מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

והוא רחום קודם ברכו של שחרית

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

והוא רחום קודם ברכו של שחרית

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' ינואר 25, 2018 6:38 pm

כתב רבינו אליעזר בר נתן הירחי בספר המנהיג (דיני תפילה עמוד נט), וז"ל,
וזה דבר פשוט כי אחרי שאמר החזן קדיש וברכו כאילו התחיל ביוצר אור, הוא ואין לספר אף לצרכי רבים, ולהוציא מאותן המקומות בספרד שצועקין על חביריהם בציבור בזה, ואחרי כן מתחיל החזן והוא רחום לכפר עון שהרי מפסיקין בין סדור השבח לתפילה לצורכי יחיד, ואחר כך אומר ברכו ולא יתכן. אב"ן.

את דברי הראב"ן הללו העתיק בקצרה בבית יוסף (או"ח סימן נז).

והדברים מחוסרי ביאור, מהו שכתב 'ואחרי כן מתחיל החזן והוא רחום', אטו ישנה אמירת והוא רחום קודם ברכו של תפילת שחרית, והרי אמירה זו אינה אלא קודם ברכו של תפילת ערבית.

וכתב הרב חיד"א בספר מחזיק ברכה, וז"ל,
מרן בב"י הביא דברי ספר המנהיג וסיים והוא רחום יכפר עון, כלומר שארי להו מרייהו והוא לשון הלציי, ורבים השיגו על הרב יד אהרן שנסתבך בזה וסבר שהוא אמירת פסוק והוא רחום והאריך עי"ש, והדבר מבואר דמ"ש ומתחיל החזן הוא ברכת יוצר אור, ואין להאריך.

ברם, אף כי לשון הב"י מבואר כדברי החיד"א, כיון שהעתיק בלשון 'והוא רחום יכפר עון זה', ונראה פשוט שיש ליתן סימן פיסוק אחר מילות 'ואחר כך מתחיל החזן, וע"ז מפטיר הראב"ן לשון מליצה על מנהגם הנפסד של אותם אנשים המפסיקים בין סידור השבח לתפילה לצרכי יחיד, אולם במקור הדברים בספר המנהיג איתא, 'ואחרי כן מתחיל החזן והוא רחום לכפר עון'. הרי שנשמטה התיבה 'זה', וכן מופיע 'לכפר עון' במקום 'יכפר עון'. ונראה שאין כאן ציטוט של לשון הכתוב למליצה, אלא שהמכוון הוא כמו שהבין היד אהרן שהחזן מתחיל אח"כ נוסח 'והוא רחום' [על מנת] לכפר עון אותם אנשים.

ונראה להציע הביאור בזה, בהקדם דברי הטור (סימן נד),
וכתב רב עמרם ולאלתר מיבעי ליה לאיניש לאתחולי בפריסת שמע ויוצר אור, ואסור לאשתעויי בין ישתבח לפריסת שמע. וה"מ במידי דלאו צרכי צבור הוא אבל במידי דצרכי צבור או לצורך מי שבא להתפרנס מן הצדקה ובעי למפסק ליה שפיר דמי.

החילוק בין מידי דצרכי ציבור למידי דלאו צרכי ציבור איננו מדברי רב עמרם, אלא זוהי תוספת של דברי הטור, ומקור הדברים כמו שהביא בב"י ממה שכתב בספר כלבו (סימן ד), וז"ל,
אמנם בעניני מצוה כגון לפסוק צדקה לעניים או לדבר מצוה אחרת מותר לספר אחר ברכה שלאחריו שהיא ישתבח.

וכך נפסק בשו"ע (שם סעיף ג), ויש מי שאומר שלצרכי צבור או לפסוק צדקה למי שבא להתפרנס מן הצדקה מותר להפסיק. והוסיף הרמ"א, ומזה נתפשט מה שנהגו בהרבה מקומות לברך חולה או לקבול בבהכ"נ שיעשה לו דין, בין ישתבח ליוצר, דכל זה מיקרי לצורך מצוה ולאחר כך כשחוזרין להתפלל יאמר הש"צ מקצת פסוקי דזמרה ויאמר קדיש עליהם, כי לעולם אין אומרים קדיש בלא תהלה שלפניו. ולכן מתחילין ערבית בלא קדיש (כל בו).

מבואר שאמנם ישנה דעה המתירה להפסיק אחר ישתבח קודם ברכו לצרכי ציבור או דבר מצוה כגון לפסוק צדקה, אולם הדבר מהוה הפסק בין ישתבח לקדיש וברכו, ועל כן הש"ץ שונה שוב שוב מקצת פסד"ז, ועליהם מוסב הקדיש.

מעתה לא רחוק הוא לומר שכתוצאה ממנהג זה נפרץ הגדר, ובאותה איצטלא של היתר לצרכי רבים היו שצעקו על חבריהם אחרי קדיש, וכנגד מנהג זה כתב השו"ע (סימן נז סעיף ב),
מקום שנהגו לצעוק על חבריהם בין קדיש וברכו ליוצר אור, או לדבר בצרכי רבים, טועים הם. (ועיין לעיל סוף סימן נ"ד).

מנהג אותם המקומות בספרד שכנגדם מתריע המנהיג היה שאחר אותה הפסקה של אנשים היה החזן פותח באמירת 'והוא רחום' כביכול לכפר על עוונם של האנשים שהפסיקו לאחר אמירת הקדיש, ואחר כך היה אומר ברכו, ועל כך כותב הראב"ן שלא יתכן הדבר כי אחרי שאמר החזן קדיש וברכו כאילו התחיל ביוצר אור, הוא ואין לספר אף לצרכי רבים, וכ"ש כאן שמפסיקין בין סדור השבח לתפילה לצורכי יחיד.

שוב מצאתי ככל הדברים האלה בשו"ת בן ימין (סימן לה) בתשובה מאת בן המחבר רבי ראובן אליהו ישראל (מחכמי רודוס שביון לפני כמאה שנה, וראה שם בסי' לו דחיית הדברים בתשובה מאת קרובו רבי אליעזר יהודה ישראל.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: והוא רחום קודם ברכו של שחרית

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' ינואר 25, 2018 7:32 pm

על מנהג הצעקה בפני הציבור נכתבו כו"כ מאמרים.
על אמירת והוא רחום לפני כל התפילות כתב כמדומני וידר (ואם אינני טועה יש עדות שנוהגות לומר והוא רחום לפני מנחה עד היום)

בן אדם
הודעות: 431
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

והוא רחום קודם [ברכו של] שחרית

הודעהעל ידי בן אדם » ו' ינואר 26, 2018 12:00 am

לגוף הדברים אם אומרים פסוקי והוא רחום קודם תפילת שחרית כמו לפני תפילת ערבית, הנה מצינו בזוה"ק שמבואר בתו"ד שגם לפני שחרית נהגו לומר 'והוא רחום' (ראה פר' בראשית כג:).

אלא שיש לעיין אימתי יאמרו פסוקי 'והוא רחום', אם קודם ברכת קר"ש כעין תפילת ערבית, הרי אסור להפסיק אז ועבירה היא בידו. ובאמת, גם בלא"ה מסברא היה נראה שמקום אמירתו היא בתחילת תפילת שחרית לפני פסוקי דזמרא, שענין 'והוא רחום' היא בשעה שעומד להתפלל, אלא שבתפילת ערבית ליכא אלא ברכות קר"ש וממילא נמצא ש'והוא רחום' היא מיד לפניה, אבל בשחרית שיש גם פסוקי דזמרא לפניה, אז מן הראוי לאומרו לפני זה.

לאן אני חותר? אז ככה - תמיד תמהתי לגבי פרק הודו שמקורו בדה"י שאומרים בתחילת שחרית, דהנה בשלמא פרק הודו עצמו מבואר שאומרים אותו משום שהוא כנגד התמיד, שהיו הלויים אומרים אותו לפני הבית בזמן הקרבת התמיד, איברא, דהרי פרקי הודו (דהיינו 'הודו' ו'שירו') מסתיימים בפסוק 'ויאמרו כל העם אמן והלל לה'', ומשם ועד 'ואני בחסדך בטחתי' אינו אלא ליקוט של פסוקים שונים, ולא ידענא מה הפשט בזה, מה ענין אמירת פסוקים אלו, ומהו הצירוף והקשר בין הפסוקים האלה, ומה מקומם כאן.

אמנם כשמעיינים בתוכנם של הפסוקים נמצא שהצד השווה שבפסוקים אלו (מלבד שני פסוקי 'רוממו' בתחילה) שהם כולם פסוקי דרחמי שעניינם רחמים וכן חסד ותשועה לכלל ישראל, 'והוא רחום', 'אתה ה' לא תכלה רחמיך', 'זכור רחמיך', ['הוא נותן עוז ותעצומות לעם'], 'השב גמול על גאים', 'לה' הישועה', 'ה' צבאות עמנו משגב לנו', 'אשרי אדם בוטח בך', 'ה' הושיעה', 'הושיעה את עמך', 'עזרנו ומגננו הוא', 'יהי חסדך ה' עלינו', 'הראנו ה' חסדיך', 'קומה עזרתה לנו', 'ואני בחסדך בטחתי'.

מכאן הגעתי למסקנא שאכן שני פסוקי 'רוממו' היא סיום לפרקי הודו (וכעין שני פסוקי 'אשרי' שהם הקדמה ל'תהילה לדוד'), אבל כל הפסוקים מפסוק 'והוא רחום' עד הסוף אין להם שום שייכות עם הודו, ובטעות צירפוהו להיות יחד בקטע אחד עם הודו, וסיבת ומקור אמירתו היא ממש מאותו סיבה שאומרים 'והוא רחום' בתפילת ערבית, אלא שבשונה מבערבית שאומרים נוסח קצר של שני פסוקים לחוד 'והוא רחום' ו'ה' הושיעה', בתפילת שחרית אומרים נוסח ארוך של 20 פסוקים, וכשם שברכות קר"ש בתפילת שחרית ארוכים הם מתפילת ערבית, כי עיקר התפילה היא בשחרית.

וחשבתי לומר, שאולי במקור היה תפילת שחרית מורכבת מד' חלקים, א' פסוקי דרחמי - דהיינו 'והוא רחום' - 'כי גמל עלי', ב' פסוקי דזמרא - 'יהי כבוד' - 'ביום קראנו', ג' קר"ש, ד' ותפילה. ובמקורו היה פסוקי דזמרא ג"כ רק פסוקי 'יהי כבוד' גרידא, ולכן שבחו בגמ' למי שמוסיף פרקי 'הללוי-ה' ג"כ יותר, כיון שמעיקר הדין רק 'יהי כבוד' היא פסוקי דזמרא.

מכאן רציתי לחדש לגבי מה שמצינו במג"א סי' רפא: "יש מקומות שאין אומרים והוא רחום וגו' בפסוקי דזמרה", ובסדור השל"ה מבאר: "מצאתי בתשובה, שלא לומר פסוק 'והוא רחום' בשבת ויו"ט, מאחר שאין אומרים 'והוא רחום' קודם ערבית בליל שבת ויו"ט, לא יאמרו אותן ג"כ כאן". הרי שפסוק 'והוא רחום' שבשחרית יש להם אותו גדר כמו 'והוא רחום' שבתפילת ערבית, וכשם שאין אומרים 'והוא רחום' בערבית, ה"ה נמי בשחרית.

בעקבות דברי המג"א ישנם קהילות בישראל שמדלגים על פסוק והוא רחום. אלא שכאן נוצר ויכוח מה עם פסוק 'והוא רחום' שבנוסח 'יהי כבוד', האם גם שם ידלגו על פסוק זה. ובסידור של"ה הנ"ל בעקבות כך נקט שגם ביהי כבוד ידלג על פסוק זה, לעומת זאת בפע"ח כתב: "צריך לומר הפסוק 'והוא רחום יכפר עון' וכו' [בסדר יהי כבוד] אפי' בשבת, לאפוקי מקצת אנשים שאין אומרים זה הפסוק, ואם כן אינם משלימים הענין הנזכר". וכן בשער הכוונות כתוב לגבי 'יהי כבוד': "ויאמר פסוק זה אפילו בשבת". ולכאו' צ"ב, שאם אכן ישנו בעיה לאומרו בשבת, במה שונה יהי כבוד.

אבל לפי האמור נראה שמה שאמרו שלא יאמרו פסוק 'והוא רחום' של אחרי הודו, אין הכוונה לפסוק 'והוא רחום' גרידא, אלא לכל הפסוקים של 'והוא רחום' עד הסוף, והכוונה לכל הפסוקי דרחמי, כשם שכשאמרו שלא יאמרו 'והוא רחום' בתפילת ערבית הרי נכלל בזה גם פסוק 'ה' הושיעה', א"כ מ"ש הכא, הרי כ' השל"ה שזה ענין אחד, וא"כ גם כאן אין אומרים כל הפסוקים האלה ולא רק פסוק 'והוא רחום'.

וא"כ הגע עצמך, מה שאמרו שלא יאמרו והוא רחום בתפילת ערבית ובכלל זה פסוק 'ה' הושיעה', לכאורה הרי אין נמנעים מלומר פסוק זה 'ה' הושיעה' בשאר המקומות, כגון בסוף 'יהי כבוד' או אחרי הקרבנות וכן ב'ובא לציון', ובהכרח שאין החסרון בפסוק עצמו, אלא במטרת אמירת הפסוק, דהיינו שנוסח 'והוא רחום' נתקנה למטרת התעוררות רחמים לפני התפילה, וממילא לא שנא פסוק 'והוא רחום' ולא שנא פסוק 'ה' הושיעה' שניהם אין אומרים. וא"כ אותו הדבר גם לאידך גיסא, הרי פסוקי יהי כבוד עניינה פסוקים של זמירות ותשבחות, א"כ כשם שפסוק 'ה' הושיעה' לא מהוה בעיה, גם פסוק 'והוא רחום' אין בה כל בעיה. כי לא הפסוק עצמו היא הבעיה, אלא הקשרו ומקומו.

ודאתינא להכי, לכאורה כאשר אמרו שאין אומרים 'והוא רחום' לפני שחרית כמו שאין אומרים לפני ערבית, א"כ המכוון בזה היא לכל הקטע עד 'כי גמל עלי', ולא רק פסוק והוא רחום כמו שמצוין בכמה סידורים.

[ובזה רציתי ליישב גם, דהנה נוסח ספרד אומרים מזמור 'ארוממך' אחרי 'כי גמל עלי', אמנם בסידורים הישנים מופיע מזמור זה בלי הפסוק הראשון 'מזמור שיר חנוכת הבית לדוד' (ורק בחנוכה הוסיפו פסוק זה), ולכאורה הדבר תמוה קצת, הרי כמה וכמה מזמורי תהלים נוהגים לומר בתפילה, בימי חול ובימי שבת, ולא מצינו שידלגו על הפסוק הראשון אע"פ שאינו חלק מתוכן המזמור. אמנם יתכן לומר ע"ד אפשר, שלא אמרו מזמור זה כדרך שאר המזמורים כעין שירות ותשבחות, אלא כהמשך לפסוקי דרחמי, והוא חל' מ'והוא רחום' שלפניה.]

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: והוא רחום קודם [ברכו של] שחרית

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ו' ינואר 26, 2018 9:24 am

בן אדם כתב: [ובזה רציתי ליישב גם, דהנה נוסח ספרד אומרים מזמור 'ארוממך' אחרי 'כי גמל עלי', אמנם בסידורים הישנים מופיע מזמור זה בלי הפסוק הראשון 'מזמור שיר חנוכת הבית לדוד' (ורק בחנוכה הוסיפו פסוק זה), ולכאורה הדבר תמוה קצת, הרי כמה וכמה מזמורי תהלים נוהגים לומר בתפילה, בימי חול ובימי שבת, ולא מצינו שידלגו על הפסוק הראשון אע"פ שאינו חלק מתוכן המזמור. אמנם יתכן לומר ע"ד אפשר, שלא אמרו מזמור זה כדרך שאר המזמורים כעין שירות ותשבחות, אלא כהמשך לפסוקי דרחמי, והוא חל' מ'והוא רחום' שלפניה.]


אמירת מזמור זה היא מנהג מאוחר בכל מקרה (ויעויין אזור אליהו)

בן אדם
הודעות: 431
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

Re: והוא רחום קודם [ברכו של] שחרית

הודעהעל ידי בן אדם » ו' ינואר 26, 2018 11:32 am

בברכה המשולשת כתב:
בן אדם כתב: [ובזה רציתי ליישב גם, דהנה נוסח ספרד אומרים מזמור 'ארוממך' אחרי 'כי גמל עלי', אמנם בסידורים הישנים מופיע מזמור זה בלי הפסוק הראשון 'מזמור שיר חנוכת הבית לדוד' (ורק בחנוכה הוסיפו פסוק זה), ולכאורה הדבר תמוה קצת, הרי כמה וכמה מזמורי תהלים נוהגים לומר בתפילה, בימי חול ובימי שבת, ולא מצינו שידלגו על הפסוק הראשון אע"פ שאינו חלק מתוכן המזמור. אמנם יתכן לומר ע"ד אפשר, שלא אמרו מזמור זה כדרך שאר המזמורים כעין שירות ותשבחות, אלא כהמשך לפסוקי דרחמי, והוא חל' מ'והוא רחום' שלפניה.]


אמירת מזמור זה היא מנהג מאוחר בכל מקרה (ויעויין אזור אליהו)

לא ראיתי את דברי האזור אליהו, אולי תועיל לציין מ"מ מדויק. בכל אופן, רק בנוסח אשכנז וספרד זה ניתוסף מאוחר, אבל כמדומני שבנוסח ע"מ של הספרדים זהו מנהג קדום מאוד אאל"ט. אדרבא אשמח לקבל הפניות בנושא.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: והוא רחום קודם [ברכו של] שחרית

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ו' ינואר 26, 2018 3:53 pm

בן אדם כתב:
בברכה המשולשת כתב:
בן אדם כתב: [ובזה רציתי ליישב גם, דהנה נוסח ספרד אומרים מזמור 'ארוממך' אחרי 'כי גמל עלי', אמנם בסידורים הישנים מופיע מזמור זה בלי הפסוק הראשון 'מזמור שיר חנוכת הבית לדוד' (ורק בחנוכה הוסיפו פסוק זה), ולכאורה הדבר תמוה קצת, הרי כמה וכמה מזמורי תהלים נוהגים לומר בתפילה, בימי חול ובימי שבת, ולא מצינו שידלגו על הפסוק הראשון אע"פ שאינו חלק מתוכן המזמור. אמנם יתכן לומר ע"ד אפשר, שלא אמרו מזמור זה כדרך שאר המזמורים כעין שירות ותשבחות, אלא כהמשך לפסוקי דרחמי, והוא חל' מ'והוא רחום' שלפניה.]


אמירת מזמור זה היא מנהג מאוחר בכל מקרה (ויעויין אזור אליהו)

לא ראיתי את דברי האזור אליהו, אולי תועיל לציין מ"מ מדויק. בכל אופן, רק בנוסח אשכנז וספרד זה ניתוסף מאוחר, אבל כמדומני שבנוסח ע"מ של הספרדים זהו מנהג קדום מאוד אאל"ט. אדרבא אשמח לקבל הפניות בנושא.


סידור אזור אליהו על אתר (ושם גם התייחסות לגבי הספרדים)

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: והוא רחום קודם ברכו של שחרית

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' ינואר 29, 2018 12:23 am

בן אדם, מה לך נרדם. המשך להעשירנו באוצרותיך. הדברים נפלאים, מרחיבים דעת ומעוררים עיון. תשו"ח.


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 40 אורחים