פורום אוצר החכמה

מי תיקן נוסח א-ל מלך יושב על כסא רחמים, מה מקורה הראשון, אני יודע שמוזכר בזוה"ק, האם יש מי שדן בענין זה?

במחזור אהלי יעקב יצחקי ראש השנה עמוד 14 כתוב בזה"ל

אל מלך- כתב הרמ"ק ז"ל בלי ספק הוא תקון אנשי כנסת הגדולה שבקצת מקומות בתקונים ורעיא מהימנא מפרש מלות אלו ומורה שהוא תקון קדמון עכ"ל.

יישר כח!!

אישצפת כתב:במחזור אהלי יעקב יצחקי ראש השנה עמוד 14 כתוב בזה"ל

אל מלך- כתב הרמ"ק ז"ל בלי ספק הוא תקון אנשי כנסת הגדולה שבקצת מקומות בתקונים ורעיא מהימנא מפרש מלות אלו ומורה שהוא תקון קדמון עכ"ל.

איפה הם דברי הרמ"ק האלו ?

כוונתו לסידור תפלה למשה שער ששי סימן שני.

מעניין, כי לכאורה הביטוי "מעביר ראשון ראשון" מיוסד על לשון הברייתא (ר"ה יז, א), ולפי דברי הרמ"ק נצטרף לומר להפך, שהברייתא נקטה לשון התפילה.
ובכל אופן זאת לשון חז"לית, שמקורה לכאורה ארמי (קמא קמא בטיל).

סגי נהור כתב:מעניין, כי לכאורה הביטוי "מעביר ראשון ראשון" מיוסד על לשון הברייתא (ר"ה יז, א), ולפי דברי הרמ"ק נצטרף לומר להפך, שהברייתא נקטה לשון התפילה.
ובכל אופן זאת לשון חז"לית, שמקורה לכאורה ארמי (קמא קמא בטיל).

לשון תנא דבי ר' ישמעאל מקורה בארמית בבלית?

עיין מאמר על דקדוק לשון המשנה להמשכיל שלמה לויזון, הנדפס (על דברי האפיקורסות שבו) בראש כרכי משניות וילנא.

("מעביר ראשון ראשון" הוא אח ל"חביב חביב קודם", "אחרון אחרון חביב" ואולי עוד).

סגי נהור כתב:עיין מאמר על דקדוק לשון המשנה להמשכיל שלמה לויזון, הנדפס (על דברי האפיקורסות שבו) בראש כרכי משניות וילנא.

לא הבנתי מה אתה מסיק משם - שכל ביטוי חז"לי מקורו ארמי?

אילו מצאת ביטוי כזה בתרגומים או בירושלמי (לא בדקתי), לחיי. אבל הימצאותו בתלמוד בבלי לכאורה אינה ראיה מספקת.

מה שנכון נכון כתב:כוונתו לסידור תפלה למשה שער ששי סימן שני.

ייש"כ

אישצפת כתב:במחזור אהלי יעקב יצחקי ראש השנה עמוד 14 כתוב בזה"ל

אל מלך- כתב הרמ"ק ז"ל בלי ספק הוא תקון אנשי כנסת הגדולה שבקצת מקומות בתקונים ורעיא מהימנא מפרש מלות אלו ומורה שהוא תקון קדמון עכ"ל.

כמובן שלדברים אלו יש תוקף רק אם מקבלים עמדת הרמ"ק גבי זהות ותקופת מחבר הזוהר.
המקובלים סומכים כוונותיהם באשר נמצא לפניהם. עי' לדוגמא בכוונות יחוד לאלפים, אשר הורה האר"י לכוון בהם במנהג התשליך שמקורו מאוחר מאוד (יחסית).
והתיקון הנפעל ביחוד לאלפים, איננו נופל מן ה"תיקון" הנעשה בתפילת אל מלך.

אנחנו כולנו מקבלים את קדמות הזהר.
אם אתה דן על עניין מסויים אם הוא תוספת מאוחרת זה עניין אחר. אבל אם כוונתך לערער על הזהר, כמו שכבר נכתב כאן בעבר דעות המנגדות לקדמות ואמיתת הזהר אין מקומן כאן.


את סוף דבריך אודות התיקון לא הבנתי. מנין לך איזה תיקון עושה כל דבר?

סגי נהור כתב:("מעביר ראשון ראשון" הוא אח ל"חביב חביב קודם", "אחרון אחרון חביב" ואולי עוד).

אולי אפשר ללמוד דבר מעניין מלשון הברייתא של פיטום הקטורת: משקל שבעים שבעים מנה, משקל ששה עשר ששה עשר מנה. פירוש כפל הלשון הוא שזה משקל כל הסממנים המנויים לפני כן, ולא (כפי שהיינו מפרשים אילו היה המשקל נכתב פעם אחת) שזהו משקלו של הסממן האחרון בלבד. לפי זה יתכן שפירוש "חביב חביב קודם" אינו - כל שהוא חביב יותר קודם יותר, אלא: בכולם (בקבוצה של למעלה משניים) לעולם החביב הקודם. וכמובן התוצאה היא שהחביב יותר קודם יותר.
האם יש מי שכתב על צורה זו ופירושה?

במאגרים המקור הראשון רשום לפני שנת 600 https://maagarim.hebrew-academy.org.il/ ... %91&page=1

אוצר החכמה כתב:אנחנו כולנו מקבלים את קדמות הזהר.
אם אתה דן על עניין מסויים אם הוא תוספת מאוחרת זה עניין אחר. אבל אם כוונתך לערער על הזהר, כמו שכבר נכתב כאן בעבר דעות המנגדות לקדמות ואמיתת הזהר אין מקומן כאן.


את סוף דבריך אודות התיקון לא הבנתי. מנין לך איזה תיקון עושה כל דבר?

מאחר שכוונותיהן זהות כמובן.

מה המקור לפיוט 'א-ל מלך יושב על כסא רחמים וכו'. עושה רושם שהוא פיוט קדום מאד, האם יש לו איזכור כבר בחז"ל