בפיוט 'לך אנא עורך' שחיבר רבי נסים הלוי מופיע 'ואשיר לך על הדוכן'.
לכאורה זה נכנס בקטגוריית הפיוטים שדנו בהם הפוסקים איש לחוש בהם משום דובר שקרים. כגון 'קמתי באשמורת', בלילה בתוך/לסוף אשמורות, 'אוחילה לאל' וכו'. והכא נמי גם מצד מחבר השיר איני יודע מי הבטיחו שיהא משורר ולא משוער שבפשטות זה נקבע לדורות ולא ניתן לשינוי ומשוער ששורר חייב מיתה. ראה במאמר המצורף בירור דין זה.
וכל שכן ישראלים או כהנים ששרים בנוסח האמור שהם בודאי לא ישירו על הדוכן. האם אין זה דובר שקרים?. ולשם דימוי זה כמו שהקהל יאמרו עם התוקע את תפילתו 'בניך בני רחומיך בטחו על רוב רחמיך ושמוני תוקע לפניך.