מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

"וַיַּצְעֵ֤ק שְׁמוּאֵל" בירורים אודות מנהגי הגר"ש אויערבאך זצוק"ל בעניני תפילה

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
נוטר הכרמים
הודעות: 6373
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

"וַיַּצְעֵ֤ק שְׁמוּאֵל" בירורים אודות מנהגי הגר"ש אויערבאך זצוק"ל בעניני תפילה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אוגוסט 26, 2018 7:06 pm

אבחר להציג כאן דברים ממה שעלה בצודתי בבירור כמה וכמה הנהגות, וזה החלי בס"ד.

רבינו זצוק"ל הכ"מ היה מקפיד תמיד בכל מקום שהותו להתפלל סמוך לקיר ממש בלא שום חציצה, ואפילו לא סטנדר וכדומה. (וכן הובא בתפארת שמואל שער א תפילה אות יב).

ונראה לברר שורש ומקור הדברים.

איתא בברכות (ה, ב), והאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי יהושע בן לוי, מנין למתפלל שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר שנאמר ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל.
ובתוס' שם, שלא יהא דבר חוצץ וכו' אבל מלתא דקביעא כגון ארון ותיבה אין זה הפסק. אבל מטה נראה שאין זה קבוע [פי' ולכן מקשה הגמ' מהא ד'סמוך למיטתי'].

ובביאור חילוקם של התוס' בין ארון ותיבה למיטה, כתב הט"ז (או"ח סימן צ ס"ק ה), וז"ל, ולענין החילוק שחילקו התוס' בין ארון ותיבה למטה צריך להבין מה יש ביניהם דהא גם התיבה של בה"כ לפעמים מטלטלין אותה כדמצינו במס' תענית שבזמן תענית של גשמים היו מוציאין התיבה לרחובה של עיר. אלא נראה דאלו דברים הם צורך התפלה בבה"כ וע"כ אין שייך בהם חציצה, וע"כ נוהגין בכל בתי כנסיות שיש לכל א' שטענד"ר לפניו שמניחים הסידורים עליו ולא נחשבים כלל לחציצה אף על פי שגבוהים י' ורחבן ד' אלא כדפי', משא"כ במטה ושאר כלים שאין צורך תפלה בהם ע"כ אין זה מקרי קבוע לענין תפלה והוה חציצה. ומטעם זה נ"ל דשלחן שבבית לא חשיב נמי הפסק וחציצה לתפלה דהשלחן הוי צורך התפלה שמניח הספר עליו.

אולם במג"א (ס"ק לו) בתוך דבריו נחית להאי קולא ד'צורך תפילה' ודחי לה, וז"ל, וצ"ע דנהגו להתפלל לפני השטענדר שמניחין עליו הסידורים והוא גבוה י' ורחב ד'. ואין לומר משום שצורך תפלה הוא דהא שלחן ותיבה נמי צורך תפלה הוא ואפ"ה לא שרי אלא בקבועין.

ובביאור הפלוגתא מטו בי מדרשא לבאר בזה, דתלוי ביסוד האיסור שלא יהא דבר חוצץ בינו לכותל, דבלשון הרמב"ם (פ"ה ה"ו) נראה שהוא מדין תיקון המקום, ובפשוטו המכוון הוא כמו שנראה מדברי הפוסקים שזה מצד הבלבול וטירדת הכוונה בתפילה, ולפי סברא זו היה נראה דצורך תפילה שאני, וכסברת הט"ז.

אולם בטור ובשו"ע שם איתא, וקביעות מקום כמו הקרבנות שכל אחד קבוע מקומו לשחיטתו ומתן דמיו ושלא יחוץ דבר בינו לבין הקיר ובינו לקרקע דוגמת הקרבן שחציצה פוסלת בינו לבין הכלי. ולפי טעם זה היה נראה דכל חציצה פוסלת, ואפילו אם היא צורך תפילה.

