כידוע, האשכנזים מפסקים:
אשר בדברו מעריב ערבים,
בחוכמה פותח שערים,
ובתבונה משנה עיתים,
ומחליף את הזמנים,
וכו'.
אבל הספרדים מפסקים:
אשר בדברו:
מעריב ערבים בחוכמה,
פותח שערים בתבונה,
משנה עיתים,
ומחליף את הזמנים,
וכו'.
ההבדל בפיסוק, גורם גם להבדל בין גירסת "ובתבונה" לבין גירסת "בתבונה", שהרי הפיסוק הספרדי - והגירסה "ובתבונה" - לא מסתדרים ביחד (מה שאין כן הפיסוק האשכנזי מסתדר גם עם "ובתבונה" וגם עם "בתבונה").
בסדר רב עמרם גאון, ובמחזור ויטרי, וברוקח, וברשב"א (לברכות), ובאבודרהם, הנוסח - וממילא גם הפיסוק - הוא כמו של האשכנזים.
אמנם בשערי תשובה סימן רלו הביא בשם האר"י לברך ברכה זו כנוסח של הספרדים, אלא שלא מצאתי כן בכתבי האר"י.
ונפשי אוותה לשאול: האם חוץ מעצם סידורי הספרדים, יש מקור קדמון (מקדמונים שלא חיו אחרי גירוש ספרד) לפיסוק - או לפחות לנוסח - הספרדי, כמו שיש מקור קדמון לנוסח - וממילא גם לפיסוק - האשכנזי.