פיוטים בלא הבנה חשוב הפסק?

[איש_ספר]

שנים הרבה אני מהרהר בכך. בשלמא תפילה שהיא טופס תפילה של חז"ל/ אנשי כנה"ג, אפילו בלא הבנה אינה הפסק, אבל פיוטים כל שאינו מבין לכאורה הוי הפסק. וא"כ איך מצאנו ידינו ורגלינו באמירת הפיוטים, יוצרות, זולתות, קרובות וכו'? מאידך גם התפילות שבידנו, יש בהם נוסחאות שאינם מאנשי כנה"ג כנראה מחילוק המנהגים וכידוע.

והנה השבוע מצאתי תנא דמסייע לי במשך חכמה פרשת ויחי. דברים דומים מאד. ושימו לב לפירוש המחודש שלו בברכות כט ב. הוא מחלק בין תפילה לבין בקשה.

משך.jpg (226.83 KiB) נצפה 3088 פעמים

[אוצר החכמה]

הוא אומר שצריך הרבה כוונת הלב כדי שתתקבל התפילה. אבל להוציא מזה שמיקרי הפסק אם לא כיוון קצת קשה.

[חלמישצור]

ידועה שיטת הרמב"ם: "ואין זה כמו הפיוטין, אשר הם תוספת עניינים, והבאת דברים הרבה שאינם מכוונת התפילה, ויצורף לזה משקלם ומנגינתם, ותצא התפילה מעניני התפילה לשעשוע. ויהיה זה הסיבה הגדולה להעדר הכוונה, ולהתפקרות ההמון לשיחה, לפי שהם מרגישים שאלו הדברים הנאמרים אינם מחויבים" (אגרות הרמב"ם, מהד' ר"י שילת, עמ' תקצא; שו"ת הרמב"ם, מהד' בלאו, רנד). במילים אחרות: יש כאן הפסק - ממשי - מכיון שההמון אינו מבין את פירוש המילים.

[סגי נהור]

ידועה שיטת הרמב"ם: "ואין זה כמו הפיוטין, אשר הם תוספת עניינים, והבאת דברים הרבה שאינם מכוונת התפילה, ויצורף לזה משקלם ומנגינתם, ותצא התפילה מעניני התפילה לשעשוע. ויהיה זה הסיבה הגדולה להעדר הכוונה, ולהתפקרות ההמון לשיחה, לפי שהם מרגישים שאלו הדברים הנאמרים אינם מחויבים" (אגרות הרמב"ם, מהד' ר"י שילת, עמ' תקצא; שו"ת הרמב"ם, מהד' בלאו, רנד).
במילים אחרות: יש כאן הפסק - ממשי - מכיון שההמון אינו מבין את פירוש המילים.

וכיון שהנושא הוא פירוש המילות, תמה אני איך אפשר לפרש את דברי הרמב"ם באופן כל כך רחוק מפירוש מילותיו...

[חשבונות רבים]

בעניותי לא הבנתי כלל מה שייך כוונת הלב להפסק. לכאורה ההפסק תלוי במה שאינו מדבר מעניין התפילה ולא בהיכן שליבו הולך.

[איש_ספר]

בעניותי לא הבנתי כלל מה שייך כוונת הלב להפסק. לכאורה ההפסק תלוי במה שאינו מדבר מעניין התפילה ולא בהיכן שליבו הולך.

השאלה מה המשמעות של דיבור בלי שאדם מבין מה הוא מוציא מפיו.

לגופם של דברים מצאתי שכך אמר אדמו"ר בעל שפע חיים מצאנז ליישב מנהגם שא"א יוצרות. ע"ע.

[מחולת המחנים]

במחכ"ת מרא דאתרא הדין לא הבנתי שאלתו, הרי הכרעת הפוסקים שהקורא את שמע בלשון הקודש אף שאינו מבינה יצא ידי חובתו (עיין משנ"ב סי' ס"ב ס"ק ג'), וכי זה נחשב להפסק?
ויתירה מכך, הרי אמרו (מגילה דף י"ח ע"א) "אטו אנן האחשתרנים בני הרמכים מי ידעינן", וכי מדוע נחשוב את הפיוטים בלשון אץ קוצץ להפסק, בשעה שנראה שקריאת האחשתרנים בני הרמכים אינה הפסק, אף שאין אנו יודעים ומבינים את פירושם.

ואף שיש מקום לחלק בין דוגמאות אלו לבין הפיוטים שהוכנסו אל תוך סדר התפילה, מ"מ נראה שלאחר שהוכנסו לסדר התפילה נהפכו לחלק מהתפילה.

[שבטיישראל]

שנים הרבה אני מהרהר בכך. בשלמא תפילה שהיא טופס תפילה של חז"ל/ אנשי כנה"ג, אפילו בלא הבנה אינה הפסק, אבל פיוטים כל שאינו מבין לכאורה הוי הפסק. וא"כ איך מצאנו ידינו ורגלינו באמירת הפיוטים, יוצרות, זולתות, קרובות וכו'? מאידך גם התפילות שבידנו, יש בהם נוסחאות שאינם מאנשי כנה"ג כנראה מחילוק המנהגים וכידוע.

והנה השבוע מצאתי תנא דמסייע לי במשך חכמה פרשת ויחי. דברים דומים מאד. ושימו לב לפירוש המחודש שלו בברכות כט ב. הוא מחלק בין תפילה לבין בקשה.

משך.jpg

עי' במאמר נוסח התפילה אות כ"ח שעמד בזה - ובדבריו מבואר שמה"ט א"א פיוטים בברכות קר"ש ורק בחזרת הש"ץ

[איש_ספר]

במחכ"ת מרא דאתרא הדין לא הבנתי שאלתו, הרי הכרעת הפוסקים שהקורא את שמע בלשון הקודש אף שאינו מבינה יצא ידי חובתו (עיין משנ"ב סי' ס"ב ס"ק ג'), וכי זה נחשב להפסק?
ויתירה מכך, הרי אמרו (מגילה דף י"ח ע"א) "אטו אנן האחשתרנים בני הרמכים מי ידעינן", וכי מדוע נחשוב את הפיוטים בלשון אץ קוצץ להפסק, בשעה שנראה שקריאת האחשתרנים בני הרמכים אינה הפסק, אף שאין אנו יודעים ומבינים את פירושם.

ואף שיש מקום לחלק בין דוגמאות אלו לבין הפיוטים שהוכנסו אל תוך סדר התפילה, מ"מ נראה שלאחר שהוכנסו לסדר התפילה נהפכו לחלק מהתפילה.

דומיא לזה דברי הגר"ז בהל' ת"ת לחלק בין תורה שבכתב שאע"פ שאינו מבין מקיים בזה מצוות ת"ת, לבין תורה שבע"פ. והטעם פשוט כי תורה שבכתב יש משמעות למלים עצמם, ואילו בתורה שבע"פ המילים הם רק היכ"ת. והפיוטים דומים יותר לתורה שבע"פ, ולומר שהמנהג בכוחו להפכם לטופס תפילה, זה חידוש שעל המחדש להביא ראיה. (אמנם מה שהתירו להפסיק בהם זה גופא מלמד שראו בזה טופס תפילה...).

[איש_ספר]

שנים הרבה אני מהרהר בכך. בשלמא תפילה שהיא טופס תפילה של חז"ל/ אנשי כנה"ג, אפילו בלא הבנה אינה הפסק, אבל פיוטים כל שאינו מבין לכאורה הוי הפסק. וא"כ איך מצאנו ידינו ורגלינו באמירת הפיוטים, יוצרות, זולתות, קרובות וכו'? מאידך גם התפילות שבידנו, יש בהם נוסחאות שאינם מאנשי כנה"ג כנראה מחילוק המנהגים וכידוע.

והנה השבוע מצאתי תנא דמסייע לי במשך חכמה פרשת ויחי. דברים דומים מאד. ושימו לב לפירוש המחודש שלו בברכות כט ב. הוא מחלק בין תפילה לבין בקשה.

משך.jpg

עי' במאמר נוסח התפילה אות כ"ח שעמד בזה - ובדבריו מבואר שמה"ט א"א פיוטים בברכות קר"ש ורק בחזרת הש"ץ

קריינא דאיגרתא...

[מחולת המחנים]

במחכ"ת מרא דאתרא הדין לא הבנתי שאלתו, הרי הכרעת הפוסקים שהקורא את שמע בלשון הקודש אף שאינו מבינה יצא ידי חובתו (עיין משנ"ב סי' ס"ב ס"ק ג'), וכי זה נחשב להפסק?
ויתירה מכך, הרי אמרו (מגילה דף י"ח ע"א) "אטו אנן האחשתרנים בני הרמכים מי ידעינן", וכי מדוע נחשוב את הפיוטים בלשון אץ קוצץ להפסק, בשעה שנראה שקריאת האחשתרנים בני הרמכים אינה הפסק, אף שאין אנו יודעים ומבינים את פירושם.

ואף שיש מקום לחלק בין דוגמאות אלו לבין הפיוטים שהוכנסו אל תוך סדר התפילה, מ"מ נראה שלאחר שהוכנסו לסדר התפילה נהפכו לחלק מהתפילה.

דומיא לזה דברי הגר"ז בהל' ת"ת לחלק בין תורה שבכתב שאע"פ שאינו מבין מקיים בזה מצוות ת"ת, לבין תורה שבע"פ. והטעם פשוט כי תורה שבכתב יש משמעות למלים עצמם, ואילו בתורה שבע"פ המילים הם רק היכ"ת. והפיוטים דומים יותר לתורה שבע"פ, ולומר שהמנהג בכוחו להפכם לטופס תפילה, זה חידוש שעל המחדש להביא ראיה. (אמנם מה שהתירו להפסיק בהם זה גופא מלמד שראו בזה טופס תפילה...).

ואדאתינן להכי יש לברר אם פיוטים נחשבים כתפילה או לא.

ועיין עוד כאן
viewtopic.php?p=401538#p401538

[מה שנכון נכון]

יעו"ע ב"כדמות ראיה" שכתב השעה"צ סימן קצג סק"ג.

[לענ"ד אין דברי הגר"ז ענין לכאן. הוא לא אומר שאי"ז "דבור", אלא שאי"ז "לימוד תורה" (ע"פ הגדרת מהות תושבע"פ). בנד"ד מצאנו ענין "תפלה" גם בלא להבין, ואין סיבה לחלק בענינה בין מה שתקנו חז"ל לבין הפיוטים, וממילא אי"צ "נוסח"].

[דמשק]

מענין לענין ומהלכה לאגדה
מספר 'במחיצת רבינו' להגר"י קמנצקי