ומה שאין העולם מקפידים בזה, יש לומר לפי מה דאיתא במשנ"ב (ס"ק סג), וז"ל, ומ"מ אין זה אלא למצוה מן המובחר ולית ביה איסורא כשצריך לכך מצד דוחק המקום ע"כ אם א"א בקלות להתפלל בע"א כגון לפעמים שמתפללין בעשרה באיזה חדר וא"א לכל אדם לעמוד בלי חציצה לכותל אל יעכב התפילה בשביל זה לילך לחדר אחר להתפלל וכו'.

נוטר הכרמים
הודעות: 6373
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: "וַיַּצְעֵ֤ק שְׁמוּאֵל" בירורים אודות מנהגי הגר"ש אויערבאך זצוק"ל בעניני תפילה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אוגוסט 26, 2018 7:07 pm

רבינו זצוק"ל בשנותיו האחרונות היה יושב אצל שולחנו כל קריאת שמע וברכותיה ואחר כך היה הולך אל עבר כותל המזרח לתפילת שמו"ע אצל הקיר, ולא היה פוסע ג' פסיעות לאחוריו קודם התפילה.

ובספר תפארת שמואל (שם אות יג) צויין בזה לדברי המשנ"ב (ס"ק ג), ואין צריך לחזור לאחוריו כדי לילך לפניו כ"כ הא"ר, אבל מנהג העולם לילך לאחוריו. ובשער הציון הערה מקורו מהמגן גבורים.

אולם הנה מקור הדברים הוא באליה רבה, ושם איתא בזה"ל, וכתב הנחלת צבי [סק"א] לא ידעתי למה השמיטו הלבוש ע"כ. ואפשר דס"ל דזה כשעומד במקומו בביתו, אבל כשכבר הלך ממקומו כדי להתפלל, ומכל שכן כשהולך לבית הכנסת א"צ. גם נראה שאין צריך לחזור לאחוריו כדי לילך לפניו, דהיינו כשעומד אצל הכותל. וברוקח [סימן שכב] כתב הטעם דכתיב ג' הגשות לתפלה, ויגש אברהם [בראשית יח, ב], ויגש יהודה [שם מד, יח], ויגש אליהו [מ"א יח, לו].

הרי מבואר להדיא דהטעם לחזור לאחוריו אינו מצד 'לאחוריו' דייקא, אלא דבעי הגשה ממקומו, וזה מתקיים בודאי גם בהחליכה ממקום מושבו אצל הכותל, וכל הנידון של הא"ר הוא כאשר כבר עומד אצל הכותל, וזה היה אצל רבינו זצוק"ל באגודה שול, שישב באותו המקום, וצריך בירור אם היה חוזר לאחוריו שמה.

נוטר הכרמים
הודעות: 6373
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: "וַיַּצְעֵ֤ק שְׁמוּאֵל" בירורים אודות מנהגי הגר"ש אויערבאך זצוק"ל בעניני תפילה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אוגוסט 26, 2018 7:07 pm

בתפארת שמואל שם אות יד מובא: בכריעות וזקיפות היה כורע בגופו ואח"כ בראשו [כדעת האריז"ל והגר"א באמרי נועם ברכות יב, א] ולא בברכיו [כהשל"ה הביאו המג"א והמ"ב].

אכן כן גם אני נתתי לבי שלא ראיתיו מעולם כורע בברכיו. אכן מה שכתב בפשיטות בדעת הגר"א שהוא כהאריז"ל אינו פשוט כ"כ, כי מסתימת הלשון בספר כתר ראש אות לו משמע שלהגר"א אינו זוקף ראשו כלל אלא משאירו כפוף, וזה דלא כמפורש להדיא באריז"ל, ובאמת הוא תמוה ואינו נראה מכמה טעמים, וגם במקו"א מובא גם בשם הגר"א לזקוף הראש, ויעויין אריכות דברים בזה במאמר הנפלא 'הכריעות והזקיפות בתפילת שמונה עשרה' מאת הגאון המקובל רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א בקובץ פעמי יעקב נז, תשס"ה, פז – קא.

