עמוד 1 מתוך 1

אמירת לכו נרננה ביום רביעי בשיר של יום

פורסם: ב' יולי 10, 2017 11:58 pm
על ידי ידוע תדע
מה המקור להוספת שלשת הפסוקים בפרק אל נקמות מהפרק הבא אחריו

אפשר לסיים יצמיתם ה אלוקינו, שהרי אפשר לסיים בפורענותן של רשעים.

Re: אמירת לכו נרננה ביום רביעי בשיר של יום

פורסם: ג' יולי 11, 2017 12:09 am
על ידי קאצ'קלה
כן יש להקשות בנוגע להפטרת השמים כסאי, המסתיימת בפסוק 'וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר'. והרי זה סיום בדבר טוב שהפושעים יהיו לדראון עולם. בכל זאת נהוג בקהלות רבות לסיים אחרי כן בפסוק הקודם: 'וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר יְיָ'.

Re: אמירת לכו נרננה ביום רביעי בשיר של יום

פורסם: ג' יולי 11, 2017 12:13 am
על ידי בקרו טלה
-

Re:

פורסם: ג' יולי 11, 2017 12:23 am
על ידי במסתרים
קאצ'קלה כתב:כן יש להקשות בנוגע להפטרת השמים כסאי, המסתיימת בפסוק 'וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר'. והרי זה סיום בדבר טוב שהפושעים יהיו לדראון עולם. בכל זאת נהוג בקהלות רבות לסיים אחרי כן בפסוק הקודם: 'וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר יְיָ'.


בקהלות רבות בלבד? האין זה ע"פ המסורה סימן יתק"ק?

Re: אמירת לכו נרננה ביום רביעי בשיר של יום

פורסם: ג' יולי 11, 2017 12:30 am
על ידי קאצ'קלה
קאצ'קלה כתב:כן יש להקשות בנוגע להפטרת השמים כסאי, המסתיימת בפסוק 'וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר'. והרי זה סיום בדבר טוב שהפושעים יהיו לדראון עולם. בכל זאת נהוג בקהלות רבות לסיים אחרי כן בפסוק הקודם: 'וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר יְיָ'.

הנני מוסיף על דברי, את דברי הירושלמי הידועים בברכות פ"ה ה"א:
שכן מצינו בנביאים הראשונים שהיו חותמין את דבריהן בדברי שבח ובדברי נחמות. אמר רבי אלעזר: חוץ מירמיהו שחתם בדברי תוכחות. אמר לו רבי יוחנן: עוד הוא בדברי נחמות חתם ואמר: ככה תשקע בבל... והכתיב והיו דראון לכל בשר? בגויים היא עסיקינן.

ונפלאים המה דברי ר"י אבן-שועיב בדרשותיו פרשת ואתחנן:
ומה שנהגו לחזור הפסוקים שלמעלה והסימן יתק"ק ישעיה תרי עשר קינות קהלת, הוא בשביל העם שאינן יודעים כלום פירוש הפסוקים, אבל על האמת כולם סיימו בנחמה.

Re: Re:

פורסם: ג' יולי 11, 2017 12:46 am
על ידי קאצ'קלה
במסתרים כתב:
קאצ'קלה כתב:כן יש להקשות בנוגע להפטרת השמים כסאי, המסתיימת בפסוק 'וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר'. והרי זה סיום בדבר טוב שהפושעים יהיו לדראון עולם. בכל זאת נהוג בקהלות רבות לסיים אחרי כן בפסוק הקודם: 'וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר יְיָ'.


בקהלות רבות בלבד? האין זה ע"פ המסורה סימן יתק"ק?

זה כן על פי המסורה של סימן יתק"ק, אבל לא כולם מסכימים שהסימן בא ללמדנו שיש להכפיל את הפסוק האחרון. ראה מש"כ בזה רי"ש שפיגל במאמרו 'מנהג הקריאה המתיחס לסימן יתק"ק', בתוך: 'מחקרים במקרא ובחינוך מוגשים למשה ארנד', ירושלים תשנ"ו. הנה קטע אחד מתוכו:
שפיגל.png
שפיגל.png (26.33 KiB) נצפה 813 פעמים

Re: אמירת לכו נרננה ביום רביעי בשיר של יום

פורסם: ג' יולי 11, 2017 10:32 am
על ידי דרומי
ראה בספר 'היום יום' (חבד) כג-כד כסלו שקורא להוספה זו בשם "לכו נרננה הקטן", ומבאר שביום רביעי מתחילה ההכנה לשבת ולכן אומרים "לכו נרננה" כמו בשבת

(והוא כעין מה שהביא בקרו טלה לעיל)

