ביאור חדש לתפילת "ישמחו במלכותיך"

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
מילה בסלע
הודעות: 44
הצטרף: ד' מאי 06, 2015 7:54 pm

ביאור חדש לתפילת "ישמחו במלכותיך"

הודעהעל ידי מילה בסלע » ו' יולי 06, 2018 3:02 pm

ביאור בתפילת שחרית לשבת: ישמחו במלכותך וכו'
=======================================
התפילות והפיוטים הקדומים מבוססים על שתי צלעות המייצגות שני חלקים של הנושא, ולפעמים כל צלע מתחלקת בתוכה.

ישמחו במלכותך
בקשה על הצד התכני-הפנימי של השבת, שהיא הכרת מלכות ד', וכפי שהאריך בספר המספיק לעובדי ד', והתפילה היא שיזכו להשיג את גדולת מלכות ד' ובכך ישמחו.

שומרי שבת וקוראי עונג
הם החלקים המעשיים שבשבת, השמירה על השביתה וקריאת עונג לשבת. והם יסוד לצד הפנימי. הם מעוררים את תשומת הלב להשתדל להגיע לתוכן הפנימי והם מכשירים את האדם לכך. [זכר לדבר, מה שאמרו בירושלמי (דמאי ד א): ע"ה אימת שבת עליו ואינו משקר.] ולכן שכר "שומרי שבת וקוראי עונג" הוא גם בהשגת מלכות ד' והשמחה בה.

עם מקדשי שביעי, כולם ישבעו ויתענגו מטובך
הקידוש הוא הצד התכני, הן מצד השביתה וקריאת העונג מתוך מגמה של קידוש היום, דהיינו לשם מצות ד' ולזכרון מעשה בראשית ויציאת מצרים, והן מצד השגת מלכות ד' כנ"ל.
הקידוש מתייחס לעם, כי המעשים והשביתה כשלעצמם אינם מתייחסים כ"כ לאיחוד של הפרטים כעם ואילו הקידוש שהוא התוכן הפנימי שבהם ושעל ידם, ועליו נאמר בכתוב "ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם וגו'" (שמות לא יז). "בני ישראל" היינו הציבוריות שמאגדת את הפרטים לעם. משום כך צויין כאן "עם מקדשי שביעי". על כן: "כולם ישבעו וכו'". השכר הוא בנתינה כוללת ולא פרטנית.

כולם ישבעו ויתענגו מטובך
השכר הגשמי של טוּב ד' שהוא מכח זכות השביתה וקריאת השבת עונג, יותן להם בתור שכר על היותם "עם מקדשי שביעי", שכן בלא חיבורם למידה של קדושת השבת אין שכר מיוחד לשמירת השבת.

אופן אחר:
כולם ישבעו ויתענגו מטובך
מובנו הוא כחלק מ"ישמחו במלכותך", כלומר בהכרת ובידיעת מלכות ד' בעומק לפנים מעומק, ישנו צד השמחה, שהיא בפנימיות הטהורה של הנפש, ואותה מבקשים כשכר מצד שמירת שבת וקריאת עונג כנ"ל, וישנו צד השביעה והעונג מטוב ד', שהם בחלק היותר חיצוני של הרגשת הנפש ואותם מבקשים כשכר מצד קידוש היום, שבו תלויים שמירת ועונג שבת כנ"ל.
על כל הכלול בידיעת מלכות ד' נאמר במסכת שבת (י ע"ב): "מתן שכרה לא עבידא לאיגלויי". ועל כן נאמר "'לדעת כי אני ד' מקדשכם' (שמות לא יג), לך והודיעם" (שבת שם). ידיעת ד' היא מתן שכר מיוחד לשבת.

"שבת" ו"שביעי"
"שבת" היא השביתה והדומה לה מבחינה מעשית: העונג. על כן: "שומרי שבת וקוראי עונג".
ואילו "שביעי" מבטא כאן את המהות הפנימית הנ"ל ועל כן "עם מקדשי שביעי".

ובשביעי רצית בו וקדשתו
כאן "שביעי" הוא מונח הכולל כל צדדי השבת. ההתייחסות לשבת כאן היא כאל הויה רוחנית בפני עצמה שיש בה דרגות במעלותיה הרוחניות. [וכמו "ויקם שדה עפרון" (בראשית כג יז) ופירש"י : "תקומה היתה לו", ובתפילת יוצר "ויום השביעי משבח ואומר" וכו'.] והוא מיוסד על הכתוב "ויברך א' את יום השביעי ויקדש וכו'" (בראשית ב ג).
הברכה מתבטאת גם במונח "רצון". הרצון מתייחס לשביתה ולמנוחה, העונג והכבוד שיש במצות שבת כשתינתן לישראל. הרצון של הקב"ה בברכת השבת הוא "בו" בממשות הנפש השומרת שבת (עיין אבן עזרא בראשית ב ג בשם הגאון, שברכת היום וקידושו ישוב על השומרים שיהיו מבורכים ומקודשים) ולכן גם כביכול בממשות היום.
הקידוש מתייחס לדעת של השומר שבת, הכרתו את שורש המצוה ומגמתה, עשייתה לשם מצוה והתקדמות לקראת בורא העולם. לכן "קדשתו", קידשת אותו, דהיינו, הרוח המקיפה את ענין השבת. ולכן גם ביחס ליום, קידשת את רוחו ותוכן עניינו.

חמדת ימים אותו קראת
מעבר לרצון ולקידוש של השבת ישנה בשבת מעלה יותר פנימית, שהיא היות ההשגות והמעלות שיש בשמירה ובקידוש השבת נמצאות בדרגה יותר גבוהה מכל מה שניתן להשיג בשאר הימים ובכך היא "חמדת ימים".
על הכתוב "לעבדה ולשמרה" (בראשית ב טו) דרשו חז"ל על מצוות עשה ועל מצוות ל"ת, דהיינו שישנן השגות בכל פעולות האדם ורעיונותיו בכל ימי המעשה. ואילו בשבת ישנה ברכה לתוספת טובה שיתחדש בנשמות כח ההיכר והשכל והיא מוכנה יותר משאר ימים בנפש יתירה לאור באור החיים כמש"כ הא"ע והספורנו עה"כ "ויברך א' את יום השביעי" (שם ב ג).
ולשון קריאה האמור כאן הוא לשון הבדלה והגדלה (עיין רמב"ן לעיל א ה) דהיינו שיום השביעי נקרא ויוחד להשגת הטובות הנ"ל.
את המונח "חמדת ימים" ניתן לבאר עוד עפ"י הכתוב להלן (כז טו) "את בגדי בנה הגדול החמודות וגו'" ופירש"י: הנקיות. וכאן הכוונה שבשבת ישנן השגות יותר נקיות ומבוררות משאר הימים והן מכלל הברכה שהובדלה והוגדלה בה השבת כנ"ל.
זהו הצד התוך תוכי של מעלות השבת.
***
הזכרת מעלות השבת בפיסקא זו "ובשביעי רצית בו וכו'" היא כחלק ממצוות קידוש היום בהזכרת שבח היום ומעלתו. ואולי גם כהזכרת הסיבה שמבקשים את השגת שכר השבת: "ישמחו במלכותך שומרי שבת וכו'", כי מאחר שהשבת נועדה לכך להיות יום רצון וקדושה במעשה ובעליה רוחנית, ראוי לבקש על כך.
***
בתפילה זו ובאחרות סדר המשפטים הוא, תחילה הנקודה הרוחנית יותר:
"ישמחו במלכותך" קודם ל"שומרי שבת".
"עם מקדשי שביעי" קודם ל"ישבעו ויתענגו מטובך" וכו' וכו'.

פרץ מוצקין
הודעות: 76
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2011 9:34 am

Re: ביאור חדש לתפילת "ישמחו במלכותיך"

הודעהעל ידי פרץ מוצקין » ב' יולי 09, 2018 1:51 am

נפלא מאד. נרא שהכותב קרא הרבה בסידור עולת ראי"ה למרן הראי"ה זצ"ל.

יהודי טבעי
הודעות: 190
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

Re: ביאור חדש לתפילת "ישמחו במלכותיך"

הודעהעל ידי יהודי טבעי » ג' יולי 10, 2018 3:08 pm

דברים מאירי עיניים ומשמחי לב


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים