"חמדת ימים אותו קראת" - היכן מצינו שקרא כן?

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
אנא עבדא
הודעות: 289
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:02 pm

"חמדת ימים אותו קראת" - היכן מצינו שקרא כן?

הודעהעל ידי אנא עבדא » ב' ינואר 08, 2018 2:47 am

"חמדת ימים אותו קראת" - היכן מצינו שקרא כן? ועוד קראו כן "זכר למעשה בראשית"?


אנא עבדא
הודעות: 289
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:02 pm

Re: "חמדת ימים אותו קראת" - היכן מצינו שקרא כן?

הודעהעל ידי אנא עבדא » ב' ינואר 08, 2018 2:16 pm

ואנכי לא ידעתי...
תודה רבה!

אוצרניק
הודעות: 265
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 7:55 am

Re: "חמדת ימים אותו קראת" - היכן מצינו שקרא כן?

הודעהעל ידי אוצרניק » ד' ינואר 10, 2018 8:17 am

ספר הפרדס לרש"י. סי' ג'.
חמדת ימים.JPG
חמדת ימים.JPG (44.45 KiB) נצפה 336 פעמים

בן אדם
הודעות: 219
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

Re: "חמדת ימים אותו קראת" - היכן מצינו שקרא כן?

הודעהעל ידי בן אדם » ב' ינואר 29, 2018 11:41 am

בית יוסף אורח חיים סימן רפא:
כתוב בשבלי הלקט: חמדת ימים אותו קראת, יש מפרשים היכן מצינו שנקרא שבת חמדה, דכתיב (בראשית ב ב) ויכל, והוא מלשון כלתה נפשי (תהלים פד ג).
ויש מפרשים לא שהשבת נקרא כך, אלא כך הצעה של תפילה, 'רצית בו וקדשתו חמדת ימים', כלומר קדשת אותו להיות נחמד מכל הימים.
וה"ר מאיר ציר נאמן היה מתקן הדבר כן, 'ובשביעי רצית בו וקדשתו חמדת ימים, אותו קראת זכר למעשה בראשית' עכ"ל:

הוא מביא שני מהלכים בביאור הדבר, א' שאכן ה' קרא לו 'חמדת ימים' עפ"י דרשת תיבת ויכל. ב' שחמדת ימים אינו עולה על ההמשך אלא על לפניה - 'וקדשתו חמדת ימים'.
ומה שמוסיף בשם ה"ר מאיר צ"נ אינו מובן לכאורה מה בא להוסיף, הרי לכאורה היינו ממש מה שהובא לפני זה בשם ה'יש מפרשים' בתרא.
וראה בדרישה שם על אתר:
[ג] בבית יוסף, והר"מ ציר נאמן היה מתקן הדבר כן ובשביעי רצית בו וקדשתו חמדת ימים אותו קראת זכר למעשה בראשית עכ"ל. פירוש שהר"מ היה מתקן הדבר על ידי שהוסיף במטבע אלו שלש תיבות "זכר למעשה בראשית", דהשתא מה שכתוב 'אותו קראת' אינו קאי על 'חמדת ימים' אלא קאי למטה א'זכר למעשה בראשית' וק"ל:

היוצא מדבריו שה"ר מאיר הנ"ל הוא זה שהוסיף ג' תיבות אלו, ובמקור היה פיוט זה חסר תיבות אלו והסתיים במילים 'חמדת ימים אותו קראת'. אלא שא"כ אינו מובן מה פשט של היש מפרשים, שנמצא שלדידם לא גרסו תיבות אלו, וא"כ מה הפשט של תיבות 'אותו קראת'? וצ"ע.
אמנם אם אכן במקור לא היו תיבות 'זכר למעשה בראשית', וכנוסח מקצת קהילות בישראל, א"כ בפשטות נצטרך לומר שהעיקר כדברי האבודרהם, שהרי לומר כמהלך בתרא לא יתכן בלי תיבות אלו, ומהלך קמא נמי נראה בפשטות כדרך דרוש כיון שלא מוזכר כן להדיא במקרא ואין כאן אלא רמז נאה, וז"ל האבודרהם:
חמדת ימים אותו קראת שנאמר ויכל אלהים ביום השביעי ומתרגמינן בירושלמי וחמיד ה' ודומה לו (תה' פד, ג) נכספה וגם כלתה. וכן ותכל נפש דוד (עי' ש"א ג, לט ותרגום).
פי' אחר והשביעי רצית בו וקדשתו מפני שהוא יום חמדת ימים אותו קראת זמנת וקדשת. ודומה לו (ישעיה מח, יב) וישראל מקוראי, וכן (שמות לה, ל) ראו קרא ה' בשם בצלאל.
כך נראה לי מפני שלא מצינו בתורה מפורש שהשם קראו חמדת ימים.

ולכאורה הקטע בנוי כמשקלות זו כנגד זו-
ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג // עם מקדשי שביעי כולם ישבעו ויתענגו מטובך
ובשביעי רצית בו וקדשתו // חמדת ימים אותו קראת
ו"אותו קראת" הוא כנגד "וקדשתו", דהיינו זימון והבדלה.

ובמאמר המוסגר, לכאורה אינו מובן ההקשר של 'ובשביעי' עם לפניה, לכאורה היה נראה שצ"ל "כי בשביעי" וכדו'. אודה למי שיכול ליתן הסבר המניח את הדעת, מה"פ של אי-הצירוף והקשר בין שני דברים אלו שנראה כעומדים בפני עצמם.


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: דרומי ואורח אחד