[ה] וביאור הדברים נראה לפי מה שמצינו בדעת זקנים מבעלי התוספות בפר' וירא, וז"ל,
אשר יאמר היום בהר ה' יראה. כלו' ידעתי שיאמר היום מכמה בני אדם בהר ה' יראה אפי' אברהם ירא אלהים אם שוחט את בנו במצות הצור וכשיראו אותנו חוזרין יאמרו שלא רציתי לקיים מצות ה' ואז יראה שאין העכוב מצדי. ואתמר במדרש כשאמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם אל תשלח ידך אל הנער והעל האיל תחת בנך לא רצה אברהם להניחו עד שנשבע לו הקדוש ברוך הוא שיחשב לפניו אפרו של איל כאילו היה אפרו של יצחק ונשבע לו ומיד הורידו מעל המזבח ואחר שהורידו אמר לו תן לי חותמך על הדבר הזה. א"ל מן הדין אין לי למסור חותמי מכיון שלא שאלת אותו בשעת מעשה ועוד שכבר נשבעתי לך. אמנם אעשה חסד עמך וליעקב בן בנך אמסרנו הה"ד תתן אמת ליעקב חסד לאברהם כלומר תתן אמת שהוא חותמו של הקדוש ברוך הוא בשביל חסד שאמרת לעשות לאברהם.
והנה תפילת אברהם אבינו מפורשת בהאי קרא,
ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה. וברש"י שם בשם מדרש אגדה,
ה' יראה עקידה זו לסלוח לישראל בכל שנה ולהצילם מן הפורענות כדי שיאמר היום הזה בכל הדורות הבאים בהר ה' יראה אפרו של יצחק צבור ועומד לכפרה.
ותפילה זו שנשא אברהם שיראה אפרו של יצחק צבור היתה כאשר העלה אברהם את האיל לעולה תחת בנו, וכמ"ש רש"י שם,
מהו תחת בנו - על כל עבודה שעשה ממנו היה מתפלל ואומר יה"ר שתהא זו כאילו היא עשויה בבני כאילו בני שחוט כאילו דמו זרוק כאילו בני מופשט כאילו הוא נקטר ונעשה דשן.
ובסליחות ליום חמישי של עשי"ת אנו אומרים,
ויקח איל תחת עופר... והיה הוא ותמורתו יהיה קודש. הרי שהיה כאן ענין תמורה תחת יצחק, וזה ביאור דברי רש"י הנ"ל דהאיל הזה הוא ממש 'תחת' וחילוף יצחק אבינו. ובאמת במקור הדברים בב"ר (נו, ט) נוסף עוד:
כהדא דתנן הרי זו תחת זו הרי זו תמורת זו.
ומבואר שהיו כאן שני ענינים נפרדים. א) עקידת יצחק. שכבש אברהם אבינו את רחמיו וערך העצים ועקד את יצחק, ושלח ידו ולקח המאכלת לשחוט את בנו יחידו כדי לעשות רצון ה' בלבב שלם, ודבר זה הוא בבחינת 'מחשבה טובה' וכבישת הרצון, אבל לכלל מעשה בפועל לא הגיע. ב)
העלאת האיל לעולה תחת בנו שזוהי הקרבה בפועל, תחת ותמורת בנו.
ומבואר להדיא בדברי בעלי התוס' שאברהם אבינו הוריד את יצחק מן המזבח רק לאחר שבועת הקב"ה שהאיל הנקרב תמורתו יירצה ויחשב כאילו יצחק הוקרב, והיה הוא ותמורתו יהיה קודש, וזהו אפרו של יצחק הצבור ומונח ע"ג המזבח.