צמרה וחלבה להתירה (סליחות לי"ז תמוז)

[דודי צח]

בפיוט לסליחות י"ז תמוז "אמרר בבכי" כתוב לאמור:

שֻׁלְּחָה כִּצְבִי מֻדָּח מֵאֵין דּוֹרֵשׁ לְהַסְתִּירָה. שָׁנְנוּ לְשׁוֹנָם וּנְתָנוּהָ כְּשֶׂה צַמְרָהּ וְחֶלְבָּהּ לְהַתִּירָהּ

הכוונה כאן כמובן לחָלב קמוצה ולא לחֵלב צרויה. וא"כ היה צריך לנקט 'חַלָבָה'.
(שמעתי מהרב רמ"נ)

[מה שנכון נכון]

אם דברי הפייטן הם ע"פ הפסוק ביחזקאל לד,ג (על הרועים שבמקום לדאוג לצאנם הם משתמשים בו לצרכיהם, וה"נ האומות שנמסרנו בידם), ושם נאמר: "את החלב תאכלו ואת הצמר תלבשו", א"כ חלב - צירה סגול.
אך יתכן שלשונו בא מהאמור על פסוה"מ תזבח ולא גיזה בשר ולא חלב (וזהו 'להתירה'), ולפ"ז חלב בקמץ.