אבחר להציג כאן דברים ממה שעלה בצודתי בבירור כמה וכמה הנהגות, וזה החלי בס"ד.
רבינו זצוק"ל הכ"מ היה מקפיד תמיד בכל מקום שהותו להתפלל סמוך לקיר ממש בלא שום חציצה, ואפילו לא סטנדר וכדומה. (וכן הובא בתפארת שמואל שער א תפילה אות יב).
ונראה לברר שורש ומקור הדברים.
איתא בברכות (ה, ב), והאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי יהושע בן לוי, מנין למתפלל שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר שנאמר ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל.
ובתוס' שם, שלא יהא דבר חוצץ וכו' אבל מלתא דקביעא כגון ארון ותיבה אין זה הפסק. אבל מטה נראה שאין זה קבוע [פי' ולכן מקשה הגמ' מהא ד'סמוך למיטתי'].
ובביאור חילוקם של התוס' בין ארון ותיבה למיטה, כתב הט"ז (או"ח סימן צ ס"ק ה), וז"ל, ולענין החילוק שחילקו התוס' בין ארון ותיבה למטה צריך להבין מה יש ביניהם דהא גם התיבה של בה"כ לפעמים מטלטלין אותה כדמצינו במס' תענית שבזמן תענית של גשמים היו מוציאין התיבה לרחובה של עיר. אלא נראה דאלו דברים הם צורך התפלה בבה"כ וע"כ אין שייך בהם חציצה, וע"כ נוהגין בכל בתי כנסיות שיש לכל א' שטענד"ר לפניו שמניחים הסידורים עליו ולא נחשבים כלל לחציצה אף על פי שגבוהים י' ורחבן ד' אלא כדפי', משא"כ במטה ושאר כלים שאין צורך תפלה בהם ע"כ אין זה מקרי קבוע לענין תפלה והוה חציצה. ומטעם זה נ"ל דשלחן שבבית לא חשיב נמי הפסק וחציצה לתפלה דהשלחן הוי צורך התפלה שמניח הספר עליו.
אולם במג"א (ס"ק לו) בתוך דבריו נחית להאי קולא ד'צורך תפילה' ודחי לה, וז"ל, וצ"ע דנהגו להתפלל לפני השטענדר שמניחין עליו הסידורים והוא גבוה י' ורחב ד'. ואין לומר משום שצורך תפלה הוא דהא שלחן ותיבה נמי צורך תפלה הוא ואפ"ה לא שרי אלא בקבועין.
ובביאור הפלוגתא מטו בי מדרשא לבאר בזה, דתלוי ביסוד האיסור שלא יהא דבר חוצץ בינו לכותל, דבלשון הרמב"ם (פ"ה ה"ו) נראה שהוא מדין תיקון המקום, ובפשוטו המכוון הוא כמו שנראה מדברי הפוסקים שזה מצד הבלבול וטירדת הכוונה בתפילה, ולפי סברא זו היה נראה דצורך תפילה שאני, וכסברת הט"ז.
אולם בטור ובשו"ע שם איתא, וקביעות מקום כמו הקרבנות שכל אחד קבוע מקומו לשחיטתו ומתן דמיו ושלא יחוץ דבר בינו לבין הקיר ובינו לקרקע דוגמת הקרבן שחציצה פוסלת בינו לבין הכלי. ולפי טעם זה היה נראה דכל חציצה פוסלת, ואפילו אם היא צורך תפילה.
ומה שאין העולם מקפידים בזה, יש לומר לפי מה דאיתא במשנ"ב (ס"ק סג), וז"ל, ומ"מ אין זה אלא למצוה מן המובחר ולית ביה איסורא כשצריך לכך מצד דוחק המקום ע"כ אם א"א בקלות להתפלל בע"א כגון לפעמים שמתפללין בעשרה באיזה חדר וא"א לכל אדם לעמוד בלי חציצה לכותל אל יעכב התפילה בשביל זה לילך לחדר אחר להתפלל וכו'.