מי שקרא "ואהבת" מלעיל יצא ידי חובתו? - עמוד 3 - פורום אוצר החכמה

מי שקרא "ואהבת" מלעיל יצא ידי חובתו?

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
ברמן
הודעות: 492
הצטרף: ב' יולי 24, 2017 3:14 pm

Re: מי שקרא "ואהבת" מלעיל יצא ידי חובתו?

הודעהעל ידי ברמן » ו' אוקטובר 20, 2017 1:58 am

כח הטענה כתב:
איש גלילי כתב:
כח הטענה כתב:אמנם הרע בעיני הוא כשמממנים בעל קורא שקורא לה"אין אלפי"ן וכיוון שרוב העולם אצלינו קורין ה"אין כראוי הוא שלא כדין.

באיזה עולם אתה חי, שבו רוב העולם קורין ה"אין כראוי? אא"כ אתה מיושבי חו"ל.
מ"מ לדעתי אע"פ שרוב העולם טועין בהגיית הה"א, עדיין ראוי למנות קורא היודע להבדיל ביניהם כראוי.
שמא אתה נמנה עם קהל החסידים שיחיו. רוב ליטאים אשכנזים יושבי א"י בעיר מגורי תובב"א מבטאים בקריה"ת ה"אין כראוי (כשאינו נבלע להם).

קצת כבוד ליושבי הגליל, אשר בערי הגליל עיקר מנהגי גדולי החסידות, ולא פסקה מהן ישיבת חסידים ואנשי מעשה, מזמן תלמידי "המגיד" עד היום הזה.

מעט דבש
הודעות: 2718
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: מי שקרא "ואהבת" מלעיל יצא ידי חובתו?

הודעהעל ידי מעט דבש » ה' ינואר 11, 2018 1:33 pm

מה שנכון נכון כתב:האומר את הפסוק ואכלת ושבעת בבהמ"ז, האם עליו להקפיד לומר ושבעת מלעיל, או שמכיון שאינו קורא בטעמים ואינו מפסיק תיבה זו יכול לאומרה כדינה מלרע. ואולי אף חייב לאומרה מלרע. או שיעשה כרצונו.
וה"ה לקורא ק"ש בלי טעמים.


ניקוד סידור קורן.pdf
(210.94 KiB) הורד 48 פעמים


ביקורת תהיה
הודעות: 280
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מי שקרא "ואהבת" מלעיל יצא ידי חובתו?

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' אפריל 29, 2018 12:52 am

שערי חכמה כתב:מסתבר שר' יעקב קמינצקי לא היה בקי בדקדוק ולא הכיר את המקורות שצויינו לעיל. וצ"ע.

אדרבה ואדרבה! יש כאן הבחנה חדה בתורת הלשון ובמבנֶהָ, כדלהלן:
א. המלים בנויות משני מרכיבים: הגיים ותנועות. שנים אלה יוצרים את המלים, והם הם המקנים להן את משמעותן.
הנגינה, לעומת זאת, היא בת לויה בלבד של המלים, ואיננה מעצם מהותן.
טול למשל את המלה 'אנכי', פעמים היא מוטעמת מלעיל ופעמים – מלרע. כלום אחיות תאומות הן? ברי שלא! המלה היא אותה מלה, אלא אפני הבעתה הם שתים.

ב. יש מלים שהן דו-משמעותיות, כגון המלה 'בא', שהיא משמשת גם לעבר ('והמן בא'), וגם להוה ('הנה זה בא').
כמו 'בא' כן 'באה' היא מלה דו-משמעותית, משמשת גם לעבר ('ורחל באה'), וגם להוה ('בערב היא באה').
כשם שהמלה 'בא' היא אותה מלה בין כשפתרונה 'הגיע' ובין כשפתרונה 'מגיע', כמו כן 'באה' היא אותה מלה בין כשפתרונה 'הגיעה' ובין כשפתרונה 'מגיעה', על אף שהנגינה בזה שונה מהנגינה בזה.

ג. והנה, הקורא 'בראשית' בהטעמת הריש – פגם ביפי ההבעה של המלה ותו לא; כמוהו הקורא 'ורחל באה' בהטעמת האלף או 'היא באה' בהטעמת הבית – לא הביע באופן נאות את המלה, אך בהחלט לא אמר מלה בעלת משמעות אחרת, שכן הנגינה איננה חלק מהותי של המלה, ואין היא משפיעה על משמעותה.