Re: אמירת לכו נרננה ביום רביעי בשיר של יום

פורסם: ג' יולי 11, 2017 11:52 am
על ידי קו ירוק
הוספה ללא מקור קדום.
ראה ציונים והערות בסידור אזור אליהו שש"י יום רביעי

Re: אמירת לכו נרננה ביום רביעי בשיר של יום

פורסם: ג' יולי 11, 2017 3:59 pm
על ידי לייטנר
דרומי כתב:ראה בספר 'היום יום' (חבד) כג-כד כסלו שקורא להוספה זו בשם "לכו נרננה הקטן", ומבאר שביום רביעי מתחילה ההכנה לשבת ולכן אומרים "לכו נרננה" כמו בשבת

(והוא כעין מה שהביא בקרו טלה לעיל)

אחד מזקני ראשי הישיבות המליץ על יציאתם של בחורי ישיבה הביתה ביום רביעי-חמישי: "נו, כבר בבוקר אמרו 'לכו נרננה'...".

Re: אמירת לכו נרננה ביום רביעי בשיר של יום

פורסם: א' יולי 16, 2017 7:15 pm
על ידי קו ירוק
קאצ'קלה כתב:כן יש להקשות בנוגע להפטרת השמים כסאי, המסתיימת בפסוק 'וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר'. והרי זה סיום בדבר טוב שהפושעים יהיו לדראון עולם. בכל זאת נהוג בקהלות רבות לסיים אחרי כן בפסוק הקודם: 'וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר יְיָ'.

אינו דומה ואינה קושיא. כי סיום בדבר רע אפילו של רשעים לא מסיימינן, ואלו הן התיבות והיו דראון לכל בשר.
אבל במה שיש פורעונתן של אויבי ישראל אבל לא מסיים בתיבות רעות לא חוזרים פסוק אחר, וכגון הפטרת מטות "דברי ירמיהו" שמסיימים כל אוכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם ה', ובתיבות "נאום ה'" סגי.
וגם בתיבות 'יצמיתם' מסיימים ה' אלוקינו, וסגי בהכי (בכל הנוסחאות הקדמוניות)

Re: אמירת לכו נרננה ביום רביעי בשיר של יום

פורסם: א' יולי 16, 2017 8:21 pm
על ידי קאצ'קלה
קו ירוק כתב:
קאצ'קלה כתב:כן יש להקשות בנוגע להפטרת השמים כסאי, המסתיימת בפסוק 'וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר'. והרי זה סיום בדבר טוב שהפושעים יהיו לדראון עולם. בכל זאת נהוג בקהלות רבות לסיים אחרי כן בפסוק הקודם: 'וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר יְיָ'.

אינו דומה ואינה קושיא. כי סיום בדבר רע אפילו של רשעים לא מסיימינן, ואלו הן התיבות והיו דראון לכל בשר.
אבל במה שיש פורעונתן של אויבי ישראל אבל לא מסיים בתיבות רעות לא חוזרים ספוק אחר, וכגון הפטרת מטות "דברי ירמיהו" שמסיימים כל אוכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם ה', ובתיבות "נאום ה'" סגי.
וגם בתיבות יצמיתם מסיימים בשם ה' וסגי בהכי (בכל הנוסחאות הקדמוניות)

בכל זאת נראה לי שאלה שהנהיגו לומר פסוקי 'לכו נרננה' אחרי 'יצמיתם ה' אלקינו' סברו אחרת, ודעתם היתה שאין לסיים בתיבות אלו.
ומה מאירים את העינים דברי ר"י אבן-שועיב (העתקתי דבריו לעיל, ואחזור עליהם כאן): "ומה שנהגו לחזור הפסוקים שלמעלה והסימן יתק"ק ישעיה תרי עשר קינות קהלת, הוא בשביל העם שאינן יודעים כלום פירוש הפסוקים, אבל על האמת כולם סיימו בנחמה".
ומסתבר שגם בשיר של יום הנהיגו כן מאוחר יותר, רק כדי שלא ישאלו התינוקות מדוע מסיימים בדבר רע.

Re: אמירת לכו נרננה ביום רביעי בשיר של יום

פורסם: ב' יולי 17, 2017 8:55 pm
על ידי משה ובני ישראל
לייטנר כתב:
דרומי כתב:ראה בספר 'היום יום' (חבד) כג-כד כסלו שקורא להוספה זו בשם "לכו נרננה הקטן", ומבאר שביום רביעי מתחילה ההכנה לשבת ולכן אומרים "לכו נרננה" כמו בשבת

(והוא כעין מה שהביא בקרו טלה לעיל)

אחד מזקני ראשי הישיבות המליץ על יציאתם של בחורי ישיבה הביתה ביום רביעי-חמישי: "נו, כבר בבוקר אמרו 'לכו נרננה'...".


