הודעהעל ידי שומע כעונה » ה' מרץ 01, 2018 12:02 am
הביאור בזה פשוט, שהרחמים והחסדים מצד עצמם הרי היו אמורים להיגמר מזמן, שהרי על פי מעשינו לא היה לנו זכות לחסד ורחמים כלל, ואעפ"כ הקב"ה ברוב רחמיו המשיך לרחם עלינו ולעשות עמנו חסד, ומכיון שלא כלו בעבר הרי פשוט שהם נמשכים עד עתה, וההודאה היא על שהם לא כלו מזמן.
וביתר ביאור שהרי כל ענין מידת הביטחון כמבואר רבות בדברי הגר"א שהענין בא מחמת כך שהרי כל הטובות שאנו מקבלים מאתו יתברך הכל הוא בחסד ולא בזכות, ומחמת שהכל בחסד בשל כך אנו יכולים להיות בטוחים שהחסד ימשיך ולכן אנו יכולים גם לבקש עוד חסדים על אף שלפי מעשינו לא מגיע לנו.
וזה הביאור גם במאמר זה שהטוב כי לא כלו רחמיך שהשי"ת מהותו היא טוב על אף שלא מגיע לנו והראי' היא שהרי לא כלו רחמיו עלינו על אף שלא היה מגיע לנו כו'.