קו ירוק כתב:המעניין הוא שהרי זו ברכת מעין שבע, וא"כ שבענו מטובה תלוי בנוסחאות של 'ברך עלינו', והגר"א אכן קיים את הגירסא שבענו מטובה, דקאי על הארץ שעליה נסובה הברכה, אבל יש נוסחאות אחרות ג"כ.
ובפשוטו הגירסא היא אחת ויחידה 'שבענו מטובך', ומוכיח משקל הבקשה הבאה: "שבענו מטובך ושמחנו בישעותך". איך יתקבל "שבענו מטובה ושמחנו בישועתך"?
ועכ"פ רחוק מעט לומר שהכוונה "שבענו מטובה/ך'"של השבת - רוחנית או גשמית. (וגם נפתלי שבע רצון זה גשמיות שנפלה כנרת בחלקו ובקעת גנוסר שממהרת להבשיל פרותיה).
קו ירוק כתב:המעניין הוא שהרי זו ברכת מעין שבע, וא"כ שבענו מטובה תלוי בנוסחאות של 'ברך עלינו', והגר"א אכן קיים את הגירסא שבענו מטובה, דקאי על הארץ שעליה נסובה הברכה, אבל יש נוסחאות אחרות ג"כ.
ובפשוטו הגירסא היא אחת ויחידה 'שבענו מטובך', ומוכיח משקל הבקשה הבאה: "שבענו מטובך ושמחנו בישעותך". איך יתקבל "שבענו מטובה ושמחנו בישועתך"?
ועכ"פ רחוק מעט לומר שהכוונה "שבענו מטובה/ך'"של השבת - רוחנית או גשמית. (וגם נפתלי שבע רצון זה גשמיות שנפלה כנרת בחלקו ובקעת גנוסר שממהרת להבשיל פרותיה).
בנוסף, אין מבקשים בקשות בשבת כלל לא רק על פרנסה.. ומאידך מה שתקנו אנכה"ג מבקשים גם בשבת.
ומה שאומרים תפילת מעין שבע זה רק בשביל לקצר בשבת, אבל לא כי אין מבקשים, ולכן מי שהתחיל בברכה גומרה כי זה חלק מהתפילה (וכמו"כ בברכת השחר שתרגילנו בתורתך וכו' מבקשים בקשות גם גשמיות).
ממילא שבענו מטובך זה גם על גשמיות (אם אכן אין גרסא אחרת).
מפורסם, ואולי נדפס, שבחור שאל את מרן הרב שך, הרי כידוע בר"ה לא מבקשים שום בקשות בסדר התפילות (לא כמו שפלפלו בפורום בשם איזה ראשי ישיבות שהבקשה זה כבוד שמים הכי גדול... גם חז"ל ידעו זאת ולא תקנו בקשות), והוא רוצה לבקש על זיווגו, והשיבו: ב'שבענו מטובך'.
קו ירוק כתב: או"א קדשנו במצוותך וכו', זה קיצור של ברכות הבקשה של תפילת העמידה. ושבענו מטובך - מקביל לברך עלינו.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 38 אורחים