כמה הערות בפיוטי החג

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
נוטר הכרמים
הודעות: 4741
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

כמה הערות בפיוטי החג

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אוקטובר 03, 2018 9:58 pm

בפיוט לשחרית יו"ט שני של חג מר"א הקליר המתחיל אמנם מצוה גוררת: "יקחו לשמו ארבעת מינים, כלולים כתורים ומזומנים, להלל בם כבעוגב ובמינים".

מבואר כאן וכן בהמשך הפיוט שארבעת המינים הרי הם כמו כלי שיר וזמר לפרקי ההלל. וכאן בחר הפייטן לדמות את המינים למינים ועוגב, ואלו הן מכלי השיר המפורשים בכתוב בסוף ספר תהילים 'הללוהו במינים ועוגב'.

ומעניין הדבר שבספר מראה יחזקאל (סוכות) כתב וז"ל,
ענין עשרה הלולים [בתהלים קנ], דצריך להבין למה אמר בכמה מקומות ב' מיני זמר, והנ"ל דקאי על עשרה זמנים וזהו הללוהו בקדשו על חג הפסח שעוסקין בקדושה ומבערין חמץ וכל האכילה ושתיה בקדושה, הללוהו ברקיע עוזו היינו שבועות שפתח השמים ושמי השמים כו' כמ"ש רש"י ע"פ אתה הראת כו' והוריד תורה מן השמים, הללוהו בגבורותיו קאי על בין המצרים ששולטין דינין וגבורות, כרוב גדלו קאי על ט"ו אב (וביום זה נתקן לומר ברכת הטוב והמטיב) ואלול שמאז מתחילין נחמות והרבה טובות נאמרו על אותו יום, וכן באלול שע"ז נאמר עלה אלקים בתרועה, והללוהו בתקע שופר על ר"ה, בנבל וכנור קאי על עשי"ת דהיינו בנבל עשור וגם כנור מעורר השחר שעומדין לסליחות, בתוף ומחול הוא מחילת עונות ותוף הוא נגד ת"פ כתות גמטרי' לילי"ת שנשמרים ממקרה לילה, במינים ועוגב הוא חג הסוכות דנוטלין המינים שבלולב ועוג"ב היינו ע"ב נענועין שממשיכין מג' מוחי חב"ד, בצלצלי שמע היינו שמחת תורה ושמחת בית השואבה, וצלצלי תרועה היינו חנוכה ופורים שהיה תרועת מלחמה, וכל הנשמה קאי על שאר ימות השנה דעל כל נשימה ונשימת תן לו הודיה.

נוטר הכרמים
הודעות: 4741
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: כמה הערות בפיוטי החג

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אוקטובר 03, 2018 9:59 pm

ביוצר לשבת חוה"מ המתחיל אפאר ליוצר המערכה, 'גלה שכרה ממרומים, והנחילם שלש מאות ועשרה עולמים, בסוכות תשבו שבעת ימים'.

הנה הענין של ש"י עולמות מבואר במשנה שילהי עוקצין (פ"ג מי"ב), אמר ר' יהושע בן לוי עתיד הקדוש ב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות שנאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא. אולם צ"ב היכן מבואר שבעבור קיום מצות סוכה לחוד מנחיל הקב"ה ש"י עולמות.

ויש שכתבו לבאר לפי המבואר ביוצר ליום שני של חג, 'בל תהי מצות סוכה בעיניך קלה כי כנגד כל מצות דת חוקותיה שקולה', וכיון ששקולה כנגד כל המצוות גם נוחל כנגדה כל העולמות.

אולם באמת מצאתי בשו"ת מהר"י ווייל (סימן קצא), וז"ל,
סוכה בגימטריא ה' בכתיבתו וקריאתו. כל הטפחים בסוכה י"ש פחות ב' וב' של הסוכה הרי יש הה"ד להנחיל אוהבי יש עולמות וגו',

וכן הובא בספר מטה משה (עמוד העבודה דיני סוכות סימן תתצא).

נוטר הכרמים
הודעות: 4741
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: כמה הערות בפיוטי החג

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אוקטובר 03, 2018 9:59 pm

ביוצר לשמחת תורה המתחיל אז בקשוב מרבי משה ברבי שמואל:
שבטי ישורון קבץ ונחת. תמימי תפדוני מרדת שחת. מר צוחו כולם וצוחו כאחת, שאין פדיון וכפר בכלום חפץ ודבר תוכחת.
השלים נפשו מיד למיתה למיתת נשיקה. בראותו כי אין הצלה בתפילה וצעקה, שמעוני אחי ורעי עסקו בדת חשוקה, ואל תהי זאת לכם למכשול ולפוקה.


מבואר כאן דבר חדש שמשה רבינו ביקש את עזרתם של ישראל בתפילה ובצעקה ולא נענה, וצ"ב כל הענין, ואם ישנם מקורות נוספים לזה.

נוטר הכרמים
הודעות: 4741
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: כמה הערות בפיוטי החג

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אוקטובר 03, 2018 10:02 pm

בסילוק לר"א הקליר המתחיל 'אקחה בראשון', 'וכמו בכף תומר טעם ולא ריח, כן בעם זו בעלי מצות בלא דת וריח'.

הנה במדרש (ויקרא רבה פרשת אמור פרשה ל סימן יב) איתא בזה"ל,
ד"א פרי עץ הדר אלו ישראל מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים כפות תמרים אלו ישראל מה התמרה הזו יש בו טעם ואין בו ריח כך הם ישראל יש בהם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים.


ונמצא שאין זה תואם את המובא בפיוט שפרי התומר רומז לבעלי מצוות בלי ריח תורה.

אבל בדעת זקנים מבעלי התוספות פר' אמור מובא כיוצא בזה, וז"ל,
באילן שבו גדל הלולב יש בו טעם ולא ריח וכנגדו הבינוני' של ישראל שיש בהם טעם של מצות ואין בהם ריח תורה.

נוטר הכרמים
הודעות: 4741
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: כמה הערות בפיוטי החג

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אוקטובר 03, 2018 10:04 pm

בפיוט לשחרית יו"ט שני של חג מרבי אלעזר הקליר המתחיל ארחץ בנקיון כפות, "הן מבעשור חקקי לחיים והודיעני אורח חיים, זעם מאז תרשיש ואיים, חרה אפו בם מהיות חיים".

המושג 'תרשיש ואיים' לקוח מלשון הכתוב בתהלים (עב, י): מַלְכֵ֬י תַרְשִׁ֣ישׁ וְ֭אִיִּים מִנְחָ֣ה יָשִׁ֑יבוּ מַלְכֵ֥י שְׁבָ֥א וּ֝סְבָ֗א אֶשְׁכָּ֥ר יַקְרִֽיבוּ.

והנה במדרש (בראשית רבה פרשת וישלח פרשה עח) איתא על כתוב זה,
חד עמא דארעא א"ל לר' הושעיה אין אמרת לך חדא מילתא טבא את אמרת בצבורא מן שמי, א"ל מה היא, א"ל כל אותן הדורונות שנתן אבינו יעקב לעשו עתידין אומות העולם להחזירן למלך המשיח לעתיד לבא, מאי טעמיה מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו, יביאו אין כתיב כאן אלא ישיבו א"ל חייך מלה טבא אמרת ומן שמך אנא אומר לה.

ומעתה נראה לבאר כוונת הפיוט, שמזכיר את ענין החקיקה ביום הכיפורים, וזה ע"פ הידוע ומובא בפנים יפות פר' וישלח בשם הזוה"ק פר' תצוה שכל ענין הדורון שיעקב אבינו שלח לעשו הוא רמז לדורות והוא דוגמת שעיר המשתלח ביה"כ ליתן חלק לס"א ועי"ז ינצלו מיצה"ר הוא המשחית ולא יקטרגם, יעו"ש. [ועי' בשל"ה הק' פר' וישלח בשם ספר תולעת יעקב] .
ונראה שמענין הדורון של שעיר המשתלח מוכח שיש בכאן דין עם האומות, שע"כ נותנים להם דורון לפייס את השטן, וזהו ענין הזעם שישנו מאז – מיוה"כ שהם מקבלים את הדורון על תרשיש ואיים, שישנו חרון אף עליהם ולכך אינם נכתבים בספר החיים.

ובדין זה אות הנצחון הוא ע"י ארבעת המינים.

אשר177
הודעות: 280
הצטרף: א' ספטמבר 17, 2017 11:07 pm

Re: כמה הערות בפיוטי החג

הודעהעל ידי אשר177 » ו' אוקטובר 05, 2018 2:19 pm

יישר כח!


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 6 אורחים