מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הפיוט 'אין אדיר/מפי א-ל' חובר ע"י המגיד מקוז'ניץ?

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

הסתייגות מאמירת פיוט 'אין אדיר'

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' אוקטובר 11, 2012 4:45 pm

מאת הרה"ג רבי ישראל גולדברג, מח"ס אורח דוד, הנהגות הגר"ד בהר"ן זצ"ל
דוא"ל של הכותב, למשלוח תגובות: 6516834@gmail.com

בס"ד
בענין הפיוט אין אדיר כה'

בארח דוד או' רע"ג כתבנו, הורה שלא לומר בשמחת תורה את הפיוט "אין אדיר כה' ואין ברוך כבן עמרם". מרשימות רבי מרדכי [ברש"ז] ויספיש זצ"ל, בשם רבי שלמה זלמן בר"נ ויספיש זצ"ל1 . ועתה נרחיב בזה כפי שעלה בידי אחר החיפוש.
הנה פיוט זה מקורו הוא ממנהגי תימן ועדות המזרח, שנהגו לשיר את זה בשמחת תורה, ובכל המחזורים והסידורים הישנים של בני אשכנז לא מוזכר פיוט זה2 .
רק המגיד מקאזניץ שהכין סדר להקפות בשמחת תורה, הכניס גם את פיוט זה, ומכאן נתפשט לאומרו בעיקר אצל קהילות החסידים, ובארץ ישראל לקחו את הפיוט מהספרדים, והתפשט לאמרו3 .
אכן יש כמה תמיהות בפיוט הזה וכדלהלן.
הנה בגמ' בסוכה מה, ב איתא בשעת פטירתן מה הן אומרים וכו' [-יופי לך מזבח יופי לך מזבח רבי אלעזר אומר ליה ולך מזבח ליה ולך מזבח] והא קא משתתף שם שמים ודבר אחר ותניא כל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם שנאמר (שמות כב) בלתי לה' לבדו הכי קאמר ליה אנחנו מודים ולך אנו משבחין ליה אנחנו מודים ולך אנו מקלסין".
ובס' רשימות שיעורים להגרי"ד סולובציק מבוסטון על מסכת סוכה (עמ' רל"ז) כותב "בגמ' והא קא משתתף שם שמים ודבר אחר וכו' הגר"ח זצ"ל הקפיד לא לשיר את השירה של שמחת תורה אין אדיר כד' ואין ברוך כבן עמרם דהא קא משתף ש"ש ודבר אחר ואסור ע"פ הגמרא כאן, ולכאורה דבריו עומדים בניגוד לתירוץ הגמ' כאן, אלא נראה דמודים ומשבחים הוו ב' מיני שבחים ולא מקרי משתף ש"ש וד"א דיש ב' תהלות נפרדות ואין שותפות בין ש"ש ודבר אחר מה שאין לומר כן בפזמון אין אדיר שהכל תהלה א' דמודים הוא מלשון הודאה מחמת התועלת שאנו מקבלים מהקב"ה כבג' הברכות האחרונות של הודאה בתפלה ומשבחים הוא מלשון שבח של יופי המזבח ודומה לג' הברכות הראשונות שבתפלה". וכעי"ז ראה בס' הררי קדם ח"א סקנ"ד.
ובס' חידושי בתרא לרבי חיים דוב אלטוסקי זצ"ל (על המסביר במסכת סוכה או' רמ"ט) כותב "מתני' רא"א ליה ולך מזבח ליה ולך מזבח ועל זה הקשו בגמ' מה והא קא משתתף שם שמים ודבר אחר ותניא כל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם שנאמר בלתי לה' לבדו הכי קאמר ליה אנחנו מודים ולך אנו משבחין לך אנו מודים מברכים גר"א ז"ל ולך אנו מקלסין והעיר המסביר דמש"ה הקפיד הגר"ח ז"ל שלא יאמרו בשמחת תורה אין אדיר כה' אין ברוך כבן עמרם כו' אף שלכאורה יש לחלק שרק כשמשתפים שם שמים וד"א באותו שבח יש איסור משא"כ כשמשבחים קב"ה בלשון אין אדיר ואילו את בל עמרם משבחים בלשון ברוך שהיינו שהוא המקבל השפעת ברכת ה' בשפע ונמצא שמשבחים את ה' בתורת נותן ואת משה בתורת מקבל והוי כעין פרש"י ז"ל ביישוב הגמ' בד"ה ליה אנו מודים וז"ל שהוא אלקינו ע"כ ובד"ה ולך אנו משבחים שאתה חביב לפניו לכפר עלינו. ע"כ מ"מ חמירא סכנתא נעקר מן העולם ר"ל מאיסורא ואין להקל במה שהגר"ח ז"ל החמיר ובפרט שבעיני הבריות לא בולט חילוק הנ"ל ושייך שיש אצלם תחושה כאילו ח"ו הבורא והנברא במעלה אחת ועל הראשונים אנו מצטערים". עכ"ד.
והנה בערוך לנר שם כ' "בגמרא ולך אנו משבחין. בסנהדרין (סג, א ד"ה כל) הקשו התוס' אהא דאסור להשתתף מקרא (שופטים ז') דחרב לד' וגדעון ומקרא (במדבר כ"א) דדברנו בד' ובך ותרצו דדוקא בענין אלקות אסור ע"ש ואף דמשבחין ג"כ ענין אלקות הוא מ"מ כיון דלפי פירושו אינו בענין א' מה שאומרים להקב"ה ומזבח לא מקרי משתתף". וא"כ לפ"ד אולי אפשר להקל ולשיר שיר זה, דאי"ז ענין אחד.
עוד יש מקום לדון דהנה בתוס' הרא"ש שם בסנהדרין כ' "והא דכתיב חרב לה' ולגדעון לא אסיר אלא במידי דאלקות, וכן דברנו בה' ובך. ולא דמי להא דאמרי' בפ' לולב וערבה ליה ולמזבח דהוי כעין אלקות מפני דשייך מורא גבי מזבח את מקדשי תיראו. [ע"ש בסוכה מה ב]". ומעתה במשה דלכאו' ליכא אלקות היה מותר, אכן יש לדחות דגם אצל משה שייך ענין זה דהרי מורא רב כמורא שמים. א"כ אכתי יש ליזהר בזה.
רבי דוד קאהן שליט"א בס' משאת כפי ח"ז עמ' קפ"ז מעיר עוד, שיר זה צע"ג שאומרים על משה רבינו שאין ותיק וישר ורחום כמוהו ובינויים אלו משתמשים אצל הקב"ה ומכיון שישנם ארבעה נושאים בשיר הקב"ה משה תורה וישראל הוי כאילו אומרים שמשה עולה על הקב"ה במידות אלו ואי אפשר לומר זה. וראיתי שהגר"ח מבריסק זצ"ל הקפיד שלא לשיר שיר זה מטעם דהוי במשתתף שם שמים חיבר אחר עיין סובה מה ב ועל זה יש לדון שהרי אומרים שבח מיוחד אודות הקב"ה ושבח אחר אודות משה רבינו. אמנם יל"פ דמכיון שמשוים הקב"ה ומשה רבינו וישראל לשבחם נראה כהשוויה ח"ו, עכ"ד.
עוד יש להעיר בפיוט זה, דלא מצאנו פיוטים ושבחים על נברא חוץ מכאן, [ושיר בר יוחאי] .
עוד צ"ע אמאי מכנים את משה כבן עמרם, שזה גנאי כמבואר ברש"י שלח יג, ל. [וראה בס' תשואות חן עה"ת לר' יוחנן רודנסקי שליט"א דרצה לאר דמשבחים את העונה של משה שזכה בזכות זה לתורה וצ"ע].
עוד צ"ע מה הכונה אין ברוך כבן עמרם, וכי משה היה יותר ברוך מאברהם, מנלן דבר זה. וכן שאר השבחים על מה אין צדיק כבן עמרם, זאת מנלן, דתורה כלל לא מצאנו שבח כזה וצ"ע.
עוד צ"ע מה הכונה אין ותיק כבן עמרם, הרי אומרים בתפילה הועד והתיקות לחיי עולמים. וא"כ הותיק הוא הקב"ה, וכיצד אפשר לומר דבר זה על משה, ואולי הכונה אין ותיק מבני אדם כמשה.
עוד צ"ע מה שאומרים אין נביא כבן עמרם, והרי אמרו חז"ל (ספרי וזאת הברכה שנז) "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה בישראל לא קם אבל באומות העולם קם ואיזה זה זה בלעם בן בעור. וא"כ זה לא מדיוק לומר אין נביא כבן עמרם. [שמעתי הערה זו מרבי אליהו ויספיש שליט"א].
על כן לענ"ד ראוי שלא לומר פיוט זה בשמחת תורה, ולישאר עם פיוטים שמסורים בידינו.

1ברשימות כתוב שאמר הגר"ד "שזה ניגון חסידי ואין לאמרו", רק למען הדיוק לא כתבנו דבר זה בספר, כיון שהשיר הוא ספרדי במקור, רק המגיד הכניס אותו לסדר שמחת תורה וכדלהלן.
2ראה אוצר השירה והפיוט של א' דוידזון 2982 את המקומות העתיקים שמופיע השיר
3המקור היחיד שמצאתי אצל בני אשכנז שאמרו פיוט זה הוא בס' בינו שנות דור ודור (עמ' ע"ה) מביא רבי שריה דבליצקי שליט"א שהיה מנהגו של רבי יוסף צבי הלוי אב"ד יפו לשיר פיוט זה. אמנם בסידור יעב"ץ זה נמצא אבל כנראה מתוספות של השנים המאוחרות [ולא מהדורה הראשונה]. ובס' שולחן הקריאה בילקוט דוד עמ' צ"ב מביא דבר זה מכבוד הלבנון.
אצל החסידים מצאנו שאמרו פיוט זה, בס' הליכות חיים צאנז אלול תשרי עמ' רפ"ב מובא שמנהג האדמו"ר לשיר את זה בשולחן. וכן מנהג סקווירא כמובא לוח מעגל השנה. וכן מנהגי קאמרנא עמ' קטז. ובחוברת אור המזרח ניסן תמוז תשמ"ה כרך לג עמ' 198 מספר על הראי"ה ששר פיוט זה. [בשינוים מסוימים].



לענ"ד רוב הקושיות איו בהם ממש.

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: הסתייגות מאמירת פיוט 'אין אדיר'

הודעהעל ידי היא שיחתי » ה' אוקטובר 11, 2012 4:57 pm

עוד יש להעיר בפיוט זה, דלא מצאנו פיוטים ושבחים על נברא חוץ מכאן, [ושיר בר יוחאי] .

יש פיוטים על הכהן הגדול אחרי סדר העבודה
אך יש ב' חילוקים חדא דאין זה על אדם מסויים ואידך דאיתא בגמ' דלאו אדם הוא וכו'

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הסתייגות מאמירת פיוט 'אין אדיר'

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' אוקטובר 11, 2012 4:59 pm

פיוטים על אישים יש בלי סוף. כמובן שלא נכנסו לתוך המחזור. וגם כאן לא מדובר על אמירתו בתוך התפילה אלא בשעת הריקוד והשמחה. כשאר הניגונים והנעימות
ועד האחרון הבא"ח שחיבר פיוטים על חכמים רבים.

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: הסתייגות מאמירת פיוט 'אין אדיר'

הודעהעל ידי היא שיחתי » ה' אוקטובר 11, 2012 5:04 pm

עוד צ"ע מה הכונה אין ברוך כבן עמרם, וכי משה היה יותר ברוך מאברהם, מנלן דבר זה. וכן שאר השבחים על מה אין צדיק כבן עמרם, זאת מנלן, דתורה כלל לא מצאנו שבח כזה וצ"ע.

יעוי' בדברים רבה ריש פרשת וזאת הברכה שם יש התדיינות מי גדול ממי משה רבינו או האבות והמסקנה שמשה רבינו ואיני זוכר בדיוק הנושא ויש לבדוק אך מופיע בעוד מדרשים

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: הסתייגות מאמירת פיוט 'אין אדיר'

הודעהעל ידי מורה צדק » ה' אוקטובר 11, 2012 5:21 pm

מי חיבר את הפיוט?

ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: הסתייגות מאמירת פיוט 'אין אדיר'

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ה' אוקטובר 11, 2012 6:16 pm

ביום שמחת תורה נהגו לשיר שירים ופיוטים לספר בשבחו של משה רבנו, כפיוט "מי עלה למרום" ועוד. פיוטים אלו עתיקים, ונמצאים בשלימותם במחזור בני רומא -למשל.
טענות קלושות וחלקן משונות.

יתר10
הודעות: 945
הצטרף: ד' יוני 01, 2011 12:07 am

Re: הסתייגות מאמירת פיוט 'אין אדיר'

הודעהעל ידי יתר10 » ה' אוקטובר 11, 2012 7:07 pm

ישבב הסופר כתב:ביום שמחת תורה נהגו לשיר שירים ופיוטים לספר בשבחו של משה רבנו, כפיוט "מי עלה למרום" ועוד. פיוטים אלו עתיקים, ונמצאים בשלימותם במחזור בני רומא -למשל.
טענות קלושות וחלקן משונות.

הטענה הראשונה שמשתף שם שמים וד"א לכאו' טענה חזקה

ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: הסתייגות מאמירת פיוט 'אין אדיר'

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ה' אוקטובר 11, 2012 7:17 pm

אכן, לא דקתי, אבל זה שאינו משתפו בשבח אחד מיקל על הקושיא, וכתי' הגמ'.

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: הסתייגות מאמירת פיוט 'אין אדיר'

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ה' אוקטובר 11, 2012 8:00 pm

יש גם פיוט כירי רם, לא?! מה מקורו?
[לא זוכר בדיוק, שמעתיו לפני זמן רב]

גוראריה
הודעות: 1546
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: הסתייגות מאמירת פיוט 'אין אדיר'

הודעהעל ידי גוראריה » ה' אוקטובר 11, 2012 8:00 pm

עוד יש להעיר בפיוט זה, דלא מצאנו פיוטים ושבחים על נברא חוץ מכאן, [ושיר בר יוחאי] .

וכן כאן:
דברים לד:
{י} וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ הוי"ה פָּנִים אֶל פָּנִים: {יא} לְכָל הָאֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ הוי"ה לַעֲשׂוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל עֲבָדָיו וּלְכָל אַרְצוֹ: {יב} וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל:

הדעה והדבור
הודעות: 233
הצטרף: ה' ספטמבר 27, 2012 1:29 am

Re: הסתייגות מאמירת פיוט 'אין אדיר'

הודעהעל ידי הדעה והדבור » ה' אוקטובר 11, 2012 8:16 pm

יתר10 כתב:
ישבב הסופר כתב:ביום שמחת תורה נהגו לשיר שירים ופיוטים לספר בשבחו של משה רבנו, כפיוט "מי עלה למרום" ועוד. פיוטים אלו עתיקים, ונמצאים בשלימותם במחזור בני רומא -למשל.
טענות קלושות וחלקן משונות.

הטענה הראשונה שמשתף שם שמים וד"א לכאו' טענה חזקה


ויעויין בספר "הררי קדם" (ח"א עמ' רסז) שכתב, שהגר"ח מבריסק היה מקפיד שלא לאמר את פיוט זה ע"פ דברי הגמ' (סוכה מה,ב) שהיו אומרים כשנפטרו מהקפת המזבח ״לי-ה ולך מזבח׳, שאסור לשתף שם שמים ודבר אחר, ובפיוט זה אנו משבחים את הקב״ה ומשה ותורה וישראל בחדא מחתא.
ומעיר על זה נכדו הגרי״ד שם הא בנמ׳ שם מיישב שמותר לעשות זאת כאשר ההודאה היא לה׳ ולדבר אחר (מזבח) הוא שבח, וגם כאן הרי יש כאן שבח אחר על הקב״ה ומשה וכו' . ומיישב הנהגתו, כי הודאה ושבח הם שני סוגים נפרדים, משא״כ בפיוט זה, הכל הוא שבחים אלא שהם שבחים אחרים.

תוך כדי דיבור
הודעות: 1346
הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm

Re: הסתייגות מאמירת פיוט 'אין אדיר'

הודעהעל ידי תוך כדי דיבור » ה' אוקטובר 11, 2012 8:28 pm

לא מיקל את הקושיה אלא לכאורה מבטל אותה לגמרי. בשלמא אם היו אומרים "אין אדיר כה' וכמשה" וכיו"ב הרי זה ממש שיתוף ש"ש וד"א, אבל הלא כל הפיוט דנן מיוסד על ארבעה שבחים חוזרים זה אחר זה, הראשון לקב"ה, ואח"כ למשה ולתורה ולישראל, וליכא בעיא מעיקרא, שאין זה שיתוף (לעומת הלשון של לך ולי-ה מזבח, דאילולי ביארוה לא היינו למדים דקאי על שני עניינים נפרדים. וכן הלשון של חרב לה' ולגדעון, שגם בה יש עניין אחד מתייחס על שניים, שזהו עניין שיתוף). ודברי הגר"ד קאהן, הלא בעצמו הרגיש שאין הקושיא מוכרחת, ובוודאי אין אפילו אחד מאלף מהמשוררים פיוט זה שטועה לסבור שמדובר בהשווייה ח"ו.

וכמו שכבר כתב הרב איש ספר, גם שאר הקושיות רובן אין בהן ממש, לדוגמא האמור שלשון "בן עמרם" היא כעין גנאי וצויין לרש"י במדבר י"ג ל' (שבאמת הוא גמרא בסוטה) - המעיין יראה שבדברי רש"י אין שום ראיה לזה, גם אם לעניין כשלעצמו אפשר למצוא יסוד (כמו שהעיר בתורה תמימה שם - ומקורו הראשון ברא"מ שם). ועוד שכבר מצינו לשון זו על משה ע"י חז"ל בירושלמי תענית (פ"ב ה"א) ומסתמא בעוד מקומות. ואטו גם לשון הפיוט "בר יוחאי נמשחת אשריך" גנאי היא. אלא זו דרך הפייטן בעלמא.
והקושיות על השבחים של משה שהם כביכול על דרך שלילה לאחרים, מה התימה בזה, הרי בשמחת תורה אנו עומדים ומשה רבינו (ולא אברהם) הוא שזכינו לקבלת התורה על ידו. וזה כל כוונת הפייטן שחורז יחד הקב"ה ומשה והתורה וישראל - משה דווקא.
וגם הקושיה על אין נביא וכו', הא איכא בלעם, ובכן אם מוכרחים למצוא קושיות על הפיוט הרי שאפשר לאחוז בזו, אבל סוף סוף מי מכריח לזה. והנח להם לישראל. פוק חזי שנהגו כמעט כולי עלמא שלא להקפיד על הפיוטים בכה"ג. שהרי על 'מכניסי רחמים' או 'ברכוני לשלום' יש קושיות חמורות עשרת מונים, כידוע, ואעפ"כ אין מדקדקים לגביהן אלא יחידי סגולה וגם הם אינם מוחים באחרים.

עט סופר
הודעות: 582
הצטרף: א' פברואר 27, 2011 9:22 am

Re: הסתייגות מאמירת פיוט 'אין אדיר'

הודעהעל ידי עט סופר » ה' אוקטובר 11, 2012 9:27 pm

עשוי לנחת כתב:יש גם פיוט כירי רם, לא?! מה מקורו?
[לא זוכר בדיוק, שמעתיו לפני זמן רב]

בן איש חי

הגהמ
הודעות: 1384
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

הפיוט 'אין אדיר/מפי א-ל' חובר ע"י המגיד מקוז'ניץ?

הודעהעל ידי הגהמ » א' אוקטובר 15, 2017 3:18 pm

כך נמסר באיזה מחזורים, אבל לכאורה היא קביעה מאד מוזרה. חדא - הלחן הנפוץ כיום ברוב/כל הקהלות הוא לחן מזרחי מפורסם, ואין להעלות על הדעת שבזמן קצר יחסית מאז ימי המגיד מקוז'ניץ נתגלגל הפיוט לעדות מזרחיות שהקנו לו לחן משלהן, ושוב נתגלגלה חזור לשאר העדות עם הלחן המזרחי. ועוד - לדעתי חזותו של הפיוט מוכיחה על ספרדיותה. נדמה לי שהבדל עיקרוני בין פיוטי הספרדים לפיוטי האשכנזים הוא שילוב שם אדנו"ת בחרוזים, שהספרדים רגילים בכמו אלה ואינם מסתייגים גם מביטוי שם אדנו"ת כשהוא נכלל בפיוט, ואילו האשכנזים נמנעים מזה כנודע. ומשכך כמה קשה לחשוב שהמגיד מקוז'ניץ יחבר פיוט שכל בית מחרוזיו יפתח באין... כאדנ"י.

שבע
הודעות: 1691
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: הפיוט 'אין אדיר/מפי א-ל' חובר ע"י המגיד מקוז'ניץ?

הודעהעל ידי שבע » א' אוקטובר 15, 2017 3:34 pm

הכותרת לפיוט ''אין אדיר'':
וזה הוא נוסח הרב המגיד מקאזניץ ז''ל

והכוונה (כפה''נ) שהוא דקדק לסדר את נוסח הפיוט (הרגיש) - שיהיה כהוגן!

וע''ז הדרך ניתן לומר גם בפיוט השני.
נערך לאחרונה על ידי שבע ב א' אוקטובר 15, 2017 3:35 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הפיוט 'אין אדיר/מפי א-ל' חובר ע"י המגיד מקוז'ניץ?

הודעהעל ידי איש_ספר » א' אוקטובר 15, 2017 3:35 pm

הפיוט אין אדיר נידון בהרחבה יתירה בספרו המונומנטלי של יערי על שמח"ת ומצ"ב, וכמובן אינו להמגיד מקוז'ניץ, אלא קדום לזמנו ורחוק מארצו.
אין אדיר.PDF
(1.79 MiB) הורד 1119 פעמים

בסידורים שאני ראיתי לא כתוב שהמגיד מקוז'ניץ חיבר את הפיוט, אלא שהנוסח הנדפס בהם הוא כנוסח שהיה אומר הוא זצ"ל.
יערי מתייחס כמובן גם לנוסח קוז'ניץ וניתן לבדוק שם האם אכן כך הוא.

עתניאל בן קנז
הודעות: 2245
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: הפיוט 'אין אדיר/מפי א-ל' חובר ע"י המגיד מקוז'ניץ?

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » א' אוקטובר 15, 2017 3:44 pm

הגהמ כתב:כך נמסר באיזה מחזורים, אבל לכאורה היא קביעה מאד מוזרה. חדא - הלחן הנפוץ כיום ברוב/כל הקהלות הוא לחן מזרחי מפורסם, ואין להעלות על הדעת שבזמן קצר יחסית מאז ימי המגיד מקוז'ניץ נתגלגל הפיוט לעדות מזרחיות שהקנו לו לחן משלהן, ושוב נתגלגלה חזור לשאר העדות עם הלחן המזרחי. ועוד - לדעתי חזותו של הפיוט מוכיחה על ספרדיותה. נדמה לי שהבדל עיקרוני בין פיוטי הספרדים לפיוטי האשכנזים הוא שילוב שם אדנו"ת בחרוזים, שהספרדים רגילים בכמו אלה ואינם מסתייגים גם מביטוי שם אדנו"ת כשהוא נכלל בפיוט, ואילו האשכנזים נמנעים מזה כנודע. ומשכך כמה קשה לחשוב שהמגיד מקוז'ניץ יחבר פיוט שכל בית מחרוזיו יפתח באין... כאדנ"י.


הכוונה שהמגיד מקוז'ניץ נהג לומר בשעת ההקפות פיוט זה. ותל"מ. ומעולם לא התיימר אדם לומר שהמגיד חיבר את הפיוט.

הגהמ
הודעות: 1384
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: הפיוט 'אין אדיר/מפי א-ל' חובר ע"י המגיד מקוז'ניץ?

הודעהעל ידי הגהמ » א' אוקטובר 15, 2017 5:27 pm

עתניאל בן קנז כתב:הכוונה שהמגיד מקוז'ניץ נהג לומר בשעת ההקפות פיוט זה. ותל"מ. ומעולם לא התיימר אדם לומר שהמגיד חיבר את הפיוט.

במחזור עם תרגום אנגלי הוצאת ארטסקרול נאמר שיוחס להמגיד מקאז'ניץ, וגם בויקיפדיה נאמר כלשון הזה:
מִפִּי אֵל הוא פיוט שנאמר בקהילות רבות כחלק מההקפות בשמחת תורה, בדרך כלל בניגון עליז. הפיוט חובר על ידי מחבר לא ידוע. יש הטוענים שנכתב על ידי רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ.

עתניאל בן קנז
הודעות: 2245
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: הפיוט 'אין אדיר/מפי א-ל' חובר ע"י המגיד מקוז'ניץ?

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » א' אוקטובר 15, 2017 5:35 pm

הגהמ כתב:
עתניאל בן קנז כתב:הכוונה שהמגיד מקוז'ניץ נהג לומר בשעת ההקפות פיוט זה. ותל"מ. ומעולם לא התיימר אדם לומר שהמגיד חיבר את הפיוט.

במחזור עם תרגום אנגלי הוצאת ארטסקרול נאמר שיוחס להמגיד מקאז'ניץ, וגם בויקיפדיה נאמר כלשון הזה:
מִפִּי אֵל הוא פיוט שנאמר בקהילות רבות כחלק מההקפות בשמחת תורה, בדרך כלל בניגון עליז. הפיוט חובר על ידי מחבר לא ידוע. יש הטוענים שנכתב על ידי רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ.

מתנצל, לא הכרתי מקורות האמורים.
בכל אופן, כנראה מקורות אלו שגו בהבנת הכוונה ב'נוסח המגיד מקאזניץ'.
[לאחר 'אין אדיר' מופיע 'ויאתיו'. האם גם את זה ייחסו להמגיד מקאז'ניץ??? או שברור שהכוונה שנוסח המגיד מקאז'ניץ היה לומר פיוטים אלו...].

הגהמ
הודעות: 1384
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: הפיוט 'אין אדיר/מפי א-ל' חובר ע"י המגיד מקוז'ניץ?

הודעהעל ידי הגהמ » א' אוקטובר 15, 2017 5:59 pm

ברור. ואכן דפדוף קל במחקר שהעלה הראי"ס אינו משאיר מקום להסתפק בכך.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הפיוט 'אין אדיר/מפי א-ל' חובר ע"י המגיד מקוז'ניץ?

הודעהעל ידי דרומי » ג' דצמבר 11, 2018 12:55 pm

האם למעשה נהוג כיום להזכיר פיוט זה גם בחג השבועות או רק בשמחת תורה?

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: הפיוט 'אין אדיר/מפי א-ל' חובר ע"י המגיד מקוז'ניץ?

הודעהעל ידי לבי במערב » ג' דצמבר 11, 2018 3:44 pm

בעברי בין בתרי האשכול דנן, אמרתי אבוא א'עירה.
הרה"ג רבי ישראל גולדברג כתב:3) המקור היחיד שמצאתי אצל בני אשכנז שאמרו פיוט זה הוא בס' בינו שנות דור ודור (עמ' ע"ה) מביא רבי שריה דבליצקי שליט"א שהיה מנהגו של רבי יוסף צבי הלוי אב"ד יפו לשיר פיוט זה. אמנם בסידור יעב"ץ זה נמצא אבל כנראה מתוספות של השנים המאוחרות [ולא מה[מה]דורה הראשונה]. ובס' שולחן הקריאה בילקוט דוד עמ' צ"ב מביא דבר זה מכבוד הלבנון.
אצל החסידים מצאנו שאמרו פיוט זה, בס' הליכות חיים צאנז אלול תשרי עמ' רפ"ב מובא שמנהג האדמו"ר לשיר את זה בשולחן. וכן מנהג סקווירא כמובא לוח מעגל השנה. וכן מנהגי קאמרנא עמ' קטז. ובחוברת אור המזרח ניסן תמוז תשמ"ה כרך לג עמ' 198 מספר על הראי"ה ששר פיוט זה [בשינוים מסוימים].

אם הפיוט נמצא בסידור יעב"ץ - הרי שיש כאן יותר ממקור יחיד [אף אם נוסף ע"י המו"ל, ולא ע"י היעב"ץ עצמו].
איני מבין כ"כ מהו ה"מקור" (היחיד!) מס' 'בינו שנות דור ודור' (בלא קשר למחברו החשוב זלה"ה). הלא זה 'מקרוב' הוא - אך מאה שנה מקודם, ואף גם זאת - מנהגו של יחיד.
ס' 'שולחן הקריאה' בשם 'כבוד הלבנון' אינו מקור כלל, כיון שמדבר אודות מנהג הספרדים!
בענין מנהג חסידים לשורר פיוט זה: אפשר ויש בנו"ט להוסיף, שבחב"ד לא ראיתי הקפדה או מנהג לשוררו בשמח"ת - אבל כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע חיבב ניגון זה, ושוררו (או הורה לנגנו) פעמים רבות בהתוועדויותיו [ויתכן שאף ב'הקפות' דשמח"ת, אך איני יודע בבירור ובאלו שנים].
[תוקן. ויש"כ להרב 'איש-ספר' על הערתו].
נערך לאחרונה על ידי לבי במערב ב ב' דצמבר 17, 2018 2:33 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: הסתייגות מאמירת פיוט 'אין אדיר'

הודעהעל ידי לבי במערב » ג' דצמבר 11, 2018 4:14 pm

היא שיחתי כתב:
עוד צ"ע מה הכונה אין ברוך כבן עמרם, וכי משה היה יותר ברוך מאברהם, מנלן דבר זה. וכן שאר השבחים על מה אין צדיק כבן עמרם, זאת מנלן, ד[ב]תורה כלל לא מצאנו שבח כזה וצ"ע.

יעוי' בדברים רבה ריש פרשת וזאת הברכה שם יש התדיינות מי גדול ממי משה רבינו או האבות והמסקנה שמשה רבינו ואיני זוכר בדיוק הנושא ויש לבדוק אך מופיע בעוד מדרשים

דברים רבה פי"א, ג כתב:וזאת הברכה, זה שאמר הכתוב: רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה. מהו ואת עלית על כולנה? מדבר במשה, על שנתעלה יותר מן הכל. כיצד?
אדה"ר אומר למשה: אני גדול ממך, שנבראתי בצלמו של הקב"ה. מנין? שנאמר: ויברא א"לדים את האדם בצלמו. א"ל משה: אני נתעליתי יותר ממך, אתה כבוד שניתן לך, ניטל ממך, שנאמר: ואדם ביקר בל ילין, אבל אני, זיו הפנים שנתן לי הקב"ה עמי הוא. מנין? שנאמר: לא כהתה עינו ולא נס לחה.
דבר אחר, נח אמר למשה: אני גדול ממך, שניצלתי מדור המבול. א"ל משה: אני נתעליתי יותר ממך, אתה הצלת את עצמך, ולא היה בך כח להציל את דורך, אבל אני הצלתי את עצמי, והצלתי את דורי כשנתחייבו כלייה בעגל. מנין? שנאמר: וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו.
למה הדבר דומה? לשתי ספינות שהיו בים והיו בתוכן שני קברניטין: אחד הציל את עצמו ולא הציל את ספינתו. ואחד הציל את עצמו ואת ספינתו. למי היו מקלסין, לא לאותו שהציל את עצמו ואת ספינתו?! כך נח, לא הציל אלא את עצמו. אבל משה, הציל את עצמו ואת דורו. הוי, ואת עלית על כולנה.
דבר אחר, אברהם אומר למשה: אני גדול ממך, שהייתי זן לעוברים ולשבים. א"ל משה: אני נתעליתי יותר ממך. אתה היית זן בני אדם ערלים, ואני הייתי זן בני אדם מהולים. ולא עוד, אלא את היית זן בישוב, ואני הייתי זן במדבר.
יצחק אמר למשה: אני גדול ממך, שפשטתי צוארי על גבי המזבח, וראיתי את פני השכינה. א"ל משה: אני נתעליתי יותר ממך, שאתה ראית פני השכינה וכהו עיניך. מנין? דכתיב: ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראות. מהו מראות? מראות בשכינה. אבל אני הייתי מדבר עם השכינה פנים בפנים ולא כהו עיני. מנין? שנאמר: ומשה לא ידע כי קרן עור פניו.
יעקב אמר למשה: אני גדול ממך, שנפגשתי עם המלאך וניצחתי אותו. אמר לו משה: אתה נפגשת עם המלאך בפירבורין שלך, ואני עולה אצלן בפירבורין שלהן, והן מתייראין ממני. מנין? שנאמר: מלכי צבאות ידודון ידודון וגו'.
לפיכך אמר שלמה, רבות בנות עשו חיל וגו'. אמר הקדוש ברוך הוא: הואיל ונתעלה מן הכל, הוא יברך את ישראל - וזאת הברכה.

[נעתק מכאן. - המוקטן אף הוא מדברי המד"ר, אלא שלפענ"ד הוא כמאמר המוסגר (ולכן הקטנתי תיבות אלו, לטובת רצף הקריאה הסדיר) - והוא בדא"פ בלבד].

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הפיוט 'אין אדיר/מפי א-ל' חובר ע"י המגיד מקוז'ניץ?

