פורום אוצר החכמה

''ויפריקננא מכל עקתין בישין דייתון לעלמא, ויזמין ויתיהב לנא מזונא ופרנסתא טבתא בלי צרה ועקתא ממזונא דכל מזונא ביה תליא... וייתי לנא ולכל נפשתנא... וחיי אריכי ומזוני רויחי''
צ"ע טובא, איך תקנו תפילה על צרכיו בשבת, ובשלמא בברכת המזון ותפילה אמרינן שהוא טופס ברכה הקבוע, אבל כאן הוא נתקן לאומרו בשבת דווקא, והוא פלא! ( וכה"ג קשה בזמר 'חי ה' וברוך צורי' שאומרים בל' בקשה ''לחם חוקי הטריפני'' ימלא שובע אסמי'')
גם יש להעיר למה נכפלה הבקשה על המזונות.
גם צ"ע, מהי בקשת ''ממזונא דכל מזוני ביה תליא'', למה לא נבקש מידו הרחבה, שישראל מעל למזל, והנהגת המזל היא הנהגה טבעית אשר אומות העולם תחתיה, ובכלל צ"ב מה ענינו של מזל זה, שמפתח של פרנסה לא נמסר לשליח, כמוש"כ תענית ב' ב'. (ויל"ע מתענית כה במעשה דר"א בן פדת)
ואגב, מיהו מחברה של תפילה זו האם גם היא מרבינו האר"י הקדוש?
מצפה לתשובתכם.

שייף נפיק כתב:ואגב, מיהו מחברה של תפילה זו האם גם היא מרבינו האר"י הקדוש?

ר' חיים ויטאל מביא תפלה זו בעץ חיים בשם קונטרס אחד "ונלע"ד שאינו משם מורי ז"ל". דהיינו שאינו מהאר"י.

כתב הרב חיד"א (יוסף אומץ סי' מד) דיש מפקפקין ואין אומרים את הבקשה על המזונות מטעם ד'אל ישאל אדם צרכיו בשבת' (והביאו הזכור לאברהם ח"ג אות ש, ובכה"ח סי' רסב ס"ק ח).
לענין 'מזלא', כמדומני שמושג זה בתורת הסוד אינו מקביל ל'מזל'.

יש להזכיר שבשער הכוונות התפילה היא לפני אתקינו סעודתא ולא לאחריה, וכן הדפיסו בזמירות שנידונו כאן בעבר בארוכה

אכן בעל התניא בסידורו קיצר תפילה זו והשמיט ממנה את כל הענינים האלו.

עי' תורה לשמה סי' קג

(אותו ענין בתפילה המתחלת "רבון כל העולמים" שאומרים אחר שלום עליכם, והרבה נוהגים לדלג שם עניני בקשות וכ"ה בשע"ת סי' רסב ס"ק ב).

יש גם את ה'יהי רצון' שאומרים לפני ברכת החודש - 'תפלת רב' - שפלא שנתקן לאומרו דוקא בשבת. וכמדומני שהערוך השולחן מקשה כן. ועל החתם סופר מסופר שלא אמרו

שכחת להוסיף, שבחב"ד אין אומרים...

שמעתי מסבי שליט"א שבבית כנסת הגדול בת"א היו מתפללים נוסח חב"ד בגלל הרב אהרונסון הנמנה על חסידי חב"ד, עד שהחזנים התמרמרו שאין להם אפשרות לנגן את ברכת החודש ואט אט שינו המנהג לנוסח "ספרד"...

אכן בעל התניא לא הכניסו בסידורו כנראה מחמת השאלה של בקשת צרכיו. [אולם פלא הדבר שמסופר על חסידים גדולים בדורות עברו שכן היו אומרים זאת לעצמם בלחש, אף שאינו נמצא בסידור חבד, ויש אף המספרים כן על האדמור מחבד. והוא חידוש]

איש_ספר כתב:עי' תורה לשמה סי' קג

תורה לשמה.PDF

(אותו ענין בתפילה המתחלת "רבון כל העולמים" שאומרים אחר שלום עליכם, והרבה נוהגים לדלג שם עניני בקשות וכ"ה בשע"ת סי' רסב ס"ק ב).

יצויין שאליבא דמח"ס תורה לשמה אין לומר תפילה זו

דרומי כתב:יש גם את ה'יהי רצון' שאומרים לפני ברכת החודש - 'תפלת רב' - שפלא שנתקן לאומרו דוקא בשבת. וכמדומני שהערוך השולחן מקשה כן. ועל החתם סופר מסופר שלא אמרו

כידוע שזה נוסח מחודש לאומרו, ויעויין באזור אליהו

איש_ספר כתב:(אותו ענין בתפילה המתחלת "רבון כל העולמים" שאומרים אחר שלום עליכם, והרבה נוהגים לדלג שם עניני בקשות וכ"ה בשע"ת סי' רסב ס"ק ב).

בנוסח התפילה עצמה משמע שאומרים אותה כשבאים לביהכנ"ס להתפלל, ולא סמוך לסעודה, וממילא לק"מ.
ומן הסתם כבר עמדו בזה.

עושה חדשות כתב:

איש_ספר כתב:(אותו ענין בתפילה המתחלת "רבון כל העולמים" שאומרים אחר שלום עליכם, והרבה נוהגים לדלג שם עניני בקשות וכ"ה בשע"ת סי' רסב ס"ק ב).

בנוסח התפילה עצמה משמע שאומרים אותה כשבאים לביהכנ"ס להתפלל, ולא סמוך לסעודה, וממילא לק"מ.
ומן הסתם כבר עמדו בזה.

מישהו שהתפלל בבעלזא אמר לי שכך נוהגים שם

עושה חדשות כתב:

איש_ספר כתב:(אותו ענין בתפילה המתחלת "רבון כל העולמים" שאומרים אחר שלום עליכם, והרבה נוהגים לדלג שם עניני בקשות וכ"ה בשע"ת סי' רסב ס"ק ב).

בנוסח התפילה עצמה משמע שאומרים אותה כשבאים לביהכנ"ס להתפלל, ולא סמוך לסעודה, וממילא לק"מ.
ומן הסתם כבר עמדו בזה.

בעלים לתרופה האחרון היה מאמר על הצדיק ר' יוסף בן ר' שבתי מראשקוב, ושם שכך היה נוהג.