כמו שבמגילה מזכירים חור כ ר פ ס ותכלת, משום שלושים יום קודם החג...

Re: אמירת לכו נרננה ביום רביעי בשיר של יום

פורסם: ג' יולי 18, 2017 12:45 pm
על ידי בעל קורא
קו ירוק כתב:
קאצ'קלה כתב:כן יש להקשות בנוגע להפטרת השמים כסאי, המסתיימת בפסוק 'וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר'. והרי זה סיום בדבר טוב שהפושעים יהיו לדראון עולם. בכל זאת נהוג בקהלות רבות לסיים אחרי כן בפסוק הקודם: 'וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר יְיָ'.

אינו דומה ואינה קושיא. כי סיום בדבר רע אפילו של רשעים לא מסיימינן, ואלו הן התיבות והיו דראון לכל בשר.
אבל במה שיש פורעונתן של אויבי ישראל אבל לא מסיים בתיבות רעות לא חוזרים פסוק אחר, וכגון הפטרת מטות "דברי ירמיהו" שמסיימים כל אוכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם ה', ובתיבות "נאום ה'" סגי.
וגם בתיבות 'יצמיתם' מסיימים ה' אלוקינו, וסגי בהכי (בכל הנוסחאות הקדמוניות)


אתה מחדש פה כמה חידושים (אם אני מבין נכון את דבריך):

א. לא מסיימים בפורענותן של רשעים (דהיינו של רשעי ישראל).
ב. שהולכים אחר תיבת הסיום ולא אחר ענין ומשפט הסיום.
ג. בפורענות של אויבי ישראל שמסיים במילים רעות ג"כ אין מסיימים.

האם יש לך מקור לחידושים אלו?

Re: אמירת לכו נרננה ביום רביעי בשיר של יום

פורסם: ג' יולי 18, 2017 12:50 pm
על ידי קו ירוק
אינני מחדש. ולא הקפתי את כל המובאות.
התייחסותי היתה לכפילות הנהוגה אחר "והיו דראון לכל בשר",
לעומת אי הכפילות ב"רעה תבא אליהם נאם השם", וכמו"כ אי המשכת הפסוקים אחרי "יצמיתם ה' אלוקנו" לפי סידורים ודפוסים ישנים וסידורי כתבי היד (סדור אזור אליהו).

אדרבא, אם יש לך סתירות בענין או תובנות אחרות, כולם ישמחו לשמוע וללבן, ואני העני בתוכם.

Re: אמירת לכו נרננה ביום רביעי בשיר של יום

פורסם: ג' יולי 18, 2017 12:51 pm
על ידי בעל קורא
מהספר "דברי קהילות":

Re: אמירת לכו נרננה ביום רביעי בשיר של יום

פורסם: ג' יולי 18, 2017 1:03 pm
על ידי בעל קורא
קו ירוק כתב:אינני מחדש. ולא הקפתי את כל המובאות.
התייחסותי היתה לכפילות הנהוגה אחר "והיו דראון לכל בשר",
לעומת אי הכפילות ב"רעה תבא אליהם נאם השם", וכמו"כ אי המשכת הפסוקים אחרי "יצמיתם ה' אלוקנו" לפי סידורים ודפוסים ישנים וסידורי כתבי היד (סדור אזור אליהו).

אדרבא, אם יש לך סתירות בענין או תובנות אחרות, כולם ישמחו לשמוע וללבן, ואני העני בתוכם.


מדברי הפוסקים מוכח שהולכים אחר הענין ולא אחר המילה המסיימת (למשל מדברי התיקון יששכר והמאורי אור ועוד לגבי הפסקה ב"אז הוחל לקרא בשם ה'").
כמו כן מבואר באחרונים (אהבת יהונתן סוף הפטרת מצורע, האדר"ת בתפילת דוד סימן מ"ט, דברי קהילות שהובא לעיל, ועוד) שמותר לסיים ברעת רשעי ישראל.
וכן מבואר באחרונים שמותר לסיים ברעת רשעים, ואף כאשר המילה המסיימת אינה דבר טוב (למשל "ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף").

Re: אמירת לכו נרננה ביום רביעי בשיר של יום

פורסם: ג' יולי 18, 2017 1:07 pm
על ידי קו ירוק
יישר כח. לך בכחך זה והשלם המלאכה.
הרי נשאר קשה על דברי האדר"ת זצ"ל, למה חוזרים על הפס' 'והיה מידי חודש בחדשו', אחרי שהפסוק 'והיו דראון לכל בשר' שמדבר ברשעי ישראל ?