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' דצמבר 12, 2018 11:53 am

לבי במערב כתב:בעברי בין בתרי האשכול דנן, אמרתי אבוא א'עירה מאשר אתי בבית.
איש_ספר כתב:3) המקור היחיד שמצאתי אצל בני אשכנז שאמרו פיוט זה הוא בס' בינו שנות דור ודור (עמ' ע"ה) מביא רבי שריה דבליצקי שליט"א שהיה מנהגו של רבי יוסף צבי הלוי אב"ד יפו לשיר פיוט זה. אמנם בסידור יעב"ץ זה נמצא אבל כנראה מתוספות של השנים המאוחרות [ולא מה[מה]דורה הראשונה]. ובס' שולחן הקריאה בילקוט דוד עמ' צ"ב מביא דבר זה מכבוד הלבנון.
אצל החסידים מצאנו שאמרו פיוט זה, בס' הליכות חיים צאנז אלול תשרי עמ' רפ"ב מובא שמנהג האדמו"ר לשיר את זה בשולחן. וכן מנהג סקווירא כמובא לוח מעגל השנה. וכן מנהגי קאמרנא עמ' קטז. ובחוברת אור המזרח ניסן תמוז תשמ"ה כרך לג עמ' 198 מספר על הראי"ה ששר פיוט זה [בשינוים מסוימים].

אם הפיוט נמצא בסידור יעב"ץ - הרי שיש כאן יותר ממקור יחיד [אף אם נוסף ע"י המו"ל, ולא ע"י היעב"ץ עצמו].
איני מבין כ"כ מהו ה"מקור" (היחיד!) מס' 'בינו שנות דור ודור' (בלא קשר למחברו החשוב זלה"ה). הלא זה 'מקרוב' הוא - אך מאה שנה מקודם, ואף גם זאת - מנהגו של יחיד.
ס' 'שולחן הקריאה' בשם 'כבוד הלבנון' אינו מקור כלל, כיון שמדבר אודות מנהג הספרדים!
בענין מנהג חסידים לשורר פיוט זה: אפשר ויש בנו"ט להוסיף, שבחב"ד לא ראיתי הקפדה או מנהג לשוררו בשמח"ת - אבל כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע חיבב ניגון זה, ושוררו (או הורה לנגנו) פעמים רבות בהתוועדויותיו [ויתכן שאף ב'הקפות' דשמח"ת, אך איני יודע בבירור ובאלו שנים].


מהודעתך משמע שאלה הם דברי, אע"פ שלא התכוונת לכך, והמעיין למעלה יראה שציטטתי ממאמר של פלוני. ושתי נפק"מ בדבר: כבוד. שאיני מחויב להגיב...

בעל קורא
הודעות: 303
הצטרף: א' אפריל 03, 2016 12:02 am

Re: הסתייגות מאמירת פיוט 'אין אדיר'

הודעהעל ידי בעל קורא » ד' ינואר 09, 2019 6:50 pm

תוך כדי דיבור כתב:וגם הקושיה על אין נביא וכו', הא איכא בלעם

רק הערה קטנה, לפי דבריו הנהירין של המהרי"ל דיסקין המובאים במלואם באבי עזרי הלכות יסודי התורה, הרי שהמרחק בין נבואת משה לנבואת בלעם הוא כרחוק מזרח ממערב, ובלעם לא היה יותר משאר נביאים כלל, ורק בזמן ההוא שרצה לקלל את ישראל קיבל את הנבואה בצורה ישירה כמשה כדי שלא תצא ח"ו קללה מפיו אם יקבל את הנבואה בחלום ויפתרה בפיו, וע"ז אמרו שבאומות העולם קם מי שקיבל נבואה בצורה כזו כשל משה, אך ברור כשמש שהמשפט "אין נביא כבן עמרם" אמיתי ונכון מאד, ובלעם לא התקרב כלל לדרגת משה בנבואה.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הפיוט 'אין אדיר/מפי א-ל' חובר ע"י המגיד מקוז'ניץ?

הודעהעל ידי דרומי » ה' יוני 20, 2019 11:47 am

נזקקתי (שוב) לפיוט זה, ואשמח לדעת אם התחדש משהו בענין פיוט זה מעבר למה שכבר הובא באשכול זה. ואולי התפרסם בינתיים מאמר מסודר על זה באיזה ספר או כתב עת, שאפשר להפנות אליו כהפניה מכובדת (כמדומה שעדיין לא אכשור דרא לציין בספר תורני רשמי: 'ועיין בפורום אוצר החכמה .. ותמצא נחת')

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הפיוט 'אין אדיר/מפי א-ל' חובר ע"י המגיד מקוז'ניץ?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אוקטובר 13, 2020 1:49 pm

איש_ספר כתב:רבי דוד קאהן שליט"א בס' משאת כפי ח"ז עמ' קפ"ז מעיר עוד, שיר זה צע"ג שאומרים על משה רבינו שאין ותיק וישר ורחום כמוהו ובינויים אלו משתמשים אצל הקב"ה ומכיון שישנם ארבעה נושאים בשיר הקב"ה משה תורה וישראל הוי כאילו אומרים שמשה עולה על הקב"ה במידות אלו ואי אפשר לומר זה. וראיתי שהגר"ח מבריסק זצ"ל הקפיד שלא לשיר שיר זה מטעם דהוי במשתתף שם שמים חיבר אחר עיין סובה מה ב ועל זה יש לדון שהרי אומרים שבח מיוחד אודות הקב"ה ושבח אחר אודות משה רבינו. אמנם יל"פ דמכיון שמשוים הקב"ה ומשה רבינו וישראל לשבחם נראה כהשוויה ח"ו, עכ"ד.
בס' ערוגת הבושם (הקדמון, לרבי אברהם ב"ר עזריאל) כתב - כל כינוי הנאמר על הקב"ה ולא נמצא על האדם במקרא כמו חנון ורחום וכיוצא בהן אין לומר על האדם.

אחרון התלמידים
הודעות: 481
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 12:46 am

Re: הפיוט 'אין אדיר/מפי א-ל' חובר ע"י המגיד מקוז'ניץ?

הודעהעל ידי אחרון התלמידים » ד' אוקטובר 14, 2020 5:10 pm

עושה חדשות כתב:
איש_ספר כתב:רבי דוד קאהן שליט"א בס' משאת כפי ח"ז עמ' קפ"ז מעיר עוד, שיר זה צע"ג שאומרים על משה רבינו שאין ותיק וישר ורחום כמוהו ובינויים אלו משתמשים אצל הקב"ה ומכיון שישנם ארבעה נושאים בשיר הקב"ה משה תורה וישראל הוי כאילו אומרים שמשה עולה על הקב"ה במידות אלו ואי אפשר לומר זה. וראיתי שהגר"ח מבריסק זצ"ל הקפיד שלא לשיר שיר זה מטעם דהוי במשתתף שם שמים חיבר אחר עיין סובה מה ב ועל זה יש לדון שהרי אומרים שבח מיוחד אודות הקב"ה ושבח אחר אודות משה רבינו. אמנם יל"פ דמכיון שמשוים הקב"ה ומשה רבינו וישראל לשבחם נראה כהשוויה ח"ו, עכ"ד.
בס' ערוגת הבושם (הקדמון, לרבי אברהם ב"ר עזריאל) כתב - כל כינוי הנאמר על הקב"ה ולא נמצא על האדם במקרא כמו חנון ורחום וכיוצא בהן אין לומר על האדם.

בס"ד
כפי שהעיר הרב אי"ס הקושיות אין בהם ממש. אבל קושיא זו היא נוראה מאוד, הרי לא אומר בסתמא על מרע"ה 'רחום', אלא אין רחום כבן עמרם, שהמשמעות של זה היא נוראה מאוד ר"ל. ובעבר שאלתי כמה והסכימו. היו שהציעו לשנות את הנוסח. במקום אין רחום אין 'רואה' (כשמואל הרואה) ובמקום אין צדיק אין 'צופה' שגם מלשון נביא הוא.
הערה: מה שכתב הרב אי"ס שיש פיוטים רבים על אנשים, הדבר נכון אבל רק בסידורי עדות המזרח.
אני לא ראיתי שום פיוט שעניינו הוא שבח על נברא בכל סידורי האשכנזים כולל כל הגלילות ואף החסידים. אם טועה אני אנא העמידוני על טעותי.

לארץ ולדרים
הודעות: 410
הצטרף: א' מאי 10, 2020 3:35 pm

Re: הפיוט 'אין אדיר/מפי א-ל' חובר ע"י המגיד מקוז'ניץ?

הודעהעל ידי לארץ ולדרים » ד' אוקטובר 14, 2020 5:22 pm

אחרון התלמידים כתב:הערה: מה שכתב הרב אי"ס שיש פיוטים רבים על אנשים, הדבר נכון אבל רק בסידורי עדות המזרח.
אני לא ראיתי שום פיוט שעניינו הוא שבח על נברא בכל סידורי האשכנזים כולל כל הגלילות ואף החסידים. אם טועה אני אנא העמידוני על טעותי.

הפיוט התקבצו-מי עלה למרום על מרע"ה לש"ת נמצא גם אצל האשכנזים בסידורים ומוזכר גם במנהגים ובלבוש.
וגם הפיוט אשר בגלל אבות בנים גדל הרבה ממנו עוסק במרע"ה

אחרון התלמידים
הודעות: 481
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 12:46 am

Re: הפיוט 'אין אדיר/מפי א-ל' חובר ע"י המגיד מקוז'ניץ?

הודעהעל ידי אחרון התלמידים » ג' אוקטובר 20, 2020 10:14 pm

לארץ ולדרים כתב:
אחרון התלמידים כתב:הערה: מה שכתב הרב אי"ס שיש פיוטים רבים על אנשים, הדבר נכון אבל רק בסידורי עדות המזרח.
אני לא ראיתי שום פיוט שעניינו הוא שבח על נברא בכל סידורי האשכנזים כולל כל הגלילות ואף החסידים. אם טועה אני אנא העמידוני על טעותי.

הפיוט התקבצו-מי עלה למרום על מרע"ה לש"ת נמצא גם אצל האשכנזים בסידורים ומוזכר גם במנהגים ובלבוש.
וגם הפיוט אשר בגלל אבות בנים גדל הרבה ממנו עוסק במרע"ה

בס"ד
לגבי הפיוט התקבצו מי עלה למרום כבודו צודק, אבל אעפ"כ לא לזה הכוונה.
הפיוט הוא מדבר על חלקו של מרע"ה במתן תורה, כמו שיכול להיות פיוט בתיאור מה קרה בהר, או פיוט על שאר העולם איך נראה במתן תורה. ועניינו של פיוט הוא מת"ת. ובוודאי הפיוט 'אשר בגלל אבות בנים גדל'.
אבל כוונתי על פיוט שכל כולו על אדם על עניינו כמו הפיוט בר יוחאי נמשחת אשריך. וזה לא מצאתי כנ"ל.

תורה מפוארת
הודעות: 630
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: הפיוט 'אין אדיר/מפי א-ל' חובר ע"י המגיד מקוז'ניץ?

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ג' אוקטובר 20, 2020 11:21 pm

אני שואל כיצד יתכן שניגון שחובר בבית מדרש של אדמו"ר חסידי, הניגון הכי ידוע עליו הוא בהבהרה של ספרדים? מה פשר התעלומה

מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: הפיוט 'אין אדיר/מפי א-ל' חובר ע"י המגיד מקוז'ניץ?

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ד' אוקטובר 21, 2020 12:30 am

מצאנו פיוט לכבודו של משה רבינו הפותח בתיבת "צעקה יוכבד", והוזכר באבן עזרא בפרשת ויגש (בראשית מו, מג) "שעשו פייטנים פיוטים ביום שמחת תורה "יוכבד אמי אחרי התנחמי".
הפיוט הובא כאן
viewtopic.php?p=327143#p327143

פיוט "מי על הרב חורב" לשבחיו של משה רבינו מרבי עובדיה הגר
viewtopic.php?p=367784#p367784


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 46 אורחים