בלבוש (תקפב, א) מביא המנהג לומר אחר ברכת 'השכיבנו' בליל יוה"כ, פסוק 'כי ביום הזה יכפר עליכם וגו''. והנה, בטעם אמירת 'ושמרו' בשבת, כתב הלבוש (רסז, א) שהוא להורות לישראל, שאם ישמרו את השבת אינם צריכים שמירה. ואין באמירת פסוק זה הפסק בין גאולה לתפילה, כי הוא כגאולה אריכתא. וכן האריך לבאר בשאר הפסוקים האמורים בשאר המועדים, שהם כגאולה אריכתא.
אכן, יש לעיין מדוע בכלל אומרים פסוק זה ביוה"כ, הלוא אין בו התייחסות לכך שאם ישמרו וכו' אינם צריכים שמירה.
כי ביום הזה יכפר וגו'
Re: כי ביום הזה יכפר וגו'
יש עוד טעם לאמירת 'ושמרו' בשבת, כדי להזכיר שיתפללו שמו"ע דשבת. ולפי טעם זה תיקנו בכל המועדים פסוק מעין המועד לזכור להתפלל כתיקנה.
Re: כי ביום הזה יכפר וגו'
יראה- שלם כתב:יש עוד טעם לאמירת 'ושמרו' בשבת, כדי להזכיר שיתפללו שמו"ע דשבת. ולפי טעם זה תיקנו בכל המועדים פסוק מעין המועד לזכור להתפלל כתיקנה.
יישר כח!!! איפה כתוב הטעם הזה?
Re: כי ביום הזה יכפר וגו'
דרישה אורח חיים סימן רסז כתב:צריך עיון למה אנו אומרים ברגלים וידבר משה את מועדי ה' וגו' (ויקרא כג מד) וביום כיפור כי ביום הזה יכפר וגו' (שם טז ל) ובראש השנה תקעו בחודש שופר וגו' (תהלים פא ד) ובפרט שלא מצינו בשום פוסק. ואפשר דחשבינן ליה כתפלה אריכתא דכיון שבא להזכיר קדושת היום הלכך צריך להזכיר קודם לכן מעין המאורע, ויש סמך לזה מהא דכתב הרשב"א (שו"ת ח"א סי' רצג) להתיר מה שהשמש מכריז בבית הכנסת קודם תפלת ערבית בתחלת ראש חודש יעלה ויבוא כיון דצורך תפלה הוא וק"ל:
האם זו הלכה או 'עניין'?
אשמח למקור לדברי 'יראה- שלם'.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 43 אורחים