נוטר הכרמים
הודעות: 6373
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: "וַיַּצְעֵ֤ק שְׁמוּאֵל" בירורים אודות מנהגי הגר"ש אויערבאך זצוק"ל בעניני תפילה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אוגוסט 26, 2018 7:09 pm

בתפארת שמואל שם אות טז: אמר פעם שכשמתפלל עם הש"ץ, כשאומר ימלוך, אומר מהר גם אתה קדוש ושמך קדוש וכו', ואח"כ יוצא מהש"ץ לדור ודור.
ובהערה טז, ושאלתי שמסתבר שיש לומר עם הש"ץ לדור ודור כי הטעם שאומרים לדור ודור הוא משום שכשאומרים קדושה באמצע הברכה כיון שמסיימים לדור ודור הללוקה לכן ממשיכים בנוסח לדור ודור, ולכן גם יחיד שאומר קדושה בשמו"ע שלו בלחש, צריך לומר לדור ודור. ואמר לי שאה"נ אבל הוא מרגיש שמפסיד הנוסח של יחיד ולכן נהג כך [רשימת הרב יעקב ישראל פרלמוטר שליט"א].


נראה לברר קצת הדברים בשרשן, ואעתיק תחילה מן הרשום עמדי.
בשו"ע סימן קט סעיף ב: אם מתחיל להתפלל עם ש"ץ כשיגיע עם ש"ץ… וכן יאמר עמו מלה במלה ברכת האל הקדוש.

וכתב המשנ"ב (ס"ק יא): פירוש שיאמר עמו נקדש, לדור ודור עד האל הקדוש, ודבריו לקוחים מהמ"א שמקור דבריו הוא בתרוה"ד סי' יב. [וכן איתא בשו"ת מהרי"ל החדשות סי' יג]. וראה עוד במשנ"ב ס"ק ט.

אכן באמת יל"ע בטעמא דמילתא שאומר עם הש"ץ לדור ודור, והרי מטבע התפילה שתקנו חכמים בתפילת היחיד הוא שיאמר אתה קדוש וגו', ודוחק הוא לומר שכן אמרו כדי שיספיק לסיים את הברכה עם הש"ץ כאחד כדי שלא יתחייב לומר אמן, כמבואר בדברי התרוה"ד שכן ראוי לעשות, שהרי גם אם הנוסח שונה במקצת יוכל להתאמץ ולמהר לסיים הברכה עם הש"ץ כאחד.

ואולי יש לומר, דהנה באמת יש להתבונן בעיקר שינוי הלשון (בנוסח אשכנז) בין תפילת היחיד לחזרת הש"ץ. ובפשיטות י"ל, דהנה קיי"ל להלכה בברכות (כא, ב) שאין היחיד אומר קדושה, ונראה דמה"ט היחיד בתפילתו רק מזכיר ענין הקדושה שאותו אומרים הקדושים (דהיינו המלאכים או ישראל), אבל הוא אינו אומרו עתה, ורק הש"ץ שהוא כבר אמר הקדושה בציבור משלים ואומר לאחריה: לדור ודור וגו', שמודיע בזה כי לדור ודור יקדיש את שמו, ולא רק עתה.

ולפי"ז נמצא דשינוי הלשון לא נובע בחילוק תפילת הש"ץ מתפילת יחיד בעיקר מטבע תקנת התפילה, אלא מענין סדר האמירה, שהש"ץ מברך ברכה זו לאחר אמירת קדושה, ודוק.

ובזה מבואר הטעם דיחיד שמתפלל עם הש"ץ גם אומר נוסח זה משום שהוא מברך הברכה לאחר אמירת הקדושה, ולאו דווקא משום שהוא מתחבר כעת ומתבטל לגמרי לתפילת הש"ץ.

