משולש כתב:מסתמא מדקדק אחד שהחליט ש"אום" הוא לשון זכר (ומדוע לא העיז לשנות את אום נצורה כבבת ואום אשר בך דבוקה ועוד כמה אומים אחרים בפיוטים).
כנראה באיזור אליהו כותב מיהו המשנה.
משולש כתב:מסתמא מדקדק אחד שהחליט ש"אום" הוא לשון זכר (ומדוע לא העיז לשנות את אום נצורה כבבת ואום אשר בך דבוקה ועוד כמה אומים אחרים בפיוטים).
כנראה באיזור אליהו כותב מיהו המשנה.
דרומי כתב:בספר 'סידור רבינו הזקן' מהדורת הרב ראסקין שליט"א מביא שכן הגיה האדמור הצמח צדק - ש'מקוה' צריך להיות בסגול דוקא. וביאר מדיליה, שכיון שנאמר 'אום' ולא 'אומה', לכן מתאים לשון זכר.
דרומי כתב:בספר 'סידור רבינו הזקן' מהדורת הרב ראסקין שליט"א מביא שכן הגיה האדמור הצמח צדק - ש'מקוה' צריך להיות בסגול דוקא. וביאר מדיליה, שכיון שנאמר 'אום' ולא 'אומה', לכן מתאים לשון זכר.
דרומי כתב:מה הקשר זה שחזקיה המלך תיקן תפילה זו? וכי החרוזים של דוד המלך מדוייקים עד הסוף?
משולש כתב:דרומי כתב:בספר 'סידור רבינו הזקן' מהדורת הרב ראסקין שליט"א מביא שכן הגיה האדמור הצמח צדק - ש'מקוה' צריך להיות בסגול דוקא. וביאר מדיליה, שכיון שנאמר 'אום' ולא 'אומה', לכן מתאים לשון זכר.
זה בדיוק הטעם של כל המשנים.
אבל למה לא שינו ל"אום נצור כבבת" (במקום אום נצורה) ובפרשת פרה "אום אשר בך דבוק" (במקום דבוקה), ובסיום סילוק ליום שני של ר"ה "לאום נדגלה", במערבית א' פסח "כנס אום נדודה". ושם "אום חקוקה", ובשביעי של פסח סדר קריעת הים בקטע של "נחית" "לבלוע אום הליזו", ובתחילת "אימת נוראותיך" לשמיני פסח "אום נאווה" (בקמץ), ושם בסדר השירה לפני מרכבות פרעה "אום הנהלאה", ולפני "ה' ימלוך" "להסיר מאום משולשה", ובסוף סילוק ב' סוכות כנ"ל "אום משולשה", ובהושענות "אום אני חומה ברה כחמה", ובקרובות שבת החודש (אחרי חי וקים) "לחוות לאום נכונה", ובקרובות לתשעה באב בברכת סלח לנו "אום אשר על כל גוי הושמה עליון".
באף פיוט לא מצאתי עד כה שיכתוב "אום" בלשון זכר. תמיד זה משמש לשון נקבה. והטעם פשוט, שהסרת ההא בסוף מילה לא באה אלא לאפשר לפייטן להסתדר עם הפיוט, ולא כדי להפוך את המילה מזכר לנקבה. וכמדומני שבזה סרה תלונת הרב אבן עזרא בקהלת לגבי "שושן עמק איומה/אוימה".
אשר177 כתב:בדוגמה של אום אני חומה וכו' הביטוי ברה כחמה הוא הוא לישנא דקרא ולכן היה אפשר לומר שלא שינה
דרומי כתב:מלבד מה שאומרים בהושענות 'אום אני חומה'.
דרומי כתב:זה לא משנה לעצם הענין, אבל בסידור שאני משתמש בו אין הושענא ליום השבת... וגם בשבת פרה ושבת החודש לא מוסיפים כלום.
אשר177 כתב:מסתמא איזור אליהו...
משולש כתב:באף פיוט לא מצאתי עד כה שיכתוב "אום" בלשון זכר.
משולש כתב:דרומי כתב:זה לא משנה לעצם הענין, אבל בסידור שאני משתמש בו אין הושענא ליום השבת... וגם בשבת פרה ושבת החודש לא מוסיפים כלום.
סתם מעניין איזה סידור זה
יח''ד כתב:משולש כתב:דרומי כתב:זה לא משנה לעצם הענין, אבל בסידור שאני משתמש בו אין הושענא ליום השבת... וגם בשבת פרה ושבת החודש לא מוסיפים כלום.
סתם מעניין איזה סידור זה
תהילת ה'. (חב"ד)
מה שנכון נכון כתב:נדמה לי שב' האפשרויות יכולות להיות נכונות (וכדמשמע מהיעב"ץ), ותלוי אם כיון הפייטן לשם בפני עצמו שאז הוא ל' זכר, או כקיצור פייטני ל'אומה' ואז הוא ל' נקבה.
משולש כתב:יח''ד כתב:משולש כתב:סתם מעניין איזה סידור זה
תהילת ה'. (חב"ד)
לחבד אין פיוטי ד' פרשיות ואין הושענא בשבת?
אא"כ, למנהגו, המקרה היחיד בו נאמרת תיבת 'אום' בהטי' זו הוא כאן...משולש כתב:עכ"פ בוודאי שאין צורך לתקן דווקא כאן מי שלא הולך לתקן את כל עשרות הפיוטים שהזכרתי.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 57 אורחים