ביקורת תהיה
הודעות: 280
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מי שקרא "ואהבת" מלעיל יצא ידי חובתו?

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' אפריל 29, 2018 12:58 am

שערי חכמה כתב:
מיכאל1 כתב:גם הגרש"ד מונק העלה להקל באופן שאינו משנה את התיבות אלא רק את הטעם אע"פ שמשנה את המשמעות.

אבל הוא כתב להקל ע"פ סברתו גם ב"בערב היא באה" מלעיל וכל כיוצ"ב, וזה נגד כל הפוסקים שכתבו שלא יצא יד"ח.

אדרבה ואדרבה! מלבד האזכור בערוך השלחן בהלכות מגילה לא אשתמיט פוסק דליתני דשינוי בהטעמה מעכב בדיעבד.

מעט דבש
הודעות: 2718
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: מי שקרא "ואהבת" מלעיל יצא ידי חובתו?

הודעהעל ידי מעט דבש » א' אפריל 29, 2018 1:21 am

ביקורת תהיה כתב:א. המלים בנויות משני מרכיבים: הגיים ותנועות. שנים אלה יוצרים את המלים, והם הם המקנים להן את משמעותן.
הנגינה, לעומת זאת, היא בת לויה בלבד של המלים, ואיננה מעצם מהותן.
טול למשל את המלה 'אנכי', פעמים היא מוטעמת מלעיל ופעמים – מלרע. כלום אחיות תאומות הן? ברי שלא! המלה היא אותה מלה, אלא אפני הבעתה הם שתים.

ב. יש מלים שהן דו-משמעותיות, כגון המלה 'בא', שהיא משמשת גם לעבר ('והמן בא'), וגם להוה ('הנה זה בא').
כמו 'בא' כן 'באה' היא מלה דו-משמעותית, משמשת גם לעבר ('ורחל באה'), וגם להוה ('בערב היא באה').
כשם שהמלה 'בא' היא אותה מלה בין כשפתרונה 'הגיע' ובין כשפתרונה 'מגיע', כמו כן 'באה' היא אותה מלה בין כשפתרונה 'הגיעה' ובין כשפתרונה 'מגיעה', על אף שהנגינה בזה שונה מהנגינה בזה.

ג. והנה, הקורא 'בראשית' בהטעמת הריש – פגם ביפי ההבעה של המלה ותו לא; כמוהו הקורא 'ורחל באה' בהטעמת האלף או 'היא באה' בהטעמת הבית – לא הביע באופן נאות את המלה, אך בהחלט לא אמר מלה בעלת משמעות אחרת, שכן הנגינה איננה חלק מהותי של המלה, ואין היא משפיעה על משמעותה.

שינוי הנגינה אכן איננו משנה את המשמעות כשאין משמעות אחרת. אבל כשיש משמעות אחרת, והנגינה היא זו שמבדילה בין שניהם, מי ששינה את הנגינה בהחלט אפשר להגדיר זאת שהוא אמר מילה אחרת.

ביקורת תהיה כתב:כשם שהמלה 'בא' היא אותה מלה בין כשפתרונה 'הגיע' ובין כשפתרונה 'מגיע', כמו כן 'באה' היא אותה מלה בין כשפתרונה 'הגיעה' ובין כשפתרונה 'מגיעה', על אף שהנגינה בזה שונה מהנגינה בזה.

באותה מידה יכול אתה לומר שגם הניקוד אינו ממהות המילה - שהרי המילה 'בא' מנוקדת באופן שווה בין בלשון עבר ובין בלשון הווה.
ואם כן גם מי שיקרא 'בֹּא' בחול"ם, לא שינה את המשמעות, שהרי המילה היא אותה מילה, אע"פ שהניקוד שונה.
וזה ודאי אינו.

אלא מאי, היכן שאין הבדל בניקוד - אין הבדל, אבל במקום שיש הבדל, ההבדל הוא זה שמגדיר את המשמעות.
והוא הדין גם לשינוי הנגינה; היכן שאין שתי משמעויות שאחת באה מלעיל ואחת מלרע - אכן לא שינה את המשמעות.
אבל במקום שיש שתי משמעויות, ההבדל הוא זה שמגדיר את המשמעות.


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אשר177 ו־ 8 אורחים