ושוב מצאתי שנחלקו ביסוד שינוי הנוסח של 'לדור ודור' מ'ואתה קדוש', דבספר כל בו (סי' יא) כתב: 'ויש אומרים שאין אומר היחיד לדור ודור נגיד גדלך אלא לדור ודור אתה קדוש, והטעם לפי שאין היחיד אומר קדושה תקנו נוסח זה שיש לה קדושה בתפלתו כמו שליח צבור, כך מצאתי'. [ובאורחות חיים מובא בזה"ל, תקנו לומר נוסח זה כדי שישלש קדושה בתפלתו כמו ש"צ].

ומשמע שנוסח לדור ודור נגיד גדלך אינו מיוחד לש"ץ, אלא אדרבה זהו הנוסח המקורי, אלא שליחיד תקנו נוסח אתה קדוש כדי לומר נוסח של קדושה בתפילתו.

מאידך גיסא בספר שערי רחמים מרבינו הגר"א מובא להיפך, דנוסח לדור ודור נתקן על סדר הקדושה, ד'לדור ודור נגיד גדלך' הוא ברוך כבוד ד', כי גדול הוא בסוד ברוך, ולנצח נצחים קדושתך נקדיש הוא קדוש, ושבחך אלקינו מפינו לא ימוש כי קל מלך גדול וקדוש אתה הוא ימלוך, לכך במקום שאומרים קדושה אומרים אח"כ לדור ודור, יעו"ש.

[ויש לדון אי לטעמו של הגר"א נחשב ה'לדור ודור' כחלק מטופס הקדושה ממש, והגר"מ שטרנבוך שליט"א נקט כן כדבר פשוט, יעויין בתשובות והנהגות ח"ג סי' מא].

ועכ"פ מנהגו של רבינו זצוק"ל לכלול גם נוסח אתה קדוש מבואר לפי דברי הכל בו הנ"ל שנוסח אתה קדוש הוא מטבע קדושה ליחיד.

נוטר הכרמים
הודעות: 6373
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: "וַיַּצְעֵ֤ק שְׁמוּאֵל" בירורים אודות מנהגי הגר"ש אויערבאך זצוק"ל בעניני תפילה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אוגוסט 26, 2018 7:10 pm

שם אות יז מובא: "פ"א העיר רבינו לתלמיד שישב אחר תפילת שמו"ע והמתין לחזרת הש"ץ, וכששאלו התלמיד ע"ז, השיב רבינו, הרי פסק השו"ע 'יעמוד', וכוונתו לשו"ע או"ח סי' קכ"ג ס"ב, במקום שכלו ג' פסיעות יעמוד".

ויש לציין שאמנם במג"א שם ס"ק ה איתא, 'יעמוד - חייב לכוין רגליו כמו בתפלה [רד"ך בית כ"ז וע"ש ובס' בנימין זאב סי' קפ"ז].

וכן נקטו הרבה מן הפוסקים (בה"ט סק"ד, מקור חיים לחו"י סק"ה, שו"ע הרב סעי' ה' שטוב לחוש לדברי המג"א דרך החיים אות ב' ועוד.

ובשעה"צ סק"ה הביא בשם הפמ"ג (א"א סק"ה) שצריך לעמוד ברגליים מכוונות עד שיתחיל ש"ץ להתפלל, וכתב ע"ז ולא נהירא, והעתיק במשנ"ב דהיינו רק כשאומר עושה שלום. מ"מ מדבריו בביה"ל (ד"ה יעמוד) משמע שראוי לעשות כן, מדכתב בלשונו 'יש להורות כן על כל פנים בעושה שלום'.

דנני
הודעות: 137
הצטרף: ג' ינואר 03, 2017 1:58 pm

Re: "וַיַּצְעֵ֤ק שְׁמוּאֵל" בירורים אודות מנהגי הגר"ש אויערבאך זצוק"ל בעניני תפילה

הודעהעל ידי דנני » א' אוגוסט 26, 2018 7:40 pm

נוטר הכרמים כתב:רבינו זצוק"ל בשנותיו האחרונות היה יושב אצל שולחנו כל קריאת שמע וברכותיה ואחר כך היה הולך אל עבר כותל המזרח לתפילת שמו"ע אצל הקיר, ולא היה פוסע ג' פסיעות לאחוריו קודם התפילה.

ובספר תפארת שמואל (שם אות יג) צויין בזה לדברי המשנ"ב (ס"ק ג), ואין צריך לחזור לאחוריו כדי לילך לפניו כ"כ הא"ר, אבל מנהג העולם לילך לאחוריו. ובשער הציון הערה מקורו מהמגן גבורים.

אולם הנה מקור הדברים הוא באליה רבה, ושם איתא בזה"ל, וכתב הנחלת צבי [סק"א] לא ידעתי למה השמיטו הלבוש ע"כ. ואפשר דס"ל דזה כשעומד במקומו בביתו, אבל כשכבר הלך ממקומו כדי להתפלל, ומכל שכן כשהולך לבית הכנסת א"צ. גם נראה שאין צריך לחזור לאחוריו כדי לילך לפניו, דהיינו כשעומד אצל הכותל. וברוקח [סימן שכב] כתב הטעם דכתיב ג' הגשות לתפלה, ויגש אברהם [בראשית יח, ב], ויגש יהודה [שם מד, יח], ויגש אליהו [מ"א יח, לו].

הרי מבואר להדיא דהטעם לחזור לאחוריו אינו מצד 'לאחוריו' דייקא, אלא דבעי הגשה ממקומו, וזה מתקיים בודאי גם בהחליכה ממקום מושבו אצל הכותל, וכל הנידון של הא"ר הוא כאשר כבר עומד אצל הכותל, וזה היה אצל רבינו זצוק"ל באגודה שול, שישב באותו המקום, וצריך בירור אם היה חוזר לאחוריו שמה.


שמא ידוע הנהגתו בתקופה האחרונה שהתפלל שמו''ע במקומו אם אז כן פסע לאחוריו קודם התפילה? ואחריה?

חשבונות רבים
הודעות: 799
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 11:10 pm

Re: "וַיַּצְעֵ֤ק שְׁמוּאֵל" בירורים אודות מנהגי הגר"ש אויערבאך זצוק"ל בעניני תפילה

הודעהעל ידי חשבונות רבים » א' אוגוסט 26, 2018 11:21 pm

נוטר הכרמים כתב:עכ"פ מנהגו של רבינו זצוק"ל לכלול גם נוסח אתה קדוש מבואר לפי דברי הכל בו הנ"ל שנוסח אתה קדוש הוא מטבע קדושה ליחיד.
איך מבואר?? הרי אדרבה לפי הכלבו אחרי שאמר קדושה עם הציבור מה יש לו לומר נוסח שנתקן ליחיד במקום קדושה?

נוטר הכרמים
הודעות: 6373
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: "וַיַּצְעֵ֤ק שְׁמוּאֵל" בירורים אודות מנהגי הגר"ש אויערבאך זצוק"ל בעניני תפילה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אוגוסט 26, 2018 11:56 pm

חשבונות רבים כתב:
נוטר הכרמים כתב:עכ"פ מנהגו של רבינו זצוק"ל לכלול גם נוסח אתה קדוש מבואר לפי דברי הכל בו הנ"ל שנוסח אתה קדוש הוא מטבע קדושה ליחיד.
איך מבואר?? הרי אדרבה לפי הכלבו אחרי שאמר קדושה עם הציבור מה יש לו לומר נוסח שנתקן ליחיד במקום קדושה?

כמו שנתבאר בציטוט מדבריו שלא רצה להפסיד, במקביל, גם המטבע קדושה ליחיד.


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים