעל ידי מיכאל1 » ד' יוני 07, 2017 9:05 pm

לכאורה אני מוצאים רעיון כעין זה ששנת החורבן היא קובעת לדורות במנהג נוסף.
אין אומרים תחנון בט' באב משום הקרא "קרא עלי מועד לשבור בחורי"
ולכאורה עד שנת החורבן שהיא ה"מועד" דקרא לא היה שום ענין מועד בט' באב, ומסתמא אמרו בו תחנון, וחזינן [משום מה] ששנת החורבן היא הקובעת.

ואל תשיבני שגם שאר המועדים עד שלא אירע בהם נס היו ימים רגילים דרך משל חנוכה ופורים קודם הניסים שאירעו בהם, שעל זה יש לחלק כי אותם הימים אנו נוהגים בהם כיום טוב משום הנס שאירע בהם וא"כ מאותה שנה שאירע בו הנס והלאה נקבעו ליום טוב לדורות, אבל ט' באב אין אנו נוהגים בו מועד משום אמירת תחנון משום "נס" או דבר שאירע בו אלא משום שהקרא קראו מועד. וזה לכאורה רק באותה שנה.

שבטיישראל
הודעות: 1805
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: טעם לאי אמירת 'פטום הקטורת' בימים מסויימים

הודעהעל ידי שבטיישראל » ה' יוני 08, 2017 1:50 pm

מהיכי תיתי שגם בליל תשעה באב התפללו ערבית מוקדם ?
מאוד לא מסתברא שהתפללו ערבית קודם כניסת הצום, וגם לא נראה שקיבלו את הצום מבעוד יום קודם מעריב (חוץ מזה שקריאת מגילת איכה וקינות בליל ת"ב ענינה דווקא בלילה שנא' בכה תבכה בלילה, וגם הרי אין מקדימים פורעניות - ולא אכנס לענין אכילת סעודת המפסקת אחר מנחה).

כך שבליל תשעה באב בכניסתו הכוונה לליל ת"ב ממש אחר צאה"כ, והסיבה שלא אמרו פיטו"ה בליל ת"ב הוא סימלי בגלל אבילות של החורבן שנחרב בת"ב, ולמרות שבליל ת"ב עדיין לא נחרב הבית שהרי רק לעת ערב הציתו בו האור מ"מ א"א פיטו"ה בגלל אבילות של החורבן, ועוד טעם לדבר בגלל שת"ב איקרי מועד ובמועד א"א לפטם [למרות שטעם זו אכן סימלי בלבד שהרי במוצאי ת"ב שפיר מתפללים ערבית מבעוד יום וכמהוג גם בימינו אנו בהרבה מקומות - וא"כ הרי מדין מועד הוו"ל ליאסר אז בפיטו"ה - אלא וודאי שאינו אלא ענין "סימלי" בלבד ובעצם הרי מותר אז במלאכה (ואולי יש גם נימוק נוסף בזה דאחר חצות קיל יותר לענין עשיית מלאכה מעד חצות)], ומ"מ בערבית מוצאי ת"ב שפיר אומרים פיטו"ה ואפ' שמתפללים מבעוד יום משום שכשיבנה הבית יהיה אז ראוי לפטם ומת"ב במהריים ואילך כבר מפסיקים בהדרגא לנהוג מנהגי אבילות (שאז נולד בן דוד) ויושבים על האצטבות ודלא כליל ת"ב ויומו עד חצות, ושפיר אומרים אז פיטו"ה.

חד ברנש
הודעות: 2230
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: טעם לאי אמירת 'פטום הקטורת' בימים מסויימים

הודעהעל ידי חד ברנש » ה' יוני 08, 2017 2:17 pm

שבטי,
אני מודה לך מאוד!
כתבת דברי טעם, והסברת יפה את טעם אי אמירת פטו"ה בערבית של ת"ב.
גם הפריע לי, מדוע בנוגע לערבית של תשעה באב הוא שינה ל"בכניסתו" (בדפוס נכתב "בערב", אבל בכתב"י - "בכניסתו"), והסברך מאיר את העיניים. יישר כוחך!
אבל אתה מסכים, שחוץ מת"ב חייבים להגיע למציאות של תפילת ערבית מוקדמת כדי להבין את הגישה של הכותב. (וכמובן אתה יודע, שזו היתה המציאות אז, שהתפללו ערבית מוקדם, "שתים ושלוש שעות" קודם השקיעה).

שבטיישראל
הודעות: 1805
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: טעם לאי אמירת 'פטום הקטורת' בימים מסויימים

הודעהעל ידי שבטיישראל » ה' יוני 08, 2017 4:44 pm

האמת הוא שלא התכוונתי לדייק בדברי בענין הנוסח "בכניסתו" שאכן יש לו משמעות קצת שונה מתיבת "בערב" (שכוונתו לעת ערב ואפ' מבעוד יום ולפעמים אף כשעוד היום גדול, וכמו "ערבי פסחים סמוך למנחה", וכן הביטוי "ערב שבת" וכדו' בספרות חז"ל ובדברי הראשונים והאחרונים שכלל אין כוונתו לליל שבת כי אם ליום ששי אחה"צ), וכלל לא שמתי לב לזה.
ומ"מ אחר שהערת ע"ז, אכן דברים של טעם איתא בזה.

לענין זה שנהגו בצרפת להתפלל תפילת ערבית מוקדם מבעוד יום - הרי הדבר מתועד להדיא בדברי רש"י ותוס' בריש מס' ברכות (דף ב:), ובאמת כן היה המנהג גם בהרבה קהילות אשכנזים באירופה לפני המלחמה ובפרט בגרמניה ובגליל העליון של הונגריה.
(ומשם נובע מנהגם שרק אם מתפללים מעריב אחר צאה"כ אומרים "שיר המעלות" וח"ק לפני "והוא רחום", אבל כשמתפללים מעריב מבעוד יום מתחילים "והוא רחום", וכ"ז נובע ממנהגם הקדום להתפלל יחד מנחה ומעריב מבעוד יום ולא אמרו אז "עלינו לשבח" כלל אחר מנחה, ואחר קדיש תתקבל התחיל הש"ץ תיכף "והוא רחום" וכלל לא היה צורך לומר פסוקים וקדיש לפני מעריב, ורק אם התפללו מעריב בלילה וכגון בימות החורף שאז בדר"כ הפרידו בין מנחה למעריב, ושפיר אמרו "עלינו לשבח" אחר מנחה, ולפני מעריב אמרו "שיר למעלות" וח"ק בכדי לומר קדיש לפני התפילה - ומנהגנו כהיום לומר "עלינו לשבח" אחר מנחה גם כשמתפללים מנחה ומעריב יחד הוא ע"פ דעת האריז"ל ואכמ"ל בזה).

כן צדקו דבריך בזה שכאן ע"כ צ"ל שכוונת הכותב לזה שנהגו להתפלל מעריב מבעו"י שהרי בסוף דבריו לענין ליל שבת כתב "אף כי ביום שעבר היה ראוי לפטם מ"מ א"א אותו כי השעה אינה ראויה שכבר קבלו עליהם שבת" - דמדבריו אלו נראה להדיא כוונתו שקיבלו עליהם שבת והתפללו מעריב מבעוד יום, דאל"כ ל"ל לתרץ ככה והוול"ל שאחר צאה"כ בליל שבת כבר אין השעה ראויה לפטם !
וע"כ כדבריך הנ"ל.


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים