אמן - א'ל מלך נאמן

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
נוטר הכרמים
הודעות: 4741
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

אמן - א'ל מלך נאמן

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' אוקטובר 05, 2018 12:30 am

איתא בשבת (קיט, ב) ובסנהדרין (קיא, א):
אמר ריש לקיש כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי גן עדן, שנאמר פתחו שערים ויבא גוי צדיק שמר אמנים. אל תיקרי שמר אמנים אלא שאומרים אמן. מאי אמן. אמר רבי חנינא אל מלך נאמן.

והנה רש"י בסנהדרין שם פירש השקו"ט בגמ', דהקושיא היא, 'מאי אמן' - כשעונין על כל ברכה וברכה אמן, היאך משמע קבלת יראת שמים. וע"ז משני, אל מלך נאמן - בנוטריקון, שמאמין עליו הקדוש ברוך הוא.

וצ"ב מהי הקושיא הרי אמן מתפרש כפשוטו, דהיינו האמנת הדברים שכן היא האמת כפי הנשמע, יעויין בשבועות לו, א, ואטו המכוון על פי הפשט הוא לנוטריקון.

וביאר בספר בן יהוידע שם שכוונת הגמ' היא ע"פ דברי הזוה"ק בפר' תרומה שהגמטריא של אמן זה מנין שם הוי"ה ושם אדנות יחד, וכן פירשו הקדמונים את כוונת המאמר 'גדול העונה אמן יותר מן המברך, שהמברך אמר רק שם אדנות, ואילו העונה אמן אמר בנוסף גם את שם הוי"ה.

דבר זה איתא בבעל הטורים פר' כי תבוא (כז, טו), ובספר חסידים (סימן יח), וברוקח בפי' התפילה ובפר' כי תבוא, ובמהרש"א סוטה מ, ב ובספר מגיד מישרים להב"י פר' תולדות ובגור אריה למהר"ל פרשת וארא (ו, ב). וראה עוד בשו"ת המבי"ט ח"א סי' קפ ובספר צרור המור פר' נשא.

ובספר סדר היום (כוונת שמונה עשרה ברכות) וז"ל, ויאמר אמן מפני שהיא סוף הברכות וראוי לו לקיים כל הכתוב לעיל כשטר מקוים שחותמים העדים בסופו כדי לקיים כל הכתוב לעיל. ומלת אמן עולה צ"א כמנין ב' שמות אדנות והוי"ה אשר לא יתפרדו שניהם לעולם כי מוצא שפתינו הוא שם אדנות וכוונת מחשבתנו הוא שם הוי"ה ליחד ולחבר שניהם כאחד. וזה ענין כוונת העונה אמן אחר המברך ולכך העונה אמן גדול יותר מהמברך כי העונה מחבר הב' שמות במלה א' והמברך מחבר אותם א' בדבור וא' במחשבה ומי שאין לו מחשבה נמצא שלא עשה כלום אבל העונה במה שמוציא בשפתיו מחברם


ולפי"ז ביאר קושיית הגמ', 'מאי אמן', שהרי ידוע כי נו"ן כפופה היא בגימט' חמישים אבל נו"ן פשוטה היא בגימט' שבע מאות, [שכך היא המדה באותיות מנצפ"ך שנמנים אחר כל האותיות], וא"כ היאך עולה החשבון שאמן בגימט' של ב' השמות.

וראיתי דברים סתומים בזה ברבינו בחיי פר' בשלח (יד, לא) וז"ל, ויש לך להתעורר, כי במלת נאמן נו"ן כפופה נו"ן פשוטה לא לסתום רק לפרש והנו"ן הפשוטה שבמלת אמן כוללת זכר ונקבה, לפי שנו"ן כפופה היא נקבה ונו"ן פשוטה היא זכר ולפי שיש נו"ן הכפופה בכלל הפשוטה מפני כן כוללת זכר ונקבה.


וע"ז משני הגמ', א'ל מלך נאמן, והיינו שכיון שהנוטריקון הוא אל מלך נאמן, א"כ נמצא שבאופן זה הנו"ן היא נון כפופה ולא פשוטה, ושוב המנין עולה יפה.

נוטר הכרמים
הודעות: 4741
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: אמן - א'ל מלך נאמן

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' אוקטובר 05, 2018 12:31 am

ולכאורה אכתי צ"ב, דסו"ס הנוטריקון אין זה הכוונה הפשוטה, ומה לי אם כך זה יוצא בנוטריקון.

ואאמו"ר שליט"א הציע את התמיהה הזו לפני מו"ר בעל דרכי שמואל זצוק"ל, והראה רבינו הכ"מ את דברי הרמב"ן בחידושיו לברכות (יא, ב), שהאריך בענין אמירת אל מלך נאמן קודם ק"ש, וז"ל בתו"ד,
ואחר זמן ראיתי תלמידי צרפתים מקשים ואומרים בידינו מדרש אגדה דק"ש יש בה רמ"ח תיבות כנגד איבריו של אדם וכשמנו אינן אלא רל"ט, וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שהצריכו חכמים לומר כדאיתא בפסחים (נ"ו א') ואל מלך נאמן זה משלימין אותם וכו'.
ועכשיו אני צריך להודיעם הענין הזה ומהיכן נולד להם דורות הראשונים לא היו הצבור מברכין בעצמן כל הברכות, אלא שליח צבור העתיד לירד לפני התיבה אומר לפניהן ברכות כולן והן עונין אמן, ולפיכך היה החזן הזה מברך אהבת עולם והצבור עונין אמן, וקורין ק"ש בפיהם שהיא המצוה המוטלת על כל יחיד ויחיד שיהא משנן בפיו, ולהשלים למנין אברים כפי המדרש הזה היו אומרים אל מלך נאמן במקום אמן, ממה שאמרו (שבת קי"ט ב') מאי אמן אל מלך נאמן, ואיפשר שהיו עונין אמן ממש אלא שהמדרש מונה אותיות של אמן רמז לתשלום האיברים דכיון שהוא נוטריקון לשלש תיבות עשו אותו כשלש תיבות ברמז המנין הזה.

הרי מפורש בדברי הרמב"ן ש'אל מלך נאמן' אינו רמז ונוטריקון בעלמא לתיבת אמן, אלא שאפשר לצאת ידי חובת אמן ע"י שאומר אל מלך נאמן, ומה"ט יתכן שגם אמירת אמן חשיבא כאילו אומר להדיא אל מלך נאמן כלפי חישוב מנין התיבות.

ומעתה מובנים היטב דברי הגמ' לפי הסבר הבן יהוידע, שמחמת הנוטריקון של אל מלך נאמן שזה תוכן ומהות עניית אמן, הלא נחשב כאילו ענה בפיו תיבות אל מלך נאמן, ועל כן שפיר מחשבים המנין לפי תיבות אלו, ואמן כולל בתוכו שם אדנות ושם הויה.

והנה בירושלמי ברכות פרק אלו דברים איתא, על העונה אמן ארוכה שמאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה. והראבי"ה מס' ברכות סי' קכו ובהגהות מיימוניות בהלכות ברכות מעתיקים הירושלמי בתוספת: וכמה שיעורה כדי שיוכל לומר אל מלך נאמן. והביא הדברים בב"י, ונפסק להלכה בשו"ע סי' קכד סעיף ח. ובמשנה ברורה (ס"ק לו) ביאר 'כי זהו פירושו של אמן וכנ"ל בס"ג והוא ר"ת שלה'. ולפי כל האמור אין זה סתם פירוש וכוונה אלא הן הן הדברים ממש. ועי' בתוס' בשבת שם שצריך להרהר בו בשעה שאומר אמן].


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 6 אורחים