הערה מענינת בנוסח 'לשם יחוד' של הנחת תפילין

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
נוטר הכרמים
הודעות: 4671
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

הערה מענינת בנוסח 'לשם יחוד' של הנחת תפילין

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אוגוסט 15, 2018 7:35 pm

בשולחן ערוך סעיף ה:
יכוין בהנחתם שצונו הקדוש ברוך הוא להניח ארבע פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים על הזרוע כנגד הלב, ועל הראש כנגד המוח, כדי שנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו, שהם מורים על יחודו, ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו. וישתעבד להקב"ה הנשמה שהיא במוח, וגם הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות, ובזה יזכור הבורא וימעיט הנאותיו.

הנה בפשוטו יש בארבע פרשיות ב' ענינים מרכזיים יחוד ד' ויציאת מצרים, ענין יציאת מצרים, והניסים והנפלאות שעשה עמנו ד' ביצי"מ מבוארים אל נכון בפרשיות קדש והיה כי יביאך, ואילו יחוד שמו נמצא בפרשיות שמע והיה אם שמוע.

וכן מפורש להדיא בלשון הרמב"ן בפרשת בא (יג, טז), וז"ל,
והנה שורש המצוה הזאת שנניח כתב יציאת מצרים על היד ועל הראש כנגד הלב והמוח שהם משכנות המחשבה. והנה נכתוב פרשת קדש והיה כי יביאך בטוטפות מפני המצוה הזאת שנצטוינו בהם לעשות יציאת מצרים טוטפות בין עינינו, ובפרשת שמע והיה אם שמוע נצטוינו שנעשה המצות גם כן טוטפות, דכתיב והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך, והיו לטוטפות בין עיניך, ולכך אנו כותבים גם שתי הפרשיות ההן לטוטפות שהם מצות הייחוד וזכרון כל המצות ועונשן ושכרן וכל השרש באמונה.

אולם הנה בלשון השו"ע הנ"ל מבואר שגם ענין יחודו ית"ש יוצא מהנסים והנפלאות שעשה עמנו 'שהם מורים על יחודו, ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו'. ובלשון הטור נוסף, שהם מורים על יחודו שהוא יחיד בעולמו ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו.

ולפי"ז באמת נמצא שמצד הקיום של כוונת הנחת תפילין היה די בפרשיות קדש והיה כי יביאך והינם עיקר, ושמע והיה אם שמוע קריאתם היא מצד המצוה של ק"ש, ובפשוטו שקריאתן בתפילין דייקא זה מצד הקיום של ק"ש שיהיה עם תפילין.

ולכאורה בזה תלוי שינוי הנוסחאות שבין נוסח אשכנז לנוסח עדות המזרח, שבנוסח דידן אומרים, 'והם ארבע פרשיות אלו שמע והיה אם שמוע קדש והיה כי יביאך שיש בהם יחודו ואחדותו יתברך שמו בעולם, ושנזכר נסים ונפלאות שעשה עמנו בהוציאנו ממצרים ואשר לו הכח והממשלה וכו'.

הרי שבנוסח דידן נראה שזה שני חלקים שונים, יחוד ד וניסי יצי"מ, ובאמת לא נזכר מאומה בנוסח שהניסים מורים על יחודו, והיינו כדברי הרמב"ן שלענין היחוד אנו קוראים את שמע, ונראה דמה"ט אנו מהפכים את סדר הפרשיות ואומרים שמע והיה אם שמע קדש והיה כי יביאך, כיון שהזכיר תחילה יחודו ית"ש לפני יצי"מ.

אולם בנוסח עדות המזרח לא מזכירים כלל את סדר הפרשיות, ושם אכן מופיעות המילים של המחבר 'שהם מורים על יחודו' וכו'. והיינו כדברי המחבר.

חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 10 אורחים