פורום אוצר החכמה

בעניי, עדיין לא הצלחתי להבין את החלוקה הזו בקרב יהודי תימן.
האם זה הולך לפי חלוקה גיאוגרפית בארץ תימן?
לפי מסורת ורבני קהילות?
ומה ההבדלים עצמם? רק בנוסחאות?

מי יאיר עיניים?

לגבי חלוקה גיאוגרפית, מקובל לומר שהשאמי הוא בדרום (עדן ושרעב) ובמזרח (חבאן), אף שעם הזמן חדר גם לצנעא.
ביחס למסורת הקהילות וההבדלים עצמם הדברים ארוכים. מקובל לטעון שהמקורי הוא הבלדי והשאמי מאוחר (וראה כאן https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7 ... 7%9E%D7%9F).

וע"ע
viewtopic.php?f=50&t=2299&p=15914&hilit
viewtopic.php?f=7&t=27010&p=275814&hilit
viewtopic.php?f=17&t=12418&p=116248&hilit

ברור שהבלאדי הוא הקדום יותר והוא מושפע בעיקר מהרמב"ם, מאידך הנוסח השאמי הוא כמעט נוסח ספרדי רגיל, ומושפע מהשו"ע.

לפי מה שאני יודע אין לזה כל קשר למקור האדם בתימן.
שהרי בתימן שימשו בלאדי ושאמי בערים יחדיו כגון צנעא וכיוצ"ב.
אלא לגבי ההברה בתפילה,כידוע שיש ב' מנהגים בתימן איך להגות אותיות ג' ו-ק' מלבד החילוק היאך להגות את הניקוד המכונה חולם.
הפיוטים הסליחות ההושענות זהים.
המנגינות משתנות בין קהילה לקהילה,וכן על זה הדרך המנהגים והפסיקה שבכללות נגזרת מהישיבה הגדולה בצנעא ולאחר מכן לגלילות ואז למחוזות,עובר במרכז התורה השני שישב בשרעב.
בתימן עצמה אפי' אצל השאמי נתקבל הש"ע רק בדיני או"ח וגם זה לא בכולו.
וכן כל יוצאי שרעב ועדן בעיקרון נמנים על זרם השאמי.
וכמובן דלא הוי כהספרדי המצוי,שרוב ככל מנהגיו הם שונים מהשאמי וכן דרך הפסיקה בעצם הש"ע.

ספר מקיף על כך הוא מחקרים בסידורי תימן :עם נוסח תכלאל עץ חיים /מחקר וכתיבה: משה גברא.מחקרים בסדורי תימןבני-ברק :המכון לחקר חכמי תימן,תש"ע 2010.
יש להעיר שישנה קרבה מסוימת בין הנוסח הבלאדי לנוסח רומי [לפני שנים הרבה כתב על כך קאסוטו (או הרטום, איני זוכר), דומני שבכתב העת של בית הכנסת ישורון]. אציין דוגמא שעסקתי בה לאחרונה היא הבקשה '' וכיסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין' שבברכת בונה ירושלים, המצויה בסידורי הספרדים והאשכנזים, אך לא בסידורים הרומי והבלאדי.

פרופ' זהר עמר, מבני תימן, הוציא לאחרונה ספר מיוחד על החילוקים בין שני פלגי העדה.

גביר כתב:יש להעיר שישנה קרבה מסוימת בין הנוסח הבלאדי לנוסח רומי [לפני שנים הרבה כתב על כך קאסוטו (או הרטום, איני זוכר), דומני שבכתב העת של בית הכנסת ישורון]. אציין דוגמא שעסקתי בה לאחרונה היא הבקשה '' וכיסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין' שבברכת בונה ירושלים, המצויה בסידורי הספרדים והאשכנזים, אך לא בסידורים הרומי והבלאדי.

תודה על הידיעה החשובה. ומצאתי שזה נכון גם לגבי המילים תשלט (בויהי רצון אחר ברכות השחר) ותרים בברכת אתה הוא עד שלא נברא העולם.