מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

פיוט 'לאל אשר שבת'

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

פיוט 'לאל אשר שבת'

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' ינואר 27, 2018 11:59 pm

פיוט זה אין מקורו בתלמודים ובמדרשי חז"ל (בעוד ששאר ההוספות, וביניהם גם פיוט 'אל אדון' מוזכרים בזוה"ק, ונשמת כל חי מוזכר בגמרא), והוא מופיע לראשונה בסידורי הגאונים.

עם זאת מצינו בו דבר מיוחד, כמו שכתב בספר אור זרוע (ח"ב הלכות שבת סימן מב אות ד), וז"ל,
ותקנו רבותינו והוסיפו מזמורים לכבוד השבת כגון השמים מספרים כבוד אל כו' לדוד בשנותו את טעמו כו' נכון כסאך מאז כו' ומכאן ואילך מסיים כשאר ימים ומדלג מזמור לתודה. ועוד תקנו נשמת כל חי. ובמקהלות. הכל יודוך. ודעתי נוטה בכל אילו אם לא הזכיר אינו חוזר, אבל לאל אשר שבת פרשו רבותינו בצפרא בצלותא דיוצר מבעיא ליה לבר ישראל למדכר של שבת כגון לאל אשר שבת ואי אשתלי ולא אדכר מהדרינן ליה ומדכר.

וכוונת דבריו כמו שביאר בערוך השולחן (סימן רפא סעיף ו),
דבכל השבחות לא נזכר שבת מפורש אלא משום דיום השבת הוא יום מנוחה וקדושה הוסיפו בו שבחים, משא"כ לאל אשר שבת דעיקר קדושת שבת הוזכר שם לפיכך מחזירין אותו.

ודין זה של האו"ז העתיקו הרמ"א (שם),
ונוהגין להרבות בזמירות של שבת כ"מ לפי מנהגו, ובכל דבר אם לא אמרו אין מחזירין אותו מלבד אם לא אמר לאל אשר שבת וכו' מחזירין אותו.

ובמגן אברהם (ס"ק ג) כתב,
כתוב בהגמ"נ ותמה אני דהא בטולטילא א"א אותו , עכ"ל, ול"נ דאף הא"ז לא קאמר שיחזור ליוצר אור דמנ"ל הא לחזור בשביל דבר שלא הוזכר בתלמוד וכמ"ש סימן תקפ"ב ס"ה, ועוד דאינו אלא מנהג. אלא כונתו שיאמרו עדיין אחר התפלה משא"כ בשאר זמירות שאינן אלא רשות אם רצה א"א כלל.

ובאמת בלשון האור זרוע דחוק מאוד לפרש כמג"א דקאי על חזרה לאחר התפילה, וכן בלשון הרמ"א שהעתיקו בלא שום שינוי.
ובפרי מגדים (ס"ק ג) צידד דכשנזכר קודם שאמר ברוך אתה ה' יוצר המאורות אפשר דמחזירין אותו, כמו שמצינו לגבי זכרינו ומי כמוך בעשי"ת שאם לא סיים הברכה אומר אותו, [ולפי"ז לא קשה קושיות המג"א, דגם הזכרות אלו אינם אלא מנהג מיסוד הגאונים, ומ"מ משכחת לה חזרה בתוך הברכה]. והניח בצ"ע.

עכ"פ, נתעוררתי להרגשה נפלאה באמירת 'לאל אשר שבת', דהנה כתב רבי נתן ברבי יהודה בספר המחכים, ביסודה ובמקורה של שבחה זו, וז"ל,
אל אשר שבת מכל מלאכתו ביום השביעי נתעלה וישב, לכל בריאה ובריאה ברא הקדוש ברוך הוא שר, ובליל שבת בראשית ישב על כסא כבודו וקרא לכולם, ובעמדן לפניו עמד מכסאו להושיב בו שר של שבת, וזהו תפארת עטה ליום המנוחה, שכבוד גדול עשה לו להשיבו על כסאו לפני כל השרים, גם בראותם כך עמדו ואמרו שירות ותשבחות לשר של שבת, בא הקדוש ברוך הוא והראה אותה שמחה לאדם הראשון, כשראה לכל אחד ואחד שהיה משבח לשר של שבת פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת, אמר לו הקדוש ברוך הוא לו אתה אומר שירה ולי אי אתה אומר שירה, כיון ששמע שר של שבת שטוב בעיני הקדוש ברוך הוא לומר שירה מיד ירד מן הכסא וצוח ואמר טוב להודות לה', וענו כולם ואמרו ולזמר לשמך עליון, זה שבח של יום השביעי אותו כבוד שעשה לו הקדוש ברוך הוא זהו שבחו, ויום השביעי משבח ואומר מזמור שיר ליום השבת כלומר [כל] מה שבאותו מזמור טוב להודות לה', לפיכך יפארו ויברכו לאל כל יצוריו אילו השרים שענו אתו כולם אחריו לזמר לשמך עליון. ואין לפותרו לענין אחר שהרי אין יציר מפאר ומברך לה' כי אם ישראל ומהו כל יציריו אלא ודאי כמו שפרשתי כך האמת.

והעתיקו דברים אלו בארחות חיים ובכל בו וברוקח ובסדר טרויש ובסידור ר' שלמה מגרמיזא ועוד, ועי' באליה רבה כאן.

ומעתה מבואר דאין זו הזכרה בעלמא של שבח השבת בתוך ברכת יוצר, אלא בברכה זו דמיירי משירת כל הנבראים, דהיינו המלאכים וישראל, מזכיר את שירת השר של שבת, וקטע זה 'לאל אשר שבת' זוהי שירת השבת. ודוק היטב.

והנה שמעתי בשם הגאון רבי ישראל קליינר זצ"ל שפירש באמור בתפילת מוסף של שבת, 'טועמיה חיים זכו וגם האוהבים דבריה גדולה בחרו', דקאי על אוהבי דבריה של השבת, ומהו דבר השבת, מזמור שיר ליום השבת, וכדאיתא במדרש הנ"ל ובעוד מאמרי חז"ל דזוהי שירת השבת.

ונראה להטעים עוד לפי האמור, ד'לאל אשר שבת' זהו שירת השר של שבת. ומבואר בכאן, דמהו תוכן שירת השבת, 'טוב להודות לד' ולזמר לשמך עליון'. והתוצאה העולה מזה, 'שבח יקר וגדולה יתנו לאל מלך יוצר כל וגו'. היינו לא נתינת שבח גרידא, אלא במדרגה גבוהה יותר שמרומם ומגדל את שם ה', [כמו דאיתא באבודרהם בביאור מה שאומרים בתפילת עלינו לשבח, לתת גדולה על שם גדלו ה' אתי], וזהו גדולה בחרו. ודוק .

חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 